|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי עומד מאחורי המכתב השני של המחרימים
|
האדם שמגדיר את ה"כיבוש" הישראלי כלא-מוסרי ומשחית, את השליטה על עם אחר, כהגדרתו, כלא-מוסרית – רואה את "כל האמצעים והדרכים" בהם נקטו הנאצים כמוסריים ביותר ● המנוע הדוחף את ה"סובוליזם", חרמותיו ותומכיו
|
|
ישעיהו ליבוביץ ז"ל. מוסר מעוות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
כשהשנאה והתסכול נפגשים
|
|
אלכס נחומסון
|
|
החירבוש העלוב הזה ב"וואלה" ועצם החרם של "בכירי התיאטרון" על אריאל בצירוף ההסברים המצפוניים והמוסרניים של חותמיו הם הביטוי המובהק למצבם הנפשי הקשה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
ובכן, אמני ישראל ואנשי הרוח (לפחות בחלקם) אינם מוותרים. כתב ההחרמות חלק ב' נחתם והוצא לאור בימים חמים אלו. על החתום: חברי האגף המוכר בקרב אנשי הרוח, חלקם קרובים להגדרה הזאת וחלקם ניכסו לעצמם את התואר המכובד. והנה הקטע העיקרי מהיצירה:
"הקמתה של אריאל נועדה למטרה אחת ויחידה: למנוע מהפלסטינים את האפשרות להקים מדינה עצמאית, ובכך למנוע מאיתנו, אזרחי ישראל, את הסיכוי לחיות אי פעם בשלום באזור הזה". מוסיפים החותמים: "אריאל אינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל ועל כן חוזה המחייב שחקן להופיע בכל חלקי ישראל אינו כולל, מבחינה משפטית, התחייבות להופיע באריאל. אי אפשר לחייב אתכם להופיע שם!". כך נקבע בכתב החרמות 2.
מה התחדש מיום הפצתו של המסמך הטיראני הראשון? לא הרבה, חוץ מן העובדה שרגע האמת מגיע - היכל התרבות באריאל על סף פתיחה וכל הדבוקה הזאת צריכה להחליט מי לה ומי לשונאיה. הגרעין הקשה, שבמרכזו יהושע סובול ואיתו קבוצת שחקני הקאמרי, יחרימו. גם דוד גרוסמן קיבל החלטה לאחר שהתלבט הרבה. הוא במחרימים. השאר יאלצו להחליט אם הם הולכים עם האמת שלהם או שיקבלו את דין התנועה.
|
|
"אדולף היטלר היה אישיות מוסרית מובהקת"
|
|
את דעתי על מהלך ההחרמה ועל יוזמיו הבעתי במאמר "השכר והעונש של 'בכירי התיאטרון' המחרימים", שפורסם ב-News1 ביום 29.8.10 [ראה משמאל] ואין סיבה לחזור על כך, אבל יש משהו נוסף שצריך לציין, משהו הקשור למניע. מה גורם לאותו מוסר סלקטיבי לראות באריאל שטח כבוש, מקום לא חוקי וסמל של ההגדרה החביבה עליהם "אפרטהייד", ובו בזמן לנכס באהבה את יפו העתיקה, שייח' מוניס ועין הוד (למשל). כדי להבין את האבסורד הזה, צריך ללכת לגורו. הגורו שלהם. ומי הוא אם לא הפרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל. ליבוביץ, אלוהי ה"סמול", איש חריף, דעתן ונרגן, שרשם בטאבו על שמו את האמת הצרופה, את המוסר וגם את המילה האחרונה, היה ונשאר דמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו. ולמה נזכרתי ביהודי הקשיש והסוער הזה בהקשר למעריציו המחרימים? כי בדיוק אתמול, במוסף לשבת מתאריך 5.11.10 של ידיעות אחרונות, פרסם אורי משגב כתבה מעניינת שחושפת לראשונה מכתבים ופתקים שרשם הפרופסור עבור כל מיני פונים, חלקם פנו בשפל רוח ובהעתרת מילות הערצה, חלקם בדחילו ורחימו, וחלקם בטרוניה כזו או אחרת. ליבוביץ סנט, חרץ, נזף ובייש כהרגלו, אך גם גילה תכונה נאה של הכנסת אורחים כשהזמין חלק מהפונים אליו להתארח בביתו ולהיחשף לחוכמתו תוך לגימת קפה. המכתב שאליו רציתי להתייחס מופנה לא"ש שלום ונכתב ב-י"ג באב תשנ"ב. המכתב מתייחס לפרשנות שהפרופסור ליבוביץ מעניק למושג "מוסר": "מה שהערת בעניין 'מוסר'", כותב ליבוביץ לשלום, "הוא טעות חמורה. אולם, מכיוון שלא אוכל להאריך כאן כראוי בנושא הגדול הזה, אני מוכרח להסתפק בהערה בלבד: אדולף היטלר היה אישיות מוסרית מובהקת [קראתם נכון – א.נ.] שהרי בעמקי נפשו הכיר בערך עליון את שלטון הגזע הגרמני בעולם וכחובה מוסרית עליונה את השלטתו על העולם בכל האמצעים והדרכים, והוא חי ופעל ומת בהתאם להכרעתו הערכית הזאת. והוא הדין", ממשיך ליבוביץ בזוועה, "באדולף אייכמן, שחובת המשמעת לפקודות הממונים עליו הייתה לו כקצין החובה המוסרית העליונה". אתם הבנתם את זה? האדם שמגדיר את ה"כיבוש" הישראלי כלא-מוסרי ומשחית, את השליטה על עם אחר כהגדרתו כלא-מוסרית – רואה את "כל האמצעים והדרכים" בהם נקטו הנאצים כמוסריים. נאצי שפועל על-פי ערכיו הוא מוסרי וישראלי-ציוני שפועל על-פי ערכיו – אינו מוסרי. כך קבע הפרופסור ישעיהו ליבוביץ וזה האיש שהגדיר את חיילי צה"ל כ"יודו-נאצים" וזה גם הגורו שלאורו צמחו דורות של שמאלנים וסמולנים. על מה, אם כך, יש להתפלא שהמנוע הדוחף את ה"סובוליזם", חרמותיו ותומכיו מוזן באותו דלק של מוסר כפול ומעוות, תזקיק מבית מדרשו של הפרופסור ליבוביץ...
|
|
| תאריך:
|
06/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2010
|
|
אלכס נחומסון
|
|
מי עומד מאחורי המכתב השני של המחרימים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שמעון עזר
|
7/11/10 12:32
|
|
|
|
|
|
אלכס נ.
|
7/11/10 13:50
|
|
|
|
2
|
|
Tomas Edri
|
7/11/10 16:19
|
|
|
|
3
|
|
נ.אילנה
|
7/11/10 19:58
|
|
|
|
4
|
|
הניה
|
7/11/10 20:03
|
|
|
|
5
|
|
זקן
|
7/11/10 20:39
|
|
|
|
6
|
|
צבי מגן
|
8/11/10 12:15
|
|
|
|
7
|
|
אזרח נאמן
|
14/11/10 15:14
|
|
|
|
|
|
אלכס נ.
|
14/11/10 21:22
|
|
|
|
8
|
|
black
|
18/12/10 02:47
|
|
|
|
|
|
אלכס נ.
|
18/12/10 22:01
|
|
|
|
9
|
|
phill abrams
|
21/12/10 22:30
|
|
|
|
|
|
|
לפני כשבועיים פרסם העיתונאי תומס פרידמן מאמר בעיתון ה'ניו-יורק טיימס', בו קרא לממשלת ישראל להיענות לדרישת הבית הלבן ולהאריך את הקפאת הבנייה ביישובים הישראלים ביהודה ובשומרון במספר חודשים נוספים. קריאתו של פרידמן לא הייתה יצירתית. קריאות בעלות תוכן דומה מגיעות מעת לעת מעיתונאים רבים. אך על-אף היעדר היצירתיות, קריאתו של פרידמן חייבת לפקוח את עינינו. צורת ההתבטאות שלו, הדרך בה ניסח את דבריו, חייבת לגרום לנו לעצור ולהבין היכן טעינו. פרידמן כתב כי "כאשר ארה"ב מבקשת מישראל בקשה כזו [הקפאת הבנייה], ישראל פשוט צריכה לומר 'כן'". אנו חייבים לעצור ולחשוב היכן טעינו אם נקלענו למצב בו הציפייה של הממשל האמריקני ממדינת ישראל היא להיענות לכל בקשה, קשה ככל שתהיה.
|
|
|
|
|
ברשות הפלשתינית החלו להפנים את תוצאות הבחירות לקונגרס האמריקני והתחושות שם אינן נוחות בלשון המעטה. ההערכה הפלשתינית בעקבות הבחירות היא שהקיפאון המדיני באזור המזרח התיכון יימשך ובמיוחד בערוץ הישראלי-פלשתיני.
|
|
|
|
|
ההצלחה העצומה שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע-התקופה של בית הנבחרים האמריקני הפחיתה משמעותית את השפעתו הפוליטית של נשיא ארה"ב ברק אובמה הן בזירה הפנימית והן בזו הבינלאומית. מבית, הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים יגביל כנראה את אובמה ביכולתו ליישם את מדיניותו הכלכלית. מחוץ, מגבירה תבוסתו של אובמה את הבוז שממילא שורר בעולם כלפי חוסר הנחישות של הממשל האמריקני הנוכחי. אלא שדווקא הידרדרות זו עלולה לעודד נשיא שאפתן זה להותיר את חותמו על נושאי החוץ.
|
|
|
|
|
חיבורו של מקס וובר "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם” יצא לאור בשנת 1905 בשיא כוחו של הקפיטליזם הבורגני אשר העלה, לדברי מרקס במניפסט הקומוניסטי, "כוחות ייצור המוניים יותר ועצומים יותר משהעלו כל הדורות הקודמים גם יחד”. בחיבורו מגדיר וובר את הקפיטליזם כגישה חברתית רבת פנים שאינה מצטמצמת לכלכלה בלבד. הוא מחבר בין עיקרי הנצרות הפרוטסטנטית לבין תפיסת העולם הקפיטליסטית. במרכזה ניצבת האתיקה הפרוטסטנטית המחייבת את חיי העולם הזה ורואה בהצלחה חומרית אישית - הנובעת מחריצות, מחסכנות ומיזמות - סימן לשביעות רצון אלוהית. קפיטליזם אמיתי, גורס וובר, רואה בדברים אלה את מטרת הקיום ואינו מתייחס אליהם כאל כלי להשגת רווח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ  בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
