בריונות עם אינטרס [צילום: AP]
בריונות חוקית |
החוק מאפשר להגיש תביעות מופרכות ולהשתמש בהליכים משפטיים כדי להטיל אימה ● יש לעקור מן השורש את הבריונות הזאת
כדאי לקרוא את תחקירו של גיא ליברמן בידיעות אחרונות בסוף השבוע על הדיאטה של חברת רוקח מעבדות, המבטיחה "קיצור קיבה טבעי". זו עבודה עיתונאית משובחת ומקיפה, בנושא שנוגע במישרין לאלפי ישראלים שקנו את הדיאטה הזאת, ובעקיפין - לרבבות שחושבים שיש קיצורי דרך במלחמה בהשמנה.
את עיני צד במיוחד ריבוי ההליכים המשפטיים בו נוקטת רוקח מעבדות. ליברמן מצטט את ההערה הבאה המופיעה באתר החברה:
קראתם נכון: אם יש לכם תלונה - מוטב שתשתקו, או שתיחשפו לתביעה ואולי אפילו לתלונה במשטרה. התחקיר מעלה, כי רוקח מעבדות לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת, כאשר ליברמן מונה שורה של תביעות ואיומים של החברה נגד לקוחות, ספקים ועובדים.
לקוחה אחת הזהירה את החברה שהיא עומדת לנקוט נגדה בהליכים משפטיים, משום שלא קיבלה את התוצאות המובטחות. תגובתה של רוקח מעבדות:
אם הגישה הזאת של רוקח מעבדות, לפיה דרישה של לקוח לקבלת פיצוי היא סחיטה באיומים, הייתה מתקבלת, אפשר היה לזרוק לסל המיחזור הקרוב את חוק הגנת הצרכן ולסגור את כל מרכזי השירות. ומכיוון אחר: אפשר לטעון, שדווקא איום על לקוח, הוא-הוא הסחיטה באיומים.
לקוחה אחרת, חנה איסלר, תבעה את רוקח מעבדות - ובתגובה ספגה תביעת לשון הרע. תביעת החברה אומנם נדחתה על הסף (החוק מעניק להליכים משפטיים חסינות מוחלטת מפני תביעות לשון הרע), אבל מותר לשער שלאיסלר זה עלה בעוד מתח והוצאות.
במקרה אחר תבע עדי ז'ורבין, מי שלפי התחקיר עומד מאחורי רוקח מעבדות, פקידה בחברת השליחויות תפוז. העילה: במסגרת הליך משפטי בין תפוז לרוקח, הוגש תצהיר של אותה פקידה ולפיו הועברו לידי ז'ורבין 80 אלף שקל. גם תביעה זו נדחתה על הסף, מאותה סיבה בדיוק. במקרה הזה אף זכתה הפקידה בהוצאות של 5,000 שקל.
את עיני צד במיוחד ריבוי ההליכים המשפטיים בו נוקטת רוקח מעבדות. ליברמן מצטט את ההערה הבאה המופיעה באתר החברה:
- "לא תתקבל כל טענה ו/או תלונה בדבר אי-הצלחת הדיאטה ביצירת שובע. כל השמעת/כתיבת/פרסום תלונה כזו או אחרת במדיה כלשהי כמוה כהפרת ההסכם. טענה כמפורט לעיל תיחשב לשון הרע ו/או הוצאת דיבה ו/או סחיטה באיומים על-פי חוקי מדינת ישראל בהתאמה".
קראתם נכון: אם יש לכם תלונה - מוטב שתשתקו, או שתיחשפו לתביעה ואולי אפילו לתלונה במשטרה. התחקיר מעלה, כי רוקח מעבדות לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת, כאשר ליברמן מונה שורה של תביעות ואיומים של החברה נגד לקוחות, ספקים ועובדים.
לקוחה אחת הזהירה את החברה שהיא עומדת לנקוט נגדה בהליכים משפטיים, משום שלא קיבלה את התוצאות המובטחות. תגובתה של רוקח מעבדות:
- "מבדיקה שערכנו מתקבלת התחושה (הנתמכת בעובדות) כי מתקיימת כאן עבירה פלילית תחת הסעיף 'סחיטה באיומים', ולכן הנושא הועבר לטיפול משפטי ובהתאם לצורך לתלונה למשטרה".
אם הגישה הזאת של רוקח מעבדות, לפיה דרישה של לקוח לקבלת פיצוי היא סחיטה באיומים, הייתה מתקבלת, אפשר היה לזרוק לסל המיחזור הקרוב את חוק הגנת הצרכן ולסגור את כל מרכזי השירות. ומכיוון אחר: אפשר לטעון, שדווקא איום על לקוח, הוא-הוא הסחיטה באיומים.
לקוחה אחרת, חנה איסלר, תבעה את רוקח מעבדות - ובתגובה ספגה תביעת לשון הרע. תביעת החברה אומנם נדחתה על הסף (החוק מעניק להליכים משפטיים חסינות מוחלטת מפני תביעות לשון הרע), אבל מותר לשער שלאיסלר זה עלה בעוד מתח והוצאות.
במקרה אחר תבע עדי ז'ורבין, מי שלפי התחקיר עומד מאחורי רוקח מעבדות, פקידה בחברת השליחויות תפוז. העילה: במסגרת הליך משפטי בין תפוז לרוקח, הוגש תצהיר של אותה פקידה ולפיו הועברו לידי ז'ורבין 80 אלף שקל. גם תביעה זו נדחתה על הסף, מאותה סיבה בדיוק. במקרה הזה אף זכתה הפקידה בהוצאות של 5,000 שקל.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בריונות חוקית |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

