"צנזורה עצמית היא צו השעה"

במאות המברקים של מחלקת המדינה ששוחררו עד כה על-ידי ארגון ויקיליקס מסתתרות הערכותיהם המקצועיות של שליחי משרד החוץ של ארה"ב על הנעשה ברחבי העולם. אלו מדווחים באופן תדיר על התפתחויות צבאיות ומשברים פוליטיים, אך מדי פעם משוגרות למשרד החוץ גם הערכות על התנהלות התקשורת במדינות השונות.

נכון לרגע זה, טרם פורסם מברק המוקדש לתיאור התקשורת הישראלית, ניתוח מאפייניה וביקורת על בכיריה. יחד עם זאת, במברק שנשלח ביולי 2007 מהשגרירות בתל אביב מצוטט ראש המוסד מאיר דגן כמי שהעריך, ככל הנראה בהומור, כי תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה תשמש העילה הבאה למלחמה במזרח התיכון, וזאת משום שיש מנהיגים במדינות ערב, במיוחד ערב-הסעודית, שמוכנים לפעול בנחישות כדי לסגור את הערוץ הקטרי "בשל הפרובוקציות שהוא מעורר".

אל-ג'זירה עמדה במוקד כמה וכמה מברקים שנשלחו מהשגרירות הקטרית בשנים האחרונות, דיווח ה"גרדיאן". במברק שנשלח לפני כשנה מתואר הערוץ ככלי פוליטי המשמש את מדיניות החוץ של שליטי קטר. על-פי מברק אחר, מפברואר 2009, האמיר של קטר אמר לסנטור האמריקני ג'ון קרי כי הציע עסקה לנשיא מצרים חוסני מובארכ: הפסקת שידורי הערוץ במדינתו למשך שנה תמורת שינוי המדיניות המצרית כלפי המשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית והקדשת זמן זה למציאת פתרון קבע לפלשתינים.

"הממשלה בקטר", נכתב במברק אחר מיוני 2009, "מובילה את חופש העיתונות כלפי חוץ, אך באופן כללי אינה מוכנה לסבול אותו בביתה". מברק זה תיאר את תלונותיו של רוברט מנארד, לשעבר ראש הארגון עיתונאים ללא גבולות, שהתפטר מהמרכז לחופש התקשורת בקטר לאחר שהבין כי הממשלה לא תאפשר לו לפעול בחופשיות.

התנהלות התקשורת אצל שכנתה של קטר, ערב-הסעודית, זוכה לניתוח במברק שיצא לפני כשנה וחצי משגרירות ארה"ב בריאד. "העיתונאים הסעודים חופשיים לכתוב כרצונם כל עוד הם נמנעים מלבקר את המשפחה השלטת או לחשוף שחיתות ממשלתית", נכתב במברק. "מרבית כלי התקשורת בערב-הסעודית [...] נמצאים בבעלות משפחת המלוכה, ומשום כך צנזורה עצמית היא צו השעה".

על סמך שיחות עם בכירים בתעשיית התקשורת בערב-הסעודית מתאר המסמך האמריקני את "ידה הארוכה" של משפחת המלוכה, אשר למען רווחים כספיים ומתוך מניעים פוליטיים שולטת בתקשורת.

יחד עם זאת, המברק מחמיא להתפתחות תעשיית התקשורת במדינה ביחס למצב לפני שנים אחדות. במקום הפעלת סמכותו של משרד הפנים לפטר עורכים או לסגור כלי תקשורת, השתגר נוהג לקנוס עורכים בסכום של כ-10,000 דולר על כל מאמר ביקורתי המופיע בעיתונם. משרד הפנים הסעודי, כך נמסר, מפעיל מועצות הפזורות בכל עיר ברחבי המדינה וסוקרות את כלי התקשורת. אם חברי המועצה מבחינים ב"דפוס בעייתי", הם מזמנים את העיתונאי לשיחה וממליצים לו על שינוי גישה.

במברק שנשלח משגרירות ניקרגואה בשנת 2006 מתוארת הצנזורה שמפעיל השלטון במדינה על התקשורת. "עיתונאים נעצרו תדיר והוחזקו בלא שיואשמו [...] עיתונאים ועורכים רבים אולצו לצאת לגלות". במברק מצוין כי במקרה אחד זימן אליו שר הפנים את העיתונאי חוזה קסטילו אוסחו, אחד מבעלי תחנת רדיו ביקורתית, ותקף אותו פיזית.

בהשוואה לניתוח התקשורת בערב-הסעודית ובניקרגואה, ניתוח התקשורת בצרפת נראה מחמיא ביותר. יחד עם זאת, במברק ששוגר מהשגרירות בפריז בשנת 2007 נמתחה ביקורת על יחסה של התקשורת הצרפתית כלפי ערבים מוסלמים במדינה. סיקורם בתקשורת הצרפתית, כך נאמר, "אינו שלילי אלא רשלני", משום שאינו שם די דגש על האפליה כלפיהם ועל עבריינות הנוער המאפיינת אותם.

המברק סוקר את כלי התקשורת המשמעותיים במדינה ומציין כי "העיתונאים הצרפתים הבכירים הם בדרך כלל תוצר של אותם בתי-ספר של האליטה שמהם יצאו מנהיגי ממשלת צרפת. עיתונאים אלה לאו-דווקא רואים את תפקידם המרכזי כביקורת על כוחה של הממשלה, אלא רובם רואים את עצמם יותר כאינטלקטואלים ומעדיפים לנתח אירועים ולהשפיע על קוראים יותר מאשר לדווח על אירועים".

העיתונאי שזוכה ליחס הרב ביותר במברקי מחלקת המדינה ששוחררו עד כה על-ידי ויקיליקס הוא חוזה קוסו, צלם ספרדי שנהרג בשנת 2003 כשחיילי צבא ארה"ב ירו על מלון פלשתין בבגדד, תוך כדי השתלטותם על עירק. שלושה חיילים אמריקנים הואשמו בבית המשפט בספרד בהרג קוסו. שגרירות ארה"ב בספרד מתארת במברק אחר מברק אחר מברק את התקדמות החקירה. מהמברקים עולה כי בשנים האחרונות לחצה ממשלת ארה"ב על בכירים בממשלת ספרד, מהמשנה לראש הממשלה, דרך שרי המשפטים והחוץ ועד לתובע הכללי, לבטל את ההאשמות.

"הממשלה", כך כתב השגריר בספרד באחד המברקים, "העניקה עזרה מאחורי הקלעים כדי להביא לערעור על-ידי התובע הספרדי", והמליץ למזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס "להמשיך להביע את דאגת ממשלת ארה"ב" בקשר למקרה [...] אנו רוצים בהמשך הערנות ושיתוף הפעולה של ממשלת ספרד עד לביטול ההאשמות", כתב השגריר. בשנת 2008 בוטל כתב האישום נגד שלושת החיילים, אולם מאז הוגש כתב האישום מחדש.

מסמכים קשורים:

- זועקים חמאס
- דרושה הקלה בלחצים
- עיתונות נשוכה
- כל בית צריך מרפסת
- סדק בחומת הצנזורה
- הסקופים חשובים פחות