|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצהרת העצמאות של ברק: סיעה במחיר מגילה
|
אהוד ברק, בהקמתו את מפלגת העצמאות, הפך את מגילת העצמאות לקלישאה ● חיוני למנוע את הפיכת המגילה לקלישאה ומטבע עובר לסוחר בסיסמאות זולות בפי ברק או מקימי סיעות מיותרות ● האם מפלגת העבודה הפכה "פוסט-ציונית"?
|
|
|
|
ד"ר עירית קינן
|
|
|
|
|
"אנחנו יוצאים היום לעצמאות ומקימים...סיעה שתפעל ברוח עקרונות מגילת העצמאות". כך תירץ אהוד ברק את התמזגותו הסופית עם ממשלה שתומכת בחקיקה גזענית ואנטי-דמוקרטית, ובלי להניד עפעף, הפך את מגילת העצמאות לקלישאה. על-רקע זה מתבהרת הערתו המגוחכת, שמפלגת העבודה נעשתה "פוסט-ציונית". שכן, אם מגילת העצמאות מצדיקה שיתוף עם אביגדור ליברמן, כנראה שכל מי שמעז להתנגד לו, גם בקול ענות חלושה כמפלגת העבודה, הוא פוסט-ציוני. דבריו של ברק הם פוסט-ציונות מסוג חדש, "פוסט-מגילה", שמייצג שיתוף מוזר בין תומכי הימין לבין פוסט-ציונים אמיתיים, שנמצאים הרחק שמאלה ממפלגת העבודה. הראשונים מעוניינים לטשטש את קביעתה של המגילה שישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה", ולא רק ליהודים שבהם. הם מעדיפים את החלטת האו"ם מ-1947 כבסיס לתביעתם ל"מדינה יהודית ציונית". זהו ניסיון לעוות את המגילה ולערער את הלגיטימיות של משמעותה המקורית, שבעיניהם היא כנראה "פוסט-ציונית". גם האחרונים מערערים על הלגיטימיות של מגילת העצמאות, אך בטענה ההפוכה, שעל פיה היא אינה מספיקה כדי להוות משקל נגד לגזענות, וכי הצעות כחוק הנאמנות אינן מנוגדות לה, אלא מאשררות אותה. ישראל מתנדנדת בין ניסיון של חלק מהכוחות הפוליטיים לשמור על הגמוניה חד-תרבותית, שמותירה את אזרחיה הערבים מחוץ לקונצנזוס, לבין רב-תרבותיות מעושה, שאיננה אלא כניעה ללחצים של קבוצות מיעוט יהודיות לא-ליברליות, אשר דוחות את מקור הסמכות הדמוקרטי מפני זה הדתי או הלאומי-משיחי. אולי משום כך היא מאפשרת לפוליטיקאים ולעסקנים, בשם זכותם לערכים ייחודיים כביכול, להסית כנגד קבוצות מודרות. בו בזמן מעומעמות הצהרותיה הרב-תרבותיות הברורות של מגילת העצמאות והערכים הדמוקרטיים והאזרחיים מדוללים לאמירות נבובות על "כבוד לאחר", שגם הן מוצגות באופן מעורפל, שאיננו מכין את האזרחים לדבוק בהן לנוכח דילמות מוסריות ממשיות. |
|
החזון הרב-תרבותי והדמוקרטי של מגילת העצמאות אינו קלישאה. אם ייושם במלואו, הוא יעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של חוקרים מובילים בתחום הרב-תרבותיות, כוויל קימליקה, ננסי פרייזר, מייקל וולצר. חשוב להקשיב לקולם של חוקרים אלה ואחרים, שמצדיקים חיוב של נדבך דמוקרטי ליברלי שיחול על כל הקבוצות והתרבויות במדינה. המטרה לעודד את הזהויות הייחודיות לחיות בשלום עם זהות משותפת רחבה יותר של החברה. יש לאכוף את הנדבך הזה גם במערכות החינוכיות וגם בכללי המותר והאסור בהתנהלותם של אנשי ציבור נבחרים וממונים. המאבק כנגד התדרדרותנו המוסרית והדמוקרטית איננו בין ימין לשמאל, או בין ציונים לפוסט-ציונים, ובוודאי שלא בין יהודים למיעוטים. זהו מאבק בין טוב ורע, מוסר והיעדר מוסר. הוא מחייב התייצבות רחבה מאחורי פרשנותה המקורית ויישומה של מגילת העצמאות, כנקודת מוצא ברורה, שגם אם איננה עונה על כל מאוויינו, היא מהווה מגן מפני אובדן דרך גמור. חיוני למנוע את הפיכתה של מגילת העצמאות לקלישאה ולמטבע עובר לסוחר פוליטי זולה כ אהוד ברק ומקימי סיעות מיותרות.
|
|
|
הכותבת היא מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. לשעבר מנכ"ל מרכז רבין. מייסדת שותפה וחברת הוועד המנהל של "קו משווה" - קואליציית מעסיקים לשוויון בתעסוקה לאקדמאים ערבים.
|
|
| תאריך:
|
24/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
24/01/2011
|
|
ד"ר עירית קינן
|
|
הצהרת העצמאות של ברק: סיעה במחיר מגילה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ניר מריאן
|
25/01/11 09:21
|
|
|
|
2
|
|
טלי שוורצמן
|
25/01/11 09:30
|
|
|
|
3
|
|
סטודנט-תואר שני
|
25/01/11 09:58
|
|
|
|
4
|
|
אורי בן נתן
|
25/01/11 10:53
|
|
|
|
5
|
|
קורןנאוה טבריה
|
25/01/11 11:37
|
|
|
|
6
|
|
שמיר נעמה
|
25/01/11 14:55
|
|
|
|
7
|
|
יהודית ציונית
|
26/01/11 04:29
|
|
|
|
8
|
|
ברלב
|
27/01/11 15:02
|
|
|
|
9
|
|
חנה ב
|
27/01/11 23:15
|
|
|
|
10
|
|
יואל אפשטיין
|
30/01/11 08:47
|
|
|
בקרון הרכבת התחתית, בדרך חזרה מהמשחק בין קבוצות הכדורגל ברצלונה ומלאגה בשבוע שעבר, נסעו ארבעה בני משפחה: סבא, סבתא ונכדיהם. כי בקמפ נואו, אצטדיונה הנודע של אחת מקבוצות הכדורגל הטובות ביותר בעולם, הצפייה במשחק היא בילוי משפחתי.
|
|
|
|
|
ערעורם של הגורמים להריגת מיטל אהרונסון ז"ל ופציעתה הקשה של מלי יזדי, תיבדל לחיים ארוכים, התקבל על-ידי שופטי העליון. הם החליטו שהעונשים שנגזרו על-ידי שופט המחוזי צבי גורפינקל "חרגו באופן קיצוני מהמקובל". רצו לומר חרגו מהנורמה האומללה שהם קבעו. אין לראות בהחלטה הזאת אירוע נקודתי, אלא מדיניות עקשנית והחלטית למצב מערכת משפטית שנקבעה על-ידי קבוצת אידיאולוגיית-שיפוט מצומצמת, ולה השקפת עולם שאליה הם מחוייבים בקנאות.
|
|
|
|
|
העיתונים מלאים בהם: פובליציסטים שיודעים הכל. אין להם בושה להשיא עצות למקבלי ההחלטות, בנימה בוטחת ומתנשאת. ואם עובר זמן, ולא נראים סימנים שהמנהיגים הבינו, מגיעות רשימות מכפישות ומזהירות את הציבור מפני האסון המתרגש עלינו בגין אטימותם. יש להם לגאונים האלה שני אפיונים: הרקורד שלהם מלא בעצות שהתבררו כאסון, והאפיון השני - חוסר צניעות עיתונאית. אם תשאלו את ח"כ דניאל בן-סימון, הוא יסביר לכם מה פירוש "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם".
|
|
|
|
|
הגיע הרגע הגדול! קשה להאמין אבל נגמרו 12 שנות לימוד ארוכות, נגמרו הבגרויות, גם השירות הצבאי הסתיים, וייתכן שאפילו הטיול הגדול כבר תם ונשלם - ומה עכשיו? לפעמים התשובה קופצת ישר לראש, יש כאלה שפשוט יודעות, ולפעמים ההחלטה כרוכה בהמון לבטים, כאשר מיליון אפשרויות מתרוצצות במחשבות. ויש גם כל כך הרבה עצות וטיפים... בלי סוף.
|
|
|
|
|
בג"צ לא כוון ישירות ל"צוות" וגימלאיו, אבל ללא ספק כלל אותם, בגזרה של אנשים שזכאים, בשל עברם, מעמדם, השקעתם במדינה ובמוסדותיה לשכר הוגן, שבמידה והוא נשחק משך השנים לתיקון העוול החברתי. לאחר שנים של שתיקה מדעת, מתוך איפוק וקצת גם מבושה, יוצאים עכשיו גמלאי צה"ל למאבק ציבורי על קיומם וקיום משפחותיהם.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
