|   15:07:40
דלג
  אלכס נחומסון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
החשיבות של בטיחות בעבודה
קבוצת ירדן
מנעולן
העליונים [פלאש 90] הדורסים [פלאש 90]
הנדרסת שאיננה כאב המשפחה [פלאש 90]

את מי משרת בית המשפט העליון?

ממרומי בועתו משרת העליון את האידיאולוגיה של עצמו, את מערכת הערכים שכפה על מדינתו - ובראשה זכויות הפרט המופלגות, בדגש על זכויותיו של העבריין, שעדיפות בעיניו על זכותה של החברה לביטחון ומי שפוצה פה ומצפצף, מתויג מיד כאנטי-דמוקרט
24/01/2011  |   אלכס נחומסון   |   מאמרים   |   הקטל בדרכים   |   תגובות
   איתמר לוין
הופחת עונשם של דורסי מיטל אהרונסון

שופטים או פקידים?
איתמר לוין
יצחק עמית כנראה שכח שהוא שופט עליון, שבכוחו ואף מחובתו להעלות את רף הענישה כאשר תקנת הציבור מחייבת זאת. במקום להעביר מסר חד-משמעי לרוצחים שמאחורי ההגה, הוא העדיף להיצמד לנורמות משפטיות יבשות. מה שאומר ביהמ"ש הוא: אחרי שיהיו עוד כמה עשרות או מאות הרוגים, נחמיר עוד יותר בענישה
לרשימה המלאה

ערעורם של הגורמים להריגת מיטל אהרונסון ז"ל ופציעתה הקשה של מלי יזדי, תיבדל לחיים ארוכים, התקבל על-ידי שופטי העליון. הם החליטו שהעונשים שנגזרו על-ידי שופט המחוזי צבי גורפינקל "חרגו באופן קיצוני מהמקובל". רצו לומר חרגו מהנורמה האומללה שהם קבעו. אין לראות בהחלטה הזאת אירוע נקודתי, אלא מדיניות עקשנית והחלטית למצב מערכת משפטית שנקבעה על-ידי קבוצת אידיאולוגיית-שיפוט מצומצמת, ולה השקפת עולם שאליה הם מחוייבים בקנאות.

מיטל אהרונסון וחברתה מלי יזדי נפגעו על-ידי רכב נהוג בידי העבריינים שי סימון ושלום ימיני, והופקרו על ידם לדמם על הכביש. מיטל נהרגה, מלי נפצעה קשה ונדונה לחיים של סבל וכאב. האירוע התרחש ברח' אבן גבירול בתל אביב באוקטובר 2008. העבריינים עוכבו קודם לדריסה על-ידי שוטרת סיור, לצורך בדיקה שגרתית, אך החליטו לברוח ממנה לפני תום הבדיקה וסיבותיהם עימם. במהלך בריחתם דרסו את מיטל ומלי, בעת שהשתיים חצו מעבר-חציה ונמלטו מהמקום.

השופט המחוזי צבי גורפינקל שישב בדינם של העבריינים, גזר על סימון 20 שנות מאסר, בקובעו כי היה נהג הרכב, פגע בקרבנות, שיקר לבית המשפט והפליל אדם אחר בתואנת שווא. העונש הושתת על עבירות הריגה וחבלה חמורה בתוספת עבירת הפקרה. "הנאשם נהג ברכב בפזיזות רבה, בנהיגה נפשעת ולאחר מכן הפקיר את הקורבנות, נטש את המקום, החליף חולצה במטרה לטשטש את זהותו, החביא את מפתחות הרכב, מחק את טביעת אצבעותיו מתוך הרכב, כל זאת במגמה למנוע את לכידתו. הנאשם מסכן את הציבור בנהיגתו", קבע השופט גורפינקל. על הנאשם השני, שלום ימיני, גזר השופט גורפינקל חמש שנות מאסר וציין כי "יש לזכור שאין זו הפעם הראשונה שהוא מעורב בעבירת הריגה, שהומרה מעבירת רצח".

השניים ערערו לעליון על חומרת העונש באמצעות עורכי דינם, והערעור נדון בפני הרכב השופטים אדמונד לוי, חנן מלצר ויצחק עמית. הערעור התקבל. לנהג הדורס הופחתו שש שנים ולחברו שלצידו הופחת העונש בחצי. "הכרעת בית המשפט העליון היא לא סכין, אלא כמו בלוק שנופל על הראש", אמרה ליאורה אהרונסון, אמה של מיטל ז"ל, לאחר הקראת ההחלטה. "כנראה שבית המשפט העליון החליט שחיי אדם שווים פחות מאשר בית המשפט המחוזי", הגיבה על הפסיקה מלי יזדי, קרבנם של השניים, שבנס נותרה בחיים.

העליונים: "ראה דרכינו - וקדש"

65 עמודים מילא השופט יצחק עמית בפרטי סיבות ונסיבות בניסיון להצדיק את החלטתם השערורייתית של השופטים להקל בעונשם של הנהגים המפקירים. לזכותו של השופט עמית ייאמר שהוא צפה את הסערה הציבורית שתקום ובעקבות כך ניסה להקדים תרופה למכה, למכה האנושה שמנחית העליון על מרכיב ההרתעה שבענישה, למכה על האמון ההולך ואוזל של הציבור בבית המשפט, אמון שכנראה לא מהווה מרכיב בשיקול דעתם של שופטי העליון.

מה שבעצם חשוב לשופטי העליון זו האידיאולוגיה. אידיאולוגיה שהם תוצריה ומשרתיה. כדי לקדש אידיאולוגיה זו, הם קבעו שיש לקיים "אחידות ענישה שהוא עיקרון העומד בבסיס תורת הענישה, חשיבותו של עיקרון זה [קובע עמית] נעוצה בצורך להבטיח את קיומו של עיקרון שוויון הנאשמים בפני החוק ושמירת אמון הציבור בהליך הפלילי". וכך קבע ההרכב: "חרג המחוזי באופן קיצוני מהמקובל בנורמות הענישה של מקרים דומים". צריך רק להזכיר (אם צריך), כי מי שקבע את מדרג הענישה והנחה בהתאם את ההיסטנציות שמתחתיו, הוא העליון עצמו. ואם כבר אזר מישהו במחוזי אומץ לתקן את סולם הענישה הדרקוני לציבור, מצנן העליון בפסקנות את התלהבותו ובמילים אחרות אומר למחוזי – ראה את הנורמות שקבענו וקדש.

אך מאידך-גיסא, נוהג העליון כקוזק נגזל וממעמדו המוצהר כקובע נורמות שיפוטיות, הפך לפתע כפועל במגבלות שצצו מאי שם. כמה נוח. "הגיעה העת להעלות את הרף בעבירות אלה, שנקעה נפשו של הציבור מהן", כותב השופט עמית בדם ליבו. ובהקשר לעונשו של שלום ימיני הוא "קורא למחוקק לתקן את החוק באופן שיבהיר אם העבירה [פגע וברח, או דרוס והפקר - א.נ.] מתייחסת גם לנוסע" - אחרת, אין לעליון נעבעך מרחב של שיקול-דעת משל עצמו להחליט על העונש ההולם על-פי הנסיבות. אז מס השפתיים שולם לציבור והמשפט כמנהגו ינהג.

אמירה מוזרה זו של השופט עמית, תמוהה עוד יותר על-רקע אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה (חודש לפני מתן ההחלטה של העליון) את הצעת החוק של ח"כ משה מטלון, להעלאת העונש המרבי בתאונות "פגע וברח", משבע לעשרים שנות מאסר. כלומר, המחוקק עשה את שלו, אך העליון שהתעלם מכך, העדיף את ערכיו הישנים והטובים (בעיניו), גם במחיר סירוסו וכבודו של בית המשפט המחוזי. ואיך בכל זאת ניתן לתקן את המעוות אליבא דהשופט עמית? "העלאת הרף חייבת להתבצע בהדרגתיות ותוך קיומו של מדרג הגיוני בין עבירות שונות". מתי? מי? למה? יש להם זמן לשופטי העליון, דרכם לא אצה, ומה הם קרבנות הפגע וברח לעומת עקרונות המשפט הנעלים שאותם יש לקדש בכל מחיר?!

עדיפה זכות העבריין על בטחוננו

ואם נדמה שרק בענייני עבירות תעבורה גס ליבם של שופטי העליון, אז נדמה. וכדי להפנים שזו השקפתם בכל תחומי העבירות על החוק, נחתה (יום ב', 24.1.11) החלטה טרייה להקל בעונשו של עבריין מין. מדובר בנרקומן עבר, בן 46, בשם נפתלי אדרי, שביצע מעשה סדום בשלושה נערים. ב-2007 גזר בית המשפט המחוזי על אדרי עשרים שנות מאסר ותשלום פיצויים בגובה 70,000 שקלים לכל נער. האיש הוגדר על-ידי הגורמים המוסמכים כמסוכן ונקבע כי הוא "אינו מהסס להשתמש באלימות לצורך סיפוק צרכיו". בערעורו לעליון טען אדרי כי הוא סובל מ"התנכלות אלימה מצד אסירים אחרים, בין היתר בשל סוג העבירות בהן הורשע, והוא אף הועבר בשל כך לאגף מיוחד". כן ביקש להתייחס למצבו הבריאותי ולעובדה שבמהלך מאסרו עבר צנתור לב ואירוע מוחי (עובדות שהיו על שולחנו של השופט המחוזי במהלך המשפט). נכמרו רחמי העליון על העבריין והפחיתו שנתיים מעונשו. אך לא מדובר בשנתיים, מדובר בצורך הבלתי נשלט להקל על עבריינים. צריך לקרוא את הפסיקה כדי להבין את הפער בין מס השפתיים השיפוטי להחלטה בפועל:

"המערער ניצל את מצוקתם ואת פגיעותם של שלושה קטינים, וחמור מכך את האמון שאלה נתנו בו, ובתואנות שווא והבטחות שונות הוביל אותם למקום מסתור אותו הכין מבעוד מועד ושם ביצע בהם עבירות מין קשות ומכוערות. מעשיו הנלוזים של המערער חרטו צלקות בגופם ובנפשם של הקטינים", כתבו השופטים בפסק הדין. אז כתבו. ואין כמו מאמר חז"לינו בנושא, כי כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים, וכך הם הדברים במציאותנו השיפוטית.

כך, ממרומי בועתו, משרת בית המשפט העליון את האידיאולוגיה של עצמו, את מערכת הערכים שכפה על מדינתו ובראשה זכויות הפרט המופלגות, בדגש על זכויותיו של העבריין, שעדיפות בעיניו על זכותה של החברה לביטחון; ומי שפוצה פה ומצפצף, מתויג מיד כאנטי-דמוקרט וכפשיסט.

מי המפסיד הגדול בסאגה השיפוטית הזאת? אנחנו, הציבור, אזרחי מדינת ישראל. האג'נדה השיפוטית הסופר-הומאנית שהרגה את ההרתעה מפני החוק ואוכפיו, ובכך תורמת את תרומתה הישירה למגמת העלייה בפשע לסוגיו. האם זו גזירה משמיים? כנראה שלא, אך לא ברור מהיכן תגיע הישועה כשהמערכת הפוליטית והאינטרסנטית מאפשרת לקבוצת משפטנים לכפות על הציבור ערכים שנויים עד למאוד במחלוקת.

תאריך:  24/01/2011   |   עודכן:  25/01/2011
אלכס נחומסון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 פגע וברח   צליפת שוט 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
את מי משרת בית המשפט העליון?
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
25/01/11 10:53
2
השופטים
25/01/11 11:44
3
חשדנית
25/01/11 12:21
4
רננה
25/01/11 13:04
5
צבי גלברד
25/01/11 13:12
6
;ירדנה
25/01/11 13:12
7
אבי כהן
25/01/11 13:24
8
רוביק 50
25/01/11 14:46
9
שלומפערדינק
25/01/11 16:43
10
נ. אילנה
25/01/11 20:28
11
יוסף יוסף
25/01/11 20:30
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
העיתונים מלאים בהם: פובליציסטים שיודעים הכל. אין להם בושה להשיא עצות למקבלי ההחלטות, בנימה בוטחת ומתנשאת. ואם עובר זמן, ולא נראים סימנים שהמנהיגים הבינו, מגיעות רשימות מכפישות ומזהירות את הציבור מפני האסון המתרגש עלינו בגין אטימותם. יש להם לגאונים האלה שני אפיונים: הרקורד שלהם מלא בעצות שהתבררו כאסון, והאפיון השני - חוסר צניעות עיתונאית. אם תשאלו את ח"כ דניאל בן-סימון, הוא יסביר לכם מה פירוש "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם".
24/01/2011  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
הגיע הרגע הגדול! קשה להאמין אבל נגמרו 12 שנות לימוד ארוכות, נגמרו הבגרויות, גם השירות הצבאי הסתיים, וייתכן שאפילו הטיול הגדול כבר תם ונשלם - ומה עכשיו? לפעמים התשובה קופצת ישר לראש, יש כאלה שפשוט יודעות, ולפעמים ההחלטה כרוכה בהמון לבטים, כאשר מיליון אפשרויות מתרוצצות במחשבות. ויש גם כל כך הרבה עצות וטיפים... בלי סוף.
24/01/2011  |  אסנת פלאוט  |   מאמרים
בג"צ לא כוון ישירות ל"צוות" וגימלאיו, אבל ללא ספק כלל אותם, בגזרה של אנשים שזכאים, בשל עברם, מעמדם, השקעתם במדינה ובמוסדותיה לשכר הוגן, שבמידה והוא נשחק משך השנים לתיקון העוול החברתי. לאחר שנים של שתיקה מדעת, מתוך איפוק וקצת גם מבושה, יוצאים עכשיו גמלאי צה"ל למאבק ציבורי על קיומם וקיום משפחותיהם.
24/01/2011  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
בנובמבר 2010, בשעות הלילה, הותקפו יותר מעשרים מתקני גרעין של אירן במטח רקטות מונחות עם ראשים חודרי שכבות מיגון, וגרמו לנזק קשה לתוכנית הגרעין האירנית. הרקטות היו כולן ללא סימני זיהוי והיכר, ואף מדינה לא נטלה אחריות לפעולה. הנשיא אובמה דיווח לאומה האמריקנית כי להערכת מומחי הביון של ארה"ב גרמה תקיפה זו לשיבוש לוח הזמנים של תוכנית הגרעין האירנית. אם לא תהיינה דחיות והשהיות נוספות, לא צפוי נשק גרעיני באירן לפני שנת 2015. יחד עם זאת, הודיע הנשיא, הסנקציות על אירן תימשכנה, והוא קורא לשליטים בטהרן להיכנס למשא-ומתן אמיתי על פיתוח הגרעין האירני למטרות שלום.
24/01/2011  |  שלמה גזית  |   מאמרים
בשעה אחת התפוצצו שני בלוני בלוף בפני שני מנפחיהם. באותם רגעים שבהם חגגו פלסטינים רבים בוושינגטון את ההנפה ההיסטורית של הדגל הפלסטיני מעל שגרירותם, באותם רגעים ממש, הודיעו הרוסים כי הכרתם במדינה הפלסטינית בגבולות 1967 לא השתנתה, והיא זהה להכרה הסובייטית (של בריה"מ לשעבר) במדינה פלסטינית משנת 1988. שתי דמויות הזויות ספגו באותה שעה ממש אגרוף פוליטי בשידור חי. היו אלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ שלו איווט ליברמן. כשנתיים הם מנסים לתעתע בנו שארה"ב נמצאת בכיס של נתניהו ורוסיה מונחת בכיס אצל ליברמן. מה לא סיפר ליברמן על ה"נסים והנפלאות" שלו ברוסיה. אפילו מסמכי ויקיליקס הדליפו שליברמן שכנע את הרוסים לתמוך בישראל ולוותר על ה"אופציה האירנית". אולי הרוסים ויתרו על האירנים, אבל על הפלסטינים הם לא ויתרו. מנגד, נתניהו מציג עצמו כמי שמניע את ארה"ב בשלט-רחק. מסתבר שלא דובים ולא רוסים, לא יער ולא אמריקנים.
24/01/2011  |  הרב אליהו קאופמן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
נושא זה של תרומות זרע, אשר נפוץ מאוד כיום, ואחריות התורם למזוות צאצאיו, כמו גם שאלות נוספות בתחומים אלה טעונים חקיקה לאחר שקילת כל השיקולים
דרור אידר
דרור אידר
נראה את רצועת עזה: בית עבדים ענק שבו השתעבדה האוכלוסייה לא לטובתה ולרווחת ילדיה, אלא למען השמדת ישראל.
דן מרגלית
דן מרגלית
כל אזרחית ואזרח ייטיבו לעשות אם ירשמו זאת לפניהם: בשעתו הקשה של העם היהודי בארץ-ישראל נמצא מנהיג מפלגה קואליציונית אשר פעל נגד ניסיון דמוקרטי להרחיב את שורות העושים בשרות צה"ל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il