מבקר המדינה אנס את הצדק

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שיחרר באמצעות דוברו הרשמי הודעה לתקשורת שבה הגיב על כתב הטענות שהגיש האלוף יואב גלנט לבג"צ.

מבלי להיכנס לתוכן הודעת המבקר לעומקה, אי-אפשר שלא להבחין ביוהרה ובנפיחות העצמית של כותבה. כל כולה משדרת שחצנות וקנטרנות כלפי אדם במצוקה - תוך הצלפה על כפות-ידיו על שבכלל העז להרים ראש ולבוא בטרוניה על התנהלות המבקר.

ואכן, אם יש דבר מזעזע בהתנהלותו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בעניינו של האלוף יואב גלנט, הרי שללא ספק נעוץ הדבר הזה בעובדה שהמבקר העביר לגלנט טיוטת דוח בן 27 עמודים בצירוף דיסק ובו אלפי עמודי מסמכים הנוגעים לפרשת הקרקעות, והקציב לו יומיים בלבד - ארבעים ושמונה שעות מסכנות - להתייחס ולהשיב על כל החומר האמור.

מבקר המדינה, נשיא בית משפט מחוזי לשעבר, שיודע דבר או שניים על זכות התגובה והשמיעה, יודע ללא ספק שהוא רמס כאן ערך בסיסי ביותר, שבלעדיו - ישראל ואירן הן היינו הך.

וגלנט ופרקליטו החליטו להתמודד עם החומר הזה במשך ארבעים ושמונה השעות שהוקצבו להם.

הניתן הדבר? טירוף מוחלט.

הרי מבקר המדינה ודאי יודע, שאין אפשרות מעשית לנתח באופן כוללני ואינטגרטיבי חומר ואלפי מסמכים המצויים בתוך דיסק, אלא יש להדפיסם קודם לכן על נייר רגיל ולבנות קלסרים פיזיים.

שישה-עשר קלסרים גדושים ועבי-כרס אחזו המסמכים שהועברו לגלנט לאחר שהומרו מהדיסק אל הנייר.

ועכשיו מלאכת המיון והדגלונים והמירקור וכיוצא באלו פעולות מקדימות המתחייבות לקראת העבודה הממשית.

אני לא יודע מה עשה פרקליטו של גלנט לנוכח הדבר הבלתי אפשרי הזה, ואם הוא בכלל עצם עין או אפילו הלך לשירותים ביומיים הללו.

אני יודע שאילו אני הייתי נאלץ להתמודד עם המשימה - רוב הזמן היה מתבזבז לי על קללות.