המתקפה הקונסטרוקטיבית של אורי אבנרי <br>

לא רבים מתומכיו של גדעון סער ותומכי הליכוד יודעים, אבל גדעון סער החל את הקריירה שלו אצל אורי אבנרי ככתב צעיר של אחד העיתונים הכי נחשבים אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל: "העולם הזה".

לאבנרי יש השפעה רבה על מדינת ישראל וכך גם סער שנזכר השבוע בחוכמה רבה להשיק את פרויקט "נעלה לחברון" כהמשכו של פרויקט "נעלה לירושלים". אבנרי לא מסוגל לשאת זאת. העובדה שישנו שר חינוך לאומי שמחזיר את השפיות למערכת מדירה שינה מעיניו ועל כן אמר השבוע: "השר גדעון סער חדל להיות שר החינוך והפך להיות שר התעמולה שמטרתו להחדיר אידאולוגיה ימנית קיצונית למערכת החינוך ולשלוח תלמידים למעוז המתנחלים בחברון".

על התקפות כאלה נאמר כן ירבו.

תחזוקה פוליטית

השבוע שוב התעוררנו למתקפת ליברמן. נו, מה בעצם חדש? אך כמו שבסיפור הטורקי כאשר נתניהו אישר לפואד לדבר עם הטורקים מבלי לתאם עם ליברמן וזה לא היה תקין כך היה השבוע כאשר נתניהו במקום לתאם ולהגיע להסכמה עם ליברמן לגבי מינויו של ארד, יצאה הודעה מלשכתו על המינויים הצפויים. כאן ליברמן היכה שוב במערכת הפוליטית וזיעזע אותה לעומקה.

ואז נזכרתי שוב בידיעה שפרסמנו כי בלשכת נתניהו אומרים כי לא צריך יועץ פוליטי."יש את מנכ"ל הליכוד , ובלשכה לא צריך יועץ פוליטי".

אז בואו ונראה מהו תפקידו של יועץ פוליטי לראש הממשלה : תפקידו לתחזק את הקשר בין ראש הממשלה לשותפים הקואליציונים, תפקידו לאתר מבעוד מועד את המוקשים כדי שראש הממשלה לא יעלה עליהם. כן, גם תפקידו להעביר את רחשי הציבור והתומכים לראש הממשלה.

אז אצל נתניהו אין את זה ואין מי שמסוגל לעשות את העבודה. הלשכה של נתניהו היא כמו שדה קרב מבולגן.

הרי כל הבעיות שיש שם רובן היו נפתרות אם היה מי שמארגן את הסדר אבל אין כזה בנמצא. נתניהו חייב להתעורר כי יום אחד הוא ימצא את עצמו שוב אזרח מודאג.

"עקשנותו אומנותו"

במהלך השבוע התבשרנו כי הצמיחה בישראל עלתה וצריך לומר מילה טובה לשטייניץ שהפך שק חבטות בשבועות האחרונים. שטייניץ צריך להבין כי מצפים ממנו שיהיה שר אוצר טוב למדינה אך שטייניץ צריך להבין כי צריך קצת להתחשב בציבור ולא צריך להפוך את הגזרות לאידאולוגיה. כיצד כינה אותו השבוע בכיר בליכוד "עקשנותו אומנותו".

ועדת הכלכלה

השבוע ישבתי בדיון בוועדת הכלכלה. הדיון היה על הגברת התחרות ביבוא הרכב. בראש הישיבה ישב ח"כ כרמל שאמה. פקיד משרד התחבורה הודיע כי כנראה צודקים היבואנים הקטנים כי הדרישה שלהם שהערבויות שהם מפקידים יהיו בהתאם לכמות היבוא כפי שדרש כרמל שאמה. אמר הפקידון: "אנחנו נבדוק את הנושא", אך כאשר שאל אותו כרמל כמה זמן ייקח לבדוק הפקיד השיב שבמהרה. כרמל הוסיף ושאל האם ימים או שבועות? ענה הפקיד: "חודשים". כך מתמוססת לה הכוונה של שר התחבורה להגברת התחרות ביבוא ע"י פקידים במשרדו. יו"ר הוועדה ביקש מפקיד המשרד לתת תשובות מהירות והודיע כי יעקוב אחר הנושא.

אין ספק כי עקביות תשבור אפילו פקידים ששבויים בביורוקרטיה מורכבת.

הנה זה מתחיל

במהלך המהפכה במצרים התחילו להסביר לנו כי האחים המוסלמים לא ינהיגו את מצרים. השלום יישמר, הגז יזרום וכל אלה הם אינטרסים של העם במצרים. אז בואו נראה: כבר עכשיו עוד לא היו בחירות וכבר יש דרישה של המצרים לעצור את אספקת הגז לישראל. עמירה הס מדווחת בהארץ שבין הדרישות של האופוזיציה יש דרישה להפסיק את מכירת הגז לישראל.

אז לכל מי שדמוקרטיה וחופש ביטוי זורם בגופו שיזכור כי מי שעומד מולנו כאשר הוא מדבר על דמוקרטיה הוא מדבר על דמוקרטיה איסלאמית כאשר יש מועצה דתית שקובעת ויש ממשלה נבחרת "באופן דמוקרטי" שתפקידה לבצע את החלטות המועצה הדתית.

אז טוב לישראל לא יצא מהמהפכה הזאת.

למה משול הרעיון של דמוקרטיה איסלאמית? לרעיון כי בישראל תקום דמוקרטיה חדשה, בראש המדינה תעמוד "מועצת רבנים" וממשלה שתיבחר באופן דמוקרטי תבצע את החלטות מועצת הרבנים.

אונס בקהיר ומי מבסוט

עד לאן מגיע גועל הנפש של עיתונאי בעל דעות שמאלניות כאשר הוא שמח כי עיתונאית נאנסה על-ידי חבריו האחים המוסלמים בכיכר האונס בקהיר.

כיצד יכול אדם לשמוח כי אישה נאנסה? עיתונאי זה מוכר כשמאלן. בן ליורדים לאמריקה. כנראה שיצר ההרסנות בקרב יורדים שמאלנים הוא בגנים כמו אותו יועצו של אובמה. כל אלה יכולים למצוא בית חם באירן אצל אחמנדניג'אד.

עוד מהכיכר

במהלך ההפגנות להפלת מובארק ראינו בכיכר רוב בולט של גברים מפגינים. כך היה גם בטוניסיה גם שם בין המפגינים נפקד מקומם של נשים. מה שברור כי בשתי המדינות האלה הנשים יותר משכילות בעולם המוסלמי והן מבינות כי לא יצא להן טוב מהמהפכה.

מנגד, בהפגנות באירן אנו רואים כי שם הנשים יוצאות להפגנות וכן הן אפילו נעצרו וגם נרצחו על-ידי שלטון האייתולות.

לכן ברור כי טוב לנשים לא יצא מהמהפכה במצרים שאובמה מתמוגג ממנה.