מדברים כיום על הכרזה חשובה שעומד לשאת ראש הממשלה
בנימין נתניהו, מנחשים שהוא יעלה הצעות חדשות לשלום ולהסדרים עם הפלשתינים. ישנם ניחושים והשערות שונות אשר אינני רוצה להתייחס לתוכנן - אבל אם אני הייתי צריך לכתוב את נאומו של ראש הממשלה, הוא היה נשמע כדלקמן:
"גבירותי ורבותי, ראשי מדינות העולם. עד ה-10 ליוני 1967, לא הייתה קיימת כל דרישה להקמת מדינה פלשתינית. עד תאריך זה המצרים משלו ברצועת עזה מבלי שהואשמו בכיבוש בלתי חוקי. ואילו שטחי יהודה ושומרון נשלטו בהסכמה עולמית בידי הממלכה הירדנית. מלחמת יוני 67' שנכפתה על ישראל הסתיימה בכך שהירדנים נסוגו מיהודה ושומרון והמצרים נסוגו מרצועת עזה.
אז פתאום הועלה לסדר היום דרישות ערבית ואיסלאמית להקמת מדינה לקבוצה של אנשים אשר כינו עצמם: "פלשתינים". הערבים והמוסלמים, בכוחם המספרי באו"ם העבירו מספר החלטות הנותנות לקבוצה הפלשתינית, בתנאים מסוימים, את השטחים שהירדנים והמצרים נסוגו מהם. בהתאם לכך נערכו מספר סבבי שיחות בין ממשלת ישראל והנהגת תושבי השטחים ששוחררו, ואף שהושגו סיכומים חיוביים ומרחיקי לכת לגבי פתרון לסכסוך בכלל והגבולות העתידיים בפרט, היו אלה הפלשתינים שתמיד נסוגו מביצוע ההסכמים.
התברר לממשלות ישראל במשך הזמן, שלמעשה הדרישה למדינה פלשתינית הינה פיקציה פוליטית שתכליתה לפגוע במדינת ישראל. הפלשתינים עצמם הודו בכך לא פעם, ולכן הם נמנעים במתכוון מלהקים מדינה, כאשר על-פי החלטות המוסדות המרכזיים שלהם הם שואפים לשלוט בכל השטח ממערב לירדן, בטענה שזו אדמה הקדושה למוסלמים שיש לגאול אותה מאיתנו - -הכופרים... להדגיש זאת, הם מכריזים שוב ושוב שאין בדעתם להכיר אי-פעם במדינת ישראל כמדינת היהודים.
ב-90 השנים האחרונות, לא פסקו הפלשתינים מהסתות ומרצח של יהודים וישראלים, לרבות טרור נגד אזרחים נשים וילדים, וכיום נראה לנו בברור שפתרון שתי המדינות ל-2 עמים לא מקובל עליהם וברור שאין זה מתפקידנו לכפות זאת עליהם.
לפיכך ממשלתי החליטה לפעול באופן חד-צדדי לפתרון הבעיה בדרך הבאה:
א. שטחי יהודה ושומרון יחולקו גיאוגרפית לארבע פרובינציות פלשתיניות, כאשר לכל פרובינציה תהיה אוטונומיה פוליטית וכלכלית. הפרובינציות האלו יורשו לקיים זיקה כלכלית ופוליטית או פדרטיבית בינן לבין עצמן ו/או לממלכת ירדן, ובכל מקרה הן תהיינה מפורזות.
ב. השטח הכולל של כל הפרובינציות וגבולותיהן יהיו ברובן המכריע לפי קוי הפסקת האש של 1967 למעט תיקונים קלים המתבקשים משינויים ביטחוניים ודמוגרפים. למטרות ביטחון, גדר תחצוץ בין האוטונומיות ושטחי מדינת ישראל.
ג. הפרובינציות יקבעו ביניהן הסדרי שלטון ומינהל משותפים אם יבחרו בכך, כולל מעברים ביניהן, הסכמים וקיום שלטון מרכזי מתאם.
ד. מדינת ישראל תפעל לסיוע ולקידום כלכלי של הפרובינציות הפלשתיניות, לרבות מתן היתרים לשימוש בנמלי האויר והים הישראלים.
ה. למעט כוחות משטרה סבירים. האוטונומיות הפלשתיניות לא תורשנה להחזיק כוחות צבא וכלי נשק כבדים. מצד שני, לא תהיה נוכחות צבאית ישראלית בשטחים האוטונומיים.
ו. בדומה לקיומם של מאות ישובים ערביים בשטחי מדינת ישראל, יורשה קיום של ישובים יהודים (קיימים) בשטחי האוטונומיות.
לגבי רצועת עזה. היא יכולה להיהפך לאוטונומיה בזכות עצמה לרבות יצירת הסכמים פדרטיביים עם מצרים. מכל מקום, לא יורשה חיבור בין שטחי יהודה ושומרון לרצועה, כל עוד שלטון החמאס נמשך ברצועה וכל עוד הם אינם מתפרקים כליל מכל הנשק,החימוש המרגמות והרקטות שבשטח הרצועה.
רבותי מנהיגי העולם. אני מבקש שתתמכו בהסדר זה המבטיח שישראל לא תשלוט על קבוצה אתנית אחרת כנגד רצונה, ובכך גם יובטח בטחונה של מדינת ישראל."