להכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל - עכשיו!

בדצמבר 2010 הודיעו ברזיל וארגנטינה על הכרתן במדינה פלסטינית בגבולות 67'. נתניהו הגיב ב"כעס ואכזבה". תהיתי מה רע במדינה שתחיה בשלום לצדה של מדינת ישראל. הצעתי לחברי "המועצה ליוזמות שלום - המל"ש", אקדמאים רציניים ופטריוטים אמיתיים, שנצטרף להכרה. החלטנו להציע לראש הממשלה להצטרף למכירים במדינה פלסטינית לצד ישראל, ובכך לפרוץ את "תקיעות" השיחות עם הפלסטינים. למכתבנו הצטרפו מאות, בראשות המשנה לראש המוסד לשעבר נחיק נבות, חתן פרס ישראל בחינוך פרופ' גבי סלומון, כלת פרס ישראל בסוציולוגיה פרופ' בלהה מנהיים, בתו של נשיא המדינה ד"ר צביה ולדן, בעלה הפרופסור לרפואה רפי ולדן, עשרות פרופסורים מכובדים נוספים (וכמה מהכותבים במגזין "על צד שמאל"). בינתיים הצטרפו להכרה במדינה הפלסטינית גם אורוגוואי, בוליביה ואקוודור.

שלחנו את המכתב לראש הממשלה, ולמחרת פרסמתי אותו כאן, ב"על צד שמאל" ("מכירים במדינה פלסטינית לצד ישראל - גם ישראלים פטריוטים", 3.1.11):

המכתב לראש הממשלה

לכבוד
ראש הממשלה בנימין נתניהו,
ירושלים.

א"נ,
הנדון: הכרה במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל

ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, בוליביה ואקוודור הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית בגבולות 67', ובעקבותיהן עומדות להכריז כך גם מדינות נוספות. ממשלתך מגיבה בכעס ובאכזבה.

כישראלים נאמנים ופטריוטים, אנו מבקשים לציין שגם אנו מכירים במדינה פלסטינית בגבולות 67' (עם תיקוני גבול הדדיים), לצד מדינת ישראל. לדעתנו, רק מציאות שבה ישראל ופלסטין יחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון - תביא לרגיעה באזורנו, לטובת ילדינו כולם.

בהמשך לנאום בר-אילן שלך, בדבר שתי מדינות לשני עמים, אנו קוראים לך לשנות את תגובת הממשלה, ולהודיע על תמיכתך במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. הכרזה כזו שלך תקדם את הסיכוי לחזור לשיחות המדיניות עם הרשות הפלסטינית לקראת הסדר שלום, ותחליש את הבידוד הבינלאומי של ישראל.

בכבוד רב,

עמיר בראור, ד"ר למדע-המדינה, אל"מ (במיל.);
דניאל בר-טל, פרופ' לפסיכולוגיה פוליטית;
חיים גנז, פרופ' לתורת המשפט ולמחשבה מדינית;
זאב צ'רלס גרינבאום, פרופ' לפסיכולוגיה;
זאב הרצוג, פרופ' לארכיאולוגיה;
חנה הרצוג, פרופ' לסוציולוגיה;
צביה ולדן, ד"ר לבלשנות;
רפי ולדן, פרופ' לרפואה;
דני יעקבסון, פרופ' להתנהגות ארגונית;
צבי מזא"ה, פרופ' לפיזיקה ואסטרונומיה;
בלהה מנהיים, פרופ' לסוציולוגיה, כלת פרס ישראל;
משה מעוז, פרופ' למזרחנות;
שמוליק מרזל, חינוך;
נחיק נבות, לשעבר המשנה לראש המוסד;
עידית נוה;
בנימין נויברגר, פרופ' למדע-המדינה;
אולק נצר, ד"ר לפסיכולוגיה;
גבי סלומון, פרופ' לחינוך, חתן פרס ישראל;
אליעזר עמיר, רואה חשבון;
יאיר צבן, שר בממשלת רבין;
אליהו קאופמן, רב;
ביאטה קלר, פעילה חברתית;
גלית רז, מסטרנטית לניהול סכסוכים;
נפתלי רז, חינוך וידיעת הארץ;
שפרה שגיא, פרופ' לניהול סכסוכים;
שי שהמי, עו"ד;
יצחק שנל, פרופ' לגיאוגרפיה;
הלל שנקר, עורך ועיתונאי;
יצחק (צחקי) שריג, תעשיין, אל"מ (במיל.).

שמות מאות החותמים הנוספים מפורטים באתר 'עצומה'.

בינתיים הצטרפו להכרה במדינה הפלסטינית גם צ'ילה, גויאנה, רוסיה ופרו.

לקראת כינוס של ארגוני השלום ביריחו הציע חברי פרופ' דני יעקבסון ש-100 ארגוני השלום הישראלים יצטרפו להכרה במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ואכן, בסוף ינואר הודיע בכינוס ד"ר רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, בשם כולנו, על ההצטרפות ("עדים-משתתפים לחבלי הלידה של השלום ושל פלסטין", 27.1.11). נתניהו הפנה עורף, ומרבית הפרשנים הזהירו מפני "סחף מסוכן" - איש לא נימק מה מסוכן לישראל בהכרה במדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל. ואולי דווקא תרוויח ישראל מהכרה כזו? תרוויח - אחרי התנחלויות והתנכלויות - רצון טוב פלסטיני, הסברה בעולם, ואולי אף חזרה לשיחות השלום. זה ה"סחף"?

בינתיים הצטרפה להכרה במדינה הפלסטינית גם קפריסין.

הרצח המזוויע באיתמר, מידי אויב(י) שלום פלסטיני(ם) קיצוני(ים), הציף את אויבי השלום הקיצוניים אצלנו, למרות שאבו-מאזן ופיאד גינו בכל פה: "תגי מחיר", והוספת 400 יחידות דיור בהתנחלויות.

בעוד חצי שנה בדיוק תעלה הרשות הפלסטינית באו"ם את הצעתה להקמת מדינה עצמאית. רוב מדינות העולם יתמכו בכך בעצרת הכללית של האו"ם - הגוף שקיבל ב-29.11.1947 את החלטת החלוקה שהקימה את מדינת ישראל והציעה מדינה גם לפלסטינים. הפלסטינים שילמו על סירובם בדם ואש, והם מתחרטים כבר 65 שנה. האם חייבות לעבור גם מצדנו 67 שנות סירוב ודם ואש - וחרטה?

שר החוץ הצרפתי הודיע שצרפת פועלת לצרף להכרה במדינה הפלסטינית את כל האיחוד האירופי.

חישבו על היתרונות העצומים לישראל אם נתניהו יצהיר עכשיו: מדינת ישראל מכירה במדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל על בסיס גבולות 67', וקוראת לרשות הפלסטינית לחזור למו"מ המדיני ללא תנאים מוקדמים.

עד אז, נצהיר זאת כולנו, בהצטרפות ל"עצומה"!