מה נשתנה - סיפור ליום אחרון של פסח

קבלתי דוא"ל מעניין, שכותרתו "הרהורים בעקבות צפייה מקרית בשידור טלוויזיה בשביעי של פסח" ובו נאמר: "במשדר נמסר מתכון ומכיוון שצפיתי במקרה בחלק מהמשדר, לא היה ברור לי מדוע נבחר דווקא המתכון המסוים לשידור ביום החג. כשהצצתי במסך, ראיתי שאחד המרכיבים הנדרשים להכנת המאכל היה 'פירורי לחם'.

"אני בטוחה, שכל מי מנמעני, שטרח לקרוא את המייל והגיע עד כאן, מרגיש צורך עז להוכיח אותי על צביעות או התחסדות או נכנעות ואולי אפילו על כל אלה. ואילו אני סבורה, שמה שנעשה בפרהסיה שונה ממה שנעשה בחדרי חדרים, ברשות הפרט".

עד כאן הדוא"ל שקבלתי ומכאן התגובה ששלחתי: לפני שנים רבות עבדתי כסגן עורך חוברת עסקים במעריב. בחול המועד של פסח הופיעה החוברת ונוכח מנהגו של עם ישראל לבלות בפארקים ועל שפת הכינרת, בחר העורך לתמונת שער שולחן בפיקניק. הוא לא שם לב שבמרכז השולחן היתה... חלה.

כשיצא העיתון לדוכנים עם הפיגול, עורך מעריב דאז, שמואל שניצר, הזמין לחדרו את העורך של עסקים ואיים לפטרו מיד.

הוועד התערב וברגע האחרון נמנעו הפיטורין בגלל חמץ בפסח.

מה נשתנה? היו ימים שהתייחסו אחרת למנהגי החג.

אימרה:

מעולם לא ראיתי כותרת בעיתון "מיסטיקן זכה בלוטו".