"ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה"

בתקופה של טרם קום המדינה היה נהוג לומר בתפוצות לפני תפילת המוסף בשבתות ובמועדים "תפילה לשלום המלכות". התפילה נועדה למען יציבותו של השלטון תחתיו חיו היהודים, זאת מתוך תקווה שכך ימשיכו להישמר זכויותיהם ויוכלו לקיים את אורח-חייהם היהודי במלואו.

עם קום המדינה בשנותיה הראשונות, קבעה הרבנות הראשית לישראל תפילה חגיגית מיוחדת - "תפילה לשלום המדינה" שתיאמר ביום ה' באייר, יום הקמת המדינה. תפילה זו המחודשת, הנאמרת בעמידה על-ידי החזן או רב הקהילה, מבקשת מהקב"ה שיברך את מדינת ישראל, יגן עליה, יביא עליה שלום ויסייע למנהיגיה. התפילה מהווה ביטוי לריבונותה ועצמאותה של מדינת ישראל. התפילה חוברה על-ידי שני הרבנים הראשיים - הרב בן ציון חי עוזיאל והרב יצחק הרצוג - בסיועו של הסופר ש"י עגנון.

כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, התפילה עברה ביקורת תחת עיניהם של גדולי הרבנים בישראל באותה תקופה. בין הרבנים היו הרב אונטרמן, הרב טולדנו והרב פרנק, וגם חברי מועצת הרבנות בישראל. כיום נאמרת התפילה בבתי הכנסת שמתפלליהם נמנים על הציבור הדתי-לאומי, בעיקר, בתפילת שחרית של שבתות ומועדים, לאחר קריאת התורה ולפני תפילת מוסף. לפי מנהג חלק מקהילות הספרדים, אומרים אותה בפתיחת ארון הקודש להוצאת ספר התורה.

ברוב הקהילות בהן נאמרת תפילה זו לשלומה ולבטחונה של מדינת ישראל, בארץ ובתפוצות, נהוג גם לומר את תפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל שתיקן בשעתו הרב שלמה גורן - הרב הראשי לצה"ל ולישראל.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל', ד'-ה'). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.