החלטת בג"צ שדחתה את העתירות כנגד הרס הבתים לאורך ציר "פילדלפי" - לא באה כהפתעה משפטית. גם הצו יום קודם, לעכב את ההריסות אלא אם מתבצעות מתוכן פעולות עוינות וירי על כוחותינו - גם היא לא צריכה להפתיע מי שמבין בסוגייה - בעיקר לאור עקרונות המשפט הבינלאומי.
כדי להניח תשתית משפטית לסוגייה, די אם אומר, שעל-פי האמנות הבינלאומיות (4 אמנות ז'נבה) וכללי המשפט הבינלאומי, כפי שהתפתחו משך השנים והספרות המקצועית המתלווה לכך, יש הצדקה להריסת בתים, אתרים, מקומות בנויים או בשלבי בנייה, אם ובמידה שמתוכם מתבצעות פעולות צבאיות המסכנות את חיי הלוחמים או הכוחות הנעים לאורך הצירים. ירי בכלי נשק, מכל הסוגים, הוא מטרה שיש הצדקה והכרח בשיתוקה מטעמים צבאיים.
יש לאבחן שלושה מצבים עיקריים:
א. פגיעה, הריסה, גרימת נזק - תוך כדי לחימה או ביצוע מהלכים מבצעיים - לפעולות אלה יש הצדקה וביסוס משפטי ואין על כך מחלוקת.
ב. פגיעה, הריסה, נזק ברכוש אחרי הלחימה כדי לאבטח תנועה חופשית, מניעת ירי על כוחותינו כגון ציר "פילדלפי" - מוצדק, בתנאי שהפגיעה ברכוש, הכרחית מוכחת ואין דרך חלופית, להשיג את הביטחון הנדרש.
ג. פגיעה, הרס, כדי להרחיב ולהרחיק את המעגל לרוחב או לאורך - כדי למנוע אולי בעתיד, או לקחת שבילי ביטחון ואין סכנה ממשית או קרובה מפעולות אלה - אסורה על-פי כל הפרמטרים המשפטיים ובג"צ לא יתן להם הכשר.
לצד הפן המשפטי - יש כמובן את הפן האנושי המוסרי, התדמיתי לחברה שלנו לחברה הבינלאומית לאו"ם ובנותיה, שמחכים כעורבים לתקוף את ישראל בכל הזדמנות, ולעורבים וצפורי הטרף מתוכנו, אקדמאים ופרופסורים המשמיצים את המדינה בחו"ל בתאווה בלתי נלאית.
אין להתעלם, מן המראות הקשים, המתלווים להריסת בתים, כשרואים נשים זקנות וילדים - מחפשים רכוש בין ההריסות, זה מגרד את המצפון, של כל אחד מאתנו, אבל את האצבע המאשימה יש להפנות לעבר האחראים הממשיים, לא אלה שמבצעים את ההרס כהכרח מבצעי - אלא אלה שמבצעים את פעולות הירי, תקיפה, חבלה, מתוך בתי האזרחים וההופכים אותם לעמדות ירי או מבצרים תת קרקעיים, והם יודעים את התוצאה האכזרית שתביא - דהיינו הרס בתים ורכוש וסבל אדיר לאוכלוסיה אזרחית לא לוחמת ותמימה.
אם הרשות הפלשתינית אינה יכולה לשלוט ולהיות אחראית - זה נופל על הג'יהאד, החמאס, פת"ח/תנזים ויתר הכנופיות ביחד או כל אחת לחוד.
את הדילמה המוסרית - צריך להפנות אליהם, אל מנהיגי העולם - כמובן שגם אנו צריכים לשמור על גבולות, איפוק, מידתיות ולא להיסחף למעשי ברבריות, דוגמת "חיות אדם" - המתעללים בגופות חיילים.
המשפט הבינלאומי, מעמיד במקום ראשון של הגנה וחסיון מפני פגיעה, גם במלחמה וגם בימי רגיעה את המקומות הקדושים, כנסיות, מנזרים, מסגדים, אתרים ארכיאולוגיים שמורים. אבל כשאתר מוגן כזה, הופך למבצר או עמדת ירי או תצפית - כפי שאכן קרה רבות במלחמת העולם השנייה, ובמלחמות הקטנות שלאחריה, יש בסיס לפגוע בהם כפי שעשו האמריקנים, לאחרונה בעירק, כפי שהזכרתי לעיל.
אם זה המצב - אז כמובן שיש הצדק גם להריסת בתים או הרחבת צירים - כדי לאבטח ביטחונית את מרחב הפעולה המבצעי שזה כולל, לא רק את המרחב האווירי אלא גם התת קרקעי - כלומר כל נושא המנהרות לתנועה, להברחת נשק, והפיכתם למנהרות נפץ - כפי שאכן קרה במציאות באזור זה.
כאשר ח"כ יוסי שריד - טוען שהרחבת ציר "פילדלפי" הוא פשע מלחמה - ברצוני להזכיר לו שרצח אמא בהריון וארבעת ילדיה, תוך וידוא הריגה - זה פשע מלחמה, ואולי פשע נגד האנושות או רצח עם.
הרחבת הציר לקילומטרים מכל צד, יחשב כחריגה וסטייה חמורה מהנורמה המשפטית - ובג"צ לא יאפשר אותה. ולכן אולי הגיע הזמן - להשמיע מדי פעם גם ביקורת והסתייגויות והטלת אשם, על הצד השני והעובדה שהוא בצד המפסיד - אינה פוטרת אותו מעונש.
_________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
