תראו איך מגיבה התקשורת להחלטתו של
יורם דנציגר בעניינו של
משה קצב. א' ממשרד התיירות בהלם; עורך דינה בטוח שקצב יישב בכלא; ח"כ
זהבה גלאון תוקפת; פרשן משפטי אומר שדנציגר שכח שקצב הורשע בידי בית המשפט; אגודת קורבנות עבירות מין (או משהו כזה) מזועזעת. וזה רק היבול של השעות הראשונות, עוד לפני שהעיתונים הגדולים הגיבו.
עכשיו צאו וחישבו, כיצד הייתה התקשורת מגיבה אילו - חס וחלילה, מבחינתה - קצב היה מזוכה. מה היו עושים כל אותם עיתונאים שהחליטו מראש שהוא אשם. מה היו עושים כל אותם עורכים שהכתירו אותו במילה "אנס" עוד לפני שהוגש כתב אישום. מה היו עושים ארגוני הנשים, הח"כיות וכל האחרים שמיהרו לקבוע את אשמתו עוד לפני שהחל משפטו.
אני לא אומר שכולם טעו. נכון לעכשיו - הם צדקו. אבל לא הייתה להם שום אינדיקציה לדעת שהם צודקים. חלק עשו את מה שאמרה שלי יחימוביץ' בעדותה: אני מאמינה לאישה שאומרת שהותקפה (אגב, יחימוביץ' גם האמינה בשידור רדיו לאישה שהאשימה בהטרדה מינית אדם שאני מכיר אישית - עלילה שנזרקה מכל המדרגות בבית הדין לעבודה; היא לא התנצלה עד היום). חלקם ניזונו מהדלפות מגמתיות. חלקם הושפעו משיקולים פוליטיים. אבל איש - אף לא אחד מהם - לא ראה את הראיות, לא שמע את העדויות, לא בחן את הגרסאות.
בית המשפט אמר את דברו על ההתנהלות הזאת. אז אמר. כאילו שזה מפריע לכל אלו שרוצים לתפוס כותרות. אני מוכן להתערב שאיש מהם (טוב, אולי כמעט איש) לא קרא את החלטתו של דנציגר. מהירות התגובה הייתה כזאת, שאם הם כן קראו - כדאי שיפתחו מכון לקריאה מהירה ולהבנה מהירה עוד יותר.
מה שמביא אותי לסימן השאלה הגדול ביותר סביב הפרשה: עד כמה השפיע הרעש התקשורתי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי? אמרתי, ואני חוזר ואומר, שלתחושתי האישית (תחושה בלבד, גם אני לא קראתי את הראיות) קצב רחוק מלהיות שה תמים. גם אמרתי, ואני חוזר ואומר, שיש לי הרגשה לא נוחה עם הרשעתו באונס.
אחרי הגילוי הנאות הזה, חזרה השאלה למקומה: האם
ג'ורג' קרא,
מרים סוקולוב ו
יהודית שבח באמת לא הושפעו כמלוא הנימה מהפרסומים ומהשפיטה בתקשורת? אם אכן כך - אזי הם כמעט לא בני אנוש, ואני לא רוצה רובוטים בתור שופטים. ואם כן הושפעו - עד כמה? ומדוע הם מתעקשים להכחיש זאת מכל וכל?
כאן נסגר המעגל. בהנחה ששלושת השופטים לא חיו בשנים האחרונות על הירח, הם ודאי יודעים מה הייתה דעת הקהל, או לפחות מה הייתה דעת התקשורת (שזה ממש לא אותו הדבר). הם יכלו לשער מה תהיה התגובה אם יזכו את קצב - ושוב: ראו מה קורה אחרי החלטת ביניים שאינה קובעת דבר לגבי התוצאה הסופית. וגם זה לא ישב להם בתת-המודע? גם זה לא חלף במוחם?