למצנע: עוז לתמורה בטרם ביזיון נוסף

בכינוס של מס"ד - המחנה הסוציאל-דמוקרטי, שבו הופעת ב-5 במאי, מסרתי לך מאמר שכתבתי לבחירות 2005 בכותרת "עוז לתמורה אצל עמיר פרץ בטרם ביזיון נוסף", ואמרתי: "העדפתי להשתמש במאמר ישן, כדי להוכיח שההנחות שלי עומדות במבחן המציאות". היה לי עניין בניצחונו של עמיר פרץ אז, ויש לי עניין רב לסייע בניצחונך הפעם, מצנע.

רציתי בנצחונו של פרץ בזכות משפט שאמר בנאומו בעצרת הזיכרון לרבין אז: "דרושה לנו מפת-דרכים מוסרית שתוביל אותנו לקץ הכיבוש!". כתבתי לו אז, ומסרתי לך כעת, מה ואיך צריך לעשות כדי לנווט לפי המפה הזאת. הביזיון הקודם היה בבחירות שלאחר רצח רבין, כי הרצח זעזע את הציבור, ולפרס היה יתרון של 15% על נתניהו, ובכל זאת הצליח להפסיד. ולמה? - בגלל יועצים אסטרטגיים היודעים שנסיגה מהשטחים היא רעיון לא פופולרי, ולכן מציעים להצניע אותה.

עמיר פרץ קיבל את עצותיהם, שכח מ"מפת הדרכים המוסרית", והשאיר את שדה-המערכה האמיתי, המערכה על נפש העם, לימין הלאומני-דתי. כעת מסתמן אותו דבר ב"חמשת הדגלים" של מס"ד - החוכמה לומר למרב האנשים את מרב הדברים שהם אוהבים לשמוע, דברים מרגיעים שאינם מקלקלים את ה"חגיגה".

את ההחלטה לתמוך בך ולסייע לך הפעם, מצנע, קיבלתי בזכות מה שהתפרסם ב"על צד שמאל" על כינוס "מס"ד" הראשון. המשתתפים פרשו דגלים וציירו "מעגלים אולימפיים" צבעוניים, אבל אתה אמרת להם "הדגל העיקרי צריך להיות סיום הכיבוש". זכרתי גם את עניין אי-האמון שלך בשר הביטחון שרון, לאחר הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, והנחתי שהמרכיב המוסרי חי אצלך, שלא כמו בקרב הפוליטיקאים אצלנו. אך מאז, לצערי, אתה נראה כמקבל את הקונספציה האובדנית.

המנהיג שיוציא את ישראל מהשטחים צריך להיתפש כמי שנאבק בנחישות על נפש העם נגד הימין, ולא חושש לומר את האמת. אתה מצטייר, בינתיים, כעוד מועמד במפלגת העבודה-האבודה, לא נחוש ולא מיוחד ולא שונה.

הבחירות - ב"עבודה" ולכנסת - מתקרבות. תפקידך להכשיר את הלבבות. בתקופה האחרונה "מחנה מצנע" לא תבע פינוי שום מאחז בלתי חוקי. בהפגנה בשבת לתמיכה בהכרזת העצמאות הפלסטינית - לא היית. בהכרזת ראש עיריית נצרת עילית "אם אני הייתי בשרות במהלך אוקטובר היו הרבה יותר הרוגים ערבים תושבי ישראל" - לא הלכת מיד לנצרת-עילית ולנצרת לבטא את דעתך עליו, ולתבוע מהתושבים בעלי המצפון להפגין נגדו ולתבוע את פיטוריו. אם אתה עובר לסדר היום על עניינים כאלה, שבהם רואים את הפשיזם משתלט על הנפש והמשטר, אי-אפשר לומר שהפוליטיקה שלך היא "פוליטיקה נקייה". אנא, עמרם מצנע, זכור שפוליטיקה מפלגתית היא מדרון מוסרי חלקלק גם לחכמים ביותר.

בלי מצפון של בן-חורין, כדגל רם נישא בנחישות ובאומץ - לא יהיה מנהיג שיוציא את ישראל מהשטחים.

בחרתם, מס"ד ואתה, יעד - "רוב חוסם לממשלת נתניהו-ליברמן". נשמע מפתה, אבל זאת אשליה. זה הופך אתכם לציידי קולות, שאינם נלחמים על תמיכה ציבורית של אנשים שרוצים לחזור ממחוזות האפרטהייד למדינת ישראל הציונית - במשמעות דמוקרטית, חופשית וצודקת.

היעד שצריך היית לבחור לעצמך: הקמת אופוזיציה ציונית בישראל. אין כזו, ואתה יכול להשיג זאת, אם תשנה את הקונספציה הביזיונית. אם תהיה מנהיג אופוזיציה דמוקרטי ומוסרי במאבק על זכויות כל אדם, ומעל לכל - נחוש וממוקד במאבק על נפש העם נגד הגל הלאומני שהופך להיות פשיסטי מיום ליום - תחולל מפנה אמיתי ותדליק אור של תקווה, גם אם בבחירות הקרובות לכנסת תקבל פחות מנדטים מליברמן ומנתניהו.