לית מאן דפליג, כי ראש הממשלה יכול לפטר שר. זוהי סמכותו והעובדה כי עד כה ראשי הממשלה לא השתמשו בסמכות זאת כדי להשיג רוב בהצבעה זאת או אחרת, או לפתור חילוקי דעות בממשלה, אינה גורעת מסמכות זאת.
לעומת זאת, קיום הסמכות העקרונית אינה גורעת מהפגמים הפרוצדורליים שנפלו בהליך הפיטורין. פגמים אלה חושפים גם את ערוותו של היועץ המשפטי לממשלה שהכשירם.
על-פי סעיף 22(ב) לחוק יסוד הממשלה מ-2001, ראש הממשלה רשאי לפטר שר לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן וההעברה מן הכהונה, כלשון החוק, תיכנס לתוקף 48 שעות לאחר שמכתב הפיטורין נמסר לשר המפוטר, אלא אם חזר בו ראש הממשלה לפני כן.
ישנם מצבים בהם דרישות פרוצדורליות, אף כי נראות פורמליסטיות ומיותרות, באות להצביע על נחרצות ולקדם ודאות. חוק יסוד הממשלה הינו דוגמא לכך. הרכב הממשלה הינו עניין חשוב מכדי להשאירו למשחק ב-"נדמה לי" ולספקולציות של התקשורת בדבר רמיזותיו של ראש הממשלה.
השאלה האם פלוני הינו חבר הממשלה או שחברותו הופסקה, צריכה להיחתך לפי קריטריונים ברורים וחד-משמעיים. בהציבו דרישות פרוצדורליות, החוק מציב לנו שני קריטריונים לקביעה האם פלוני הינו שר או לאו: האם ההודעה על הכוונה להעבירו מכהונתו נמסרה לממשלה והאם מכתב הפיטורין הגיע לידיו. זהו כלל אצבע פשוט וברור, המונע מצב דמדומים, בו לא ידוע אם האדם מכהן בממשלה או שכהונתו כבר הופסקה.
ככל שגבולותיו של סעיף 22(ב) יורחבו, כגון שיתאפשר לפטר שרים תוך הפצת שמועות בתקשורת ובלי מסירת הודעה לידי השר המפוטר, כך יגבר חוסר הוודאות, וייפתח פתח רחב יותר למשחקים, להפרחת שמועות ולמניפולציות.
יתר על כן, כאשר נדרש ראש הממשלה למסור הודעה לממשלה ומכתב פיטורין לידי השר הוא נדרש להוכיח את רצינותו. ראש הממשלה יכול לאיים ולהצהיר על כוונות, להפיץ שמועות ולהפריח בלוני ניסוי, אולם כדי לפטר שר הוא צריך לחצות את הרוביקון שבין משבר סתם לבין העברת השר מכהונה. הדרישות הפורמליות מצביעות על מידת נחרצותו של ראש הממשלה ורגע מילויים הוא גם הרגע בו מראה ראש הממשלה בצורה חדה וחלקה, כי כוונתו רצינית וכי הפור נפל והפיטורין יצאו לדרך. לכן, לפי החוק, פיטורי השר אינם יכולים להיעשות לא בהודעה לתקשורת ולא בשיחת טלפון, אלא נדרש כי ההודעה הכתובה תימסר לידיו של השר.
אכן, אפשר לטעון כי שר המונע בזדון התקיימות תנאי כלשהו לפיטורין לאורך זמן, יהיה מושתק מלהסתמך על אי-קיום התנאי. אולם תחילה על ראש הממשלה לעשות את המיטב כדי לקיים את החוק כלשונו ובתום-לב, ורק אחר כך ניתן יהיה להאשים את השרים בכך שסיכלו את פיטוריהם ולכן לא יוכלו ליהנות ממעשיהם הפסולים. לא כך היה המצב בענייננו, כאשר מסירת מכתב הפיטורין ועיכוב במסירה היה עניין של שעות. עיכוב של שעות הינו עניין של מה בכך, שאינו יכול להצדיק סטייה מלשונו של החוק ומרוחו.
מן הטעמים האלה, החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להכשיר מהלך שלא הבשיל עד הסוף הינה יותר מתמוהה. כאשר קיום הדרישות הפורצדורליות בא להשיג יעדים מהותיים, אי אפשר לומר כי די בידיעה קונסטרוקטיבית של שר כדי שפיטוריו ייכנסו לתוקף.
ידיעה קונסטרוקטיבית אינה משיגה את היעדים של הוודאות והוכחת הנחרצות שהחוק רואה לנגד עיניו. יתר על כן, צריך להיות שוטה במיוחד, או רשע במיוחד, כדי לחשוב שבנסיבות העניין ראש הממשלה פעל בתום-לב ולכן ראוי שייהנה מידיעה קונסטרוקטיבית של שריו המפוטרים. בין אם מדובר בטיפשות או טעות ובין אם מדובר ברשעות מצידו של היועץ המשפטי לממשלה, דבר אחד ברור - החלטתו מבישה.
