מסירות נפש לעבודה זרה

בדרך כלל אינני מתרגש מסקרי דעת קהל. מצד שני, צריך לקחת אותם לתשומת הלב, וברצינות. בסקר שפורסם בימים אלה מסתבר שהחרדים הם קיצוניים יותר באהדתם לרב דוב ליאור ונגד מעצרו, לעומת הדתיים-הלאומנים שאליהם משתייך הרב הזה!

הציבור החרדי איבד כל הבחנה בין יחסו כלפי רבנים אמיתיים, המורים דרך יהדות וחיים אמיתית, לבין סגידתו לרבנים הלאומנים שכל תורתם היא ההתגרות והמלחמה, הבאים מעשיו הרשע ולא מיעקב התמים. ההבחנות הללו אבדו ליהדות החרדית משום שהדאגה לרוחניות הפכה למשנית לעומת העימות הגשמי. ההבנה שצרה גשמית באה בעקבות חטא רוחני קהתה אצל היהדות החרדית, לא מעט בשל היעדר לימוד השקפה נכונה, והחסות בצל הציונות.

הרב דוב ליאור - ככל חובש קליפה סרוגה - פוסח על שני הסעיפים. כאשר מדובר בלאומניות שלו, אזי המדינה, צבאה ומשטרתה הופכים ל"קדושים", וה"דינא דמלכותא דינא" נשאג מפיו כאריה. אך כאשר הלאומנות איננה מספקת אותו עוד, אזי הסרוג הזה וחבריו יוצאים נגד המדינה, הצבא והמשטרה. יהודים חרדים תמימים מאמינים כי ה"סרוגים" השתנו, אך כל זה תקף רק עד ללאומנות הבאה. הכיפות הסרוגות אינן יוצאות ללאומניותן מבסיס דתי ומאמונה יהודית בבורא, אלא מתוך פשיזם חילוני המגייס את הקב"ה והתורה לצרכיו.

"תורת המלך" הוא בליל לאומני של השקפות נוכריות, ללא קשר להשקפת חז"ל וגדולי ישראל הקודמים. לא במקרה לאומנים ומטורפים מאמצים את דברי ההבל האלה, שעלולים להביא לפרעות ביהודים. אוסף תימהונים המאמינים במת שכאילו חי, או בהתגרות ובהרפתקנות, הם אלה הקונים את הסחורה הזו, וקוראים לה תורה. זוהי מלכות המחנות, ודרכה איננה דרכם של מלך המלכים, אלא של מלכי הגויים האכזריים ביותר.

אז הרב ליאור הנכבד - כשאברכים ביפו הוכו בידי המשטרה, אתה דיברת על "פורעי חוק". כשזעקת השבת הושיבה אברכים בבית הסוהר, דיברת על "מפירי חוק". כשקיצצו כספים לעולם התורה, ישבו חבריך בקואליציה של שרון (רק אחר-כך נזכרתם שהוא לא יהודי...). כשנלחמים נגד הדת, אתה מדבר על "אהבת ישראל". מכאן, שאם כבודו נעצר על-ידי ה"מלכות", שאותה הוא מברך כ"אתחלתא דגאולה", אזי יכבד כבודו את החוק ועל-פי "דינא דמלכותא דינא" ייגש למשטרת "שומרון ויהודה" ויתייצב שם. ואם לא עשה זאת, ונעצר - זבש"ו...