חיסול עמיר פרץ יהפוך את המפלגה למרצ ב'

שלום לך שלי יקירתי!

ראשית, אני שב וחוזר בפעם השלישית על הצהרתי לפיה אני תומך בך ואצביע עבורך בפריימריז של מפלגת העבודה אשר יתקיימו אי"ה בספטמבר הקרוב, אלא אם יתרחש משהו חריג, מזעזע, יוצא-דופן. אצלך, לא אצלי.

שלי, בספטמבר תהיה זו הפעם הראשונה בחיי שבה אני מצביע בתוך המסגרת הפנימית שנקראת "מפלגת העבודה" (גם לא במסגרת פוליטית אחרת). האם גם אצביע למפלגת העבודה בבחירות הקרובות? זה כבר תלוי בנסיבות. מעולם, אגב, למרות שנמניתי עם "המשמרת הצעירה" של המפלגה, לא הצבעתי עבורה!!! מדוע? מפני שאינני נוהג להצביע לברירת מחדל, אלא למפלגה שאני סבור כי מצעה החברתי והמדיני חופף את השקפת עולמי ושהיא זו שמסוגלת ויכולה לייצג אותי נאמנה בכנסת. וכך קרה אפוא, שאת קולי נתתי בעבר למפלגות כמו של"י (בראשות אורי אבנרי), מרצ (בראשות שולמית אלוני), דף (בראשות לובה אליאב ע"ה), ממ"ד (בראשות הרב יהודה עמיטל ע"ה) ואפילו ל"תפנית" או שמא "תנופה" (בראשות הבלופר עוזי דיין).

ולמפלגת העבודה? אף פעם, כאמור לעיל. אבל הפעם, אי"ה ואם תנהגי בשום שכל, אהיה "חייב" להצביע למפלגה זו, כי את תעמדי בראשה. ואם לא, אז לא אצביע עבורה אלא אם יוביל אותה פרץ!!! נשמע פרדוכס? כן, אבל זה פרדוכס שניתן ליישב בקלי קלות.

מפלגת העבודה שלי, היא מפלגת מרכז סוציאל דמוקרטית, וככזו עליה להישאר. מי שמייצג אותה כיום טוב יותר, ואת בוחריה גם, זו את ואחרייך עמיר פרץ. כן, עמיר פרץ זה שניצח את שמעון פרס, עמד בראש המפלגה, בגד בבוחריו והלך אל תיק הביטחון בממשלת אולמרט, לאחר שהבין כי תיק האוצר חסום בפניו. לא מצנע, לא הרצוג, לא אריאל מרגלית ולא פרופסור ברוורמן ההזוי, מייצגים אותה ואותי. זו רק את ופרץ. כל אחד בדרכו, כל אחת בסגנונה. ולכן נראה לי כי המאבק הוא בין שניכם, כאשר כל ה"מוכתרים" מטעם עצמם הם רק סרח עודף במאבק הזה, וכאלה הם צריכים להישאר. אבל זה תלוי בך, שלי. אבל לא רק.

כי אם תמשיכי לתקוף את פרץ, מן הסתם תאבדי הרבה מתומכייך הרואים בו שותף לדרך ואפילו ל"צבע". מן הסתם גם תסתמי את הגולל על כל שיתוף פעולה ביניכם ביום שאחרי. נכון, בפוליטיקה אין דבר כזה "לעולם לא", אבל כאשר מדובר בפגיעה שהיא גם על-רקע עדתי, כי זה הרושם שנוצר אצלי ואצל רבים מחבריי שהסכימו להתפקד למפלגה "הלבנה" הזו, אזי יהיה קשה לאסוף את השברים ולאחות את הקרעים ביום שאחרי.

שלי, לי ברור כי אם את תנצחי את פרץ, אזי תהיה זו מפלגה ללא פרץ אמנם, אולם גם ללא פואד, כבל, בן-סימון ודומים להם. ובקיצור, מרצ ב'. ואם ההפך, אזי גם את לא תישארי במפלגה, אלא תחצי את הקווים. אולי לקדימה, אולי למרצ א'. את וחברייך. ובמקרה כזה שלי, הצבעה למפלגת העבודה תהיה כמוה כהצבעה ל... נניח רשימת "עלה ירוק", שכל בחירות גורפת כמה מאות קולות שיורדים לטמיון (תשאלי את גיל קופטש). לכן צריך לעשות מעשה כדי שזה לא יקרה, והמעשה היחידי שנראה לי כרגע הוא לסתום מעט את הפה, לרדת קצת מהעץ הגבוה ולתת מעט יותר כבוד לצד השני. ולהפך, כמובן, כי פרץ איננו האיש הכי צדיק בעימות ביניכם.

פוליטיקה, שלי, כבר אמר מי שאמר, היא אומנות האפשרי. לכן מותר לי ולדומים לי לבקש ממך להתמתן מעט, לא לתקוף יותר מדי את פרץ רק בגלל אותה טעות מטופשת שהוא עשה בזמנו כשהלך למשרד הביטחון. אל תשפטי אותו על מעשה אחד, אלא על מכלול שלם של עשייה כולל הבאתך למפלגה והתמיכה בך בפריימריז הקודמים. שהרי גם אותך ניתן לשפוט על תמיכתך באהוד ברק בקרב מול עמי איילון. או, למשל, להזכיר לך כי את נמנית בזמנו עם "מחנה פרץ" שהואשם במפקד הארגזים מספר 1. מה, אז הוא היה קדוש והיום לא? בשני המקרים הוא לא קדוש, בדיוק כפי שפואד ובורג ומצנע ופרס וברק ואפילו רבין ז"ל לא היו קדושים אף פעם. לכל אחד יש את קופת השרצים שלו, אחרת הוא לא היה מתמנה לפרנס על הציבור.

אז שלי יקירתי, אם חפצה חיים פוליטיים את; ואם באמת את מעוניינת לייצג את בוחרייך כשרה חברתית בממשלה רחבה ונורמלית, כי ראש ממשלה לא תהיה הרי, אפילו את העדת על כך, אנא שני ומיד את יחסך לפרץ ואל תחברי, בשום מצב, למועמדים האחרים, שלפחות שניים מהם כבר הספיקו להשמיע ביטויים גזעניים מובהקים שגורמים לרבים וטובים סלידה ומרחיקים אותם מתמיכה במפלגה. אני לא מאמין להרצוג בגרוש, אני לא סומך על מצנע בשקל. הראשון נדבק לכיסא שביבי נתן לו עד שנזרק ממנו, השני ברח פעם אחת בעיצומה של מערכה, במקום להישאר ולהתמודד על האני מאמין שלו. אבל לך אני מאמין. אני מאמין שאת מסוגלת לראות דברים בפרספקטיבה רחבה ולטווח ארוך, ולכן מצופה ממך להיות "האחראי המבוגר", זה שיודע כי הזמן לא עוצר מלכת וה-13 בספטמבר הוא תאריך שבו תצטרכו את ועמיר פרץ לקבל החלטות לטובת הבוחרים שלכם, לטובת העם ולטובת המדינה. ואם לא אתם, אז מי כן? אהוד ברק בסיבוב שלישי?!