נחום ברנע, זה בשבילך

כמה מילים על חשבון נפש: כל שנה, ב(ערב) תשעה באב התקשורת מזינה את צרכניה בחומרים מיוחדים, זכר לחורבן בית שני. המסר ברור: שנאת אחים עלולה להביא לחורבן בית שלישי. כדי שזה לא יקרה, כולנו נדרשים לחשבון נפש, כשהמשימה העיקרית היא נבירה בתודעה, וחיפוש אחרי נבטים של שנאת חינם. מי שמצליח למצוא כאלה - לא כולם רוצים - נדרש לנכש אותם, מפני שפגיעתם רעה.

חשבון נפש אמיתי ונוקב, עושים באמצעות הרהורים. זה מחייב אותנו לנעול את עצמנו בתוך עצמנו, ולשוטט מרוכזים בקרקעית התודעה. היחס לשנאת אחים צריך להיות דומה ליחסם של המקפידים לבער חמץ בערב פסח. זה קשה, מפני שלא בטוח שאחרי ביעור השנאה, החיים של השונא ישובו להיות מה שהיו. עדר השונאים גדול, ועל-פי הקוד שתוו בכירי המחנה - הפסקת שנאת אחים מתפרשת כסוג של בגידה.

---

כל מי שקורא את העיתון ידיעות אחרונות לא יכול שלא לחוש את ההשקעה החריגה בהפצת שנאה לראש הממשלה נתניהו. בדמוקרטיה, אסור(!) לתקשורת לשנוא את ראש הממשלה. לחלוק עליו - כן. להפגין נגדו - כן. לבקר אותו - כן. להפיץ תמיכה במנהיג אחר - כן. אבל לא לשנוא. ראש הממשלה הוא סה"כ הפתקים של האזרחים. השנאה כלפיו מכילה בתוכה ביטול דעתם של אותם אזרחים שהמליכו אותו עם הפתק.

מר ברנע, אתה חתן פרס ישראל לעיתונות. גם מהסיבה הזו, עיני סטודנטים לתקשורת נשואות אליך. אתה חייב בחשבון נפש שבסיומו עליך לנקות את התודעה שלך משנאת המנהיג שנבחר על-פי כללי המשחק הדמוקרטי. אמרתי לנקות? התכוונתי להדביר. תעשה הדברה בתודעתך. אני יודע שזה קשה, במיוחד כשהרוח המנשבת מהסרסור שמעסיק אותך היא רוח השנאה.

להזכירך, בתקופת אולמרט אסרת מלחמה על ד"ר (היום פרופסור) ירון זליכה, רק משום שחשף (מה שנראה לו כ) התנהלות מושחתת של ראש הממשלה. כדי לגמד את המסר שלו, לא נרתעת מלעשות שימוש פסול ושקרי במשפחה שכולה. יומיים אחרי פרסום דברי הבלע שלך נגד זליכה, התקשר עמוס שלו (האב השכול) לרזי ברקאי, וכך אמר: "נחום ברנע נתן את עצמו ככלי לשימוש במלחמה, על גב משפחה שכולה" (גל"צ, 2.9.07).

לא רבים יודעים או זוכרים - אבל גם אתה אב שכול. בדחילו ורחימו אני עושה שימוש אמת בשכול הפרטי שלך כדי להעביר לך את המסר: השנאה אינה מורה-דרך לחיים. בפברואר 96', מול הקבר הפתוח של בנך יונתן ז"ל שנרצח בפיגוע טרור, הספדת אותו במילים: "לא הייתה בך שנאה, משום שגדלת במקום שבו השנאה אינה מורה דרך לחיים". ראיתי, דמעתי וחשתי דחף עז לחבק אותך.

למרות שמקובל לחשוב שתשעה באב הוא יום של חשבון נפש - אנחנו יודעים שגם ימים אחרים יאים לנבירה מחדש במכלול תחושותינו. קח לך משימה ברמה של שליחות. עשה להפצת המסר הקדוש: השנאה אינה מורה דרך לחיים. לך יקשיבו...