תגובת צה"ל - התמונה הרחבה

ממשלת ישראל החליטה להתקפל ולהוריד את הלהבות, כאשר הסכימה להפסקת אש עם החמאס שהושגה בתיווך מצרים. "אנחנו לא נחפזים למלחמות" טוען גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה, בנמקו את הימנעות צה"ל מתגובה הולמת למתקפת הטרור וירי הטילים לעבר ערי ישראל. מתקפה שגבתה חייהם של אזרחים וחיילים.

ואכן, הידרדרות מהירה של המצב הביטחוני והמדיני באזור בעקבות מתקפת הטרור, עם סכנה מוחשית לפגיעה ביחסי ישראל מצרים, המוגדרים כנכס אסטרטגי מרכזי במשוואת הביטחון של ישראל, מחייבים את ראש הממשלה לנהוג במתינות ובזהירות מירבית לפני שהוא שולח את צה"ל לפעול ברצועת עזה. אך לא מן הנמנע, שלהחלטה זו ישנן גם סיבות נוספות.

האלוף טל רוסו נחשב ללוחם אמיץ במיוחד ואין ספק שהוא אחד המפקדים הטובים שיש בצה"ל, אך במקרה זה הוא נכשל במתן תשובה הולמת לאיום החדירה מסיני, שכפי שנטען ע"י השב"כ, היה ידוע מראש. כמוהו "הופתע" גם האלוף גדי אייזנקוט לפני מספר חודשים, כאשר קבוצה של פלשתינים חצו את הגבול מסוריה לישראל ביום "ה"נכבה", אירוע שהסתיים למרבה המזל עם מספר קטן של נפגעים פלשתיאים ללא נזק מדיני ממשי.

כמוהם "הופתע" גם האלוף אליעזר מרום (צ'ייני), כאשר לוחמיו שעלו על ספינת ה"מרמרה" פגשו את קבוצת "הפעילים ההומניטרים" ממתינים עם מקלות וכלי נשק קר, אירוע שאת תוצאותיו המדיניות ישראל עוד לא גמרה לשלם. ואפשר ללכת הלאה אל מבצע "עופרת יצוקה" שהסתיים ללא הכרעה ברורה, אך עם דוח קטלני במיוחד של השופט גולדסטון, שפגע קשה בלגיטימציה של ישראל וגרם לנזק מדיני עצום. כך גם מלחמת לבנון השניה שבה צה"ל גילה "להפתעתו" שאינו מסוגל לנהל מלחמה פשוטה מול ארגון גרילה בינוני, בשטח שעד לפני כעשר שנים היה בשליטתו. מבצע זה הסתיים כזכור בהדחתו של שר הביטחון, פרישתו של הרמטכ"ל, ותחילת הדרך, לסיום כהונתו של ראש הממשלה.

מול כל אלו, לא קשה להבין מדוע ראש הממשלה מהסס להפעיל את צה"ל. למעשה, אם בוחנים את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר, אפשר להגיע למסקנה הלא נעימה, שהפעלתו האפשרית של צה"ל על-ידי ראש הממשלה כרוכה בסיכון גבוה מאוד מבחינתו, ברמה האישית והמדינית. כאשר מרחיבים זאת לרמה הלאומית, ע"פ אמרתו הידועה של קלאוזוביץ': "המלחמה אינה אלה המשך המדיניות באמצעים אחרים" מבינים ש"ככלי מדיני", צה"ל לצערנו אינו נותן למדינה את התמורה המצופה, לבטח לא בהשוואה לתקציב של 60 מיליארד שקלים המושקע בו מידי שנה. במקום להגדיל את מרחב התמרון המדיני הוא מצמצם אותו, במקום להשיג נכסים מדיניים הוא מאבד אותם (עיין ערך "לגיטימציה" ו"הרתעה").

העתיד אינו מבשר טובות. מה שאפשר לראות מכאן גם רואים מעבר לגבול ולכן ארגונים עוינים ומדינות אויב ימשיכו ל"אתגר" את צה"ל בניסיונות לפיגועים וטרור ובפרובוקציות מתוכננות. תהיה זו טעות מצדו של ראש הממשלה לההסתפק במקרה זה בתחקיר שגרתי ובבחירת אלוף זה או אחר לצורך הטלת האשמה, צריך לטפל בתופעה מיסודה.