News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 535,771  סלולר - 1,366,778
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
כ-350 חנויות שוכנות לאורכו של רחוב בן-יהודה. 54 מהן כבר עומדות ריקות, מתוכן 42 שהעסקים שפעלו בהן לא עברו לכתובת אחרת    פחות מחודש לאחר שהחלו הסגר והמגבלות, לפחות 12% מן העסקים ברחו...
יואב יצחק
יואב יצחק
הדיווח יימסר לנשיא בפגישה שיערכו עמו נתניהו וגנץ יחד    נתניהו הוא שיכריז בכנסת על הקמת הממשלה ויציג את השרים ואת מחליפו בהגיע הרוטציה    בדרך זו "עוקפים" הצדדים קשיים במסירת מנדט לנ...
עו"ד טלי גוטליב
עו"ד טלי גוטליב  |  
עסקים יתקשו לעמוד בהתחייבויות
עו"ד אלינור שטרק
כאשר החיים יחזרו למסלולם, יתבקשו בתי המשפט לפסוק במאות מקרים בהם ייטען שהמגיפה סיכלה את האפשרות לקיים חוזים    חשוב לנהל בזמן אמת רישום של האירועים והשלכותיהם, כדי שניתן יהיה להוכיח...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מה לחזקת הגיל הרך ולעגונות?
תחילת סופה של חזקת הגיל הרך

כשם שהיו מי שפירקו מסילות רכבת, וקילקלו מכונות, ושפכו סוכר לתוך תאי הדלק בזמן המהפכה התעשייתית, גם בישראל יש לצערנו מיעוט זעיר אך צעקני, קולני ותוקפני במיוחד המיעוט הזה חפץ לחבל בביטול חזקת הגיל הרך, ומנסה למנוע מילדים את הקדמה והבשורה שמביאה ועדת שניט

>
>
▪  ▪  ▪
מי שמסתכל בעיין בוחנת בהיסטוריה של ספר החוקים במדינת ישראל יגלה תהליך מתמיד ועקבי של מודרניזציה וליברליזציה -- תהליך שבו תפיסות ארכאיות מוחלפות בתפיסות עכשוויות וחקיקה ישנה ומפלה מוחלפת בחקיקה מודרנית. עד לפני שנים לא רבות היה בישראל תוקף חוקי למג'לה -אוסף של חוקים מוסלמיים עות'מניים, אך גם בישראל, בוטלה לבסוף המג'לה. הביטו לבישראל אומנם היה מאוחר. מבייש שישראל ביטלה את המג'לה כ-40 שנה לאחר ביטולה בטורקיה עצמה, אבל סוף הקידמה היה להגיע גם בישראל. רק בשנת 1988 בוטל החוק המנדטורי האוסר על משכב זכר... וכך בוטל החוק שיסודו בשנת 1936 שהתיר לבעל לאנוס את אשתו, ועוד ועוד.

בימים אלו אנו רואים גם את תחילת סופה של חזקת הגיל הרך, או כפי שהיא נודעתה רבה יותר בציבור, "חרפת הגיל הרך". על החזקה, הקובעת שילדים עד גיל שש מקומם אצל אמם, ואפילו אם טובתם מחייבת אחרת, נאמר על-ידי המשפטנית הפמיניסטית אורית קמיר, שהיא "שריד מעולם מסורתי, פטריארכלי, בו נשים הן המטפלות בילדים: הן היודעות לעשות זאת, הן הרוצות לעשות זאת, והן המיטיבות לעשות זאת. אימהות היא תפקידן החברתי והיא זהותן האישית. גברים, אבות, עסוקים בפרנסה, בניהול העולם, ואינם יודעים, יכולים, רוצים לטפל בילדים רכים בשנים ולהעניק להם את שהם זקוקים לו. חזקת הגיל הרך מבטאת מוסכמות ומבנים משפחתיים וחברתיים של עולם מסורתי זה, ולכן גם מנציחה ומחזקת אותם. במובן זה היא כולאת נשים – וגברים – בסטראוטיפים שאינם מאפשרים חלוקה מחודשת של תפקידי המגדר במשפחה ובחברה בכלל."

אבל, מעבר לדברים נכוחים אלו בגנות הסטראוטיפים שהחזקה משמרת, והעומדים בניגוד לאמנות בינלאומיות להן ישראל מחוייבת, החזקה גורמת, כך קובעים אנשי המקצוע ואנשי הפסיכולוגיה של הילד, לנזקים חמורים לילדי גירושין!

אין שום מדינה בעולם המערבי שבה החזקה קיימת, ובימים הקרובים, כך אנו שומעים, תצטרף גם ישראל למשפחת המדינות המאמצות את קביעות אנשי המקצוע והמדע, והחזקה/חרפה תמחק מספר החוקים הישראלי, והכל בזכות דוח הבדיקה רב השנים והמעמיק של וועדה ציבורית ומקצועית, הנודעת בשם ועדת שניט.
שופנהאור

אבל, כשם שהיו מי שפירקו מסילות רכבת, וקלקלו מכונות, ושפכו סוכר לתוך תאי הדלק בזמן המהפכה התעשייתית, גם בישראל יש לצערנו מיעוט זעיר אך צעקני, קולני, ותקפני במיוחד. המיעוט הזה מנסה למנוע מילדים את הקדמה והבשורה שמביאה ועדת שניט. המיעוט הזה, אינו אומנם מתבייש לעיתים להודות, הן בחדרי חדרים, והן בפרהסיה, כי מטרתו האמיתית אינה אלא מלחמה אינטרסנטית של נשים בגברים, מלחמה למען זכויות יתר מגדריות (האסורה כידוע על-פי האמנות הבינלאומיות השונות), אך לצרכים של יחסי ציבור הוא משתמש ברטוריקה אחרת לגמרי.

אחד המרכיבים החשובים ברטוריקה הזו הוא הטיפוס על גבן של העגונות.

אגב, הטכניקה של הסחת הדיון לנושאים אחרים ובלתי רלוונטיים אינה חדשה, ושרשיה הוא בחיבור הציני מקאברי של הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאור, "38 שיטות לנצח בויכוח", המלמד את כל הדרכים הבלתי כשרות לנצח בויכוח...

הטענה עצמה חוזרת על עצמה בלבוש מעט אחר בכל פעם: " יש מאות אלפי / עשרות אלפי / מאות נשים עגונות/מסורבות/מעוכבות הממתינות שנים ארוכות לגט."

מה הקשר בין חזקת הגיל הרך והעגונות? ואם כבר מביאים עניינים אחרים, מדוע לא להזכיר למשל את השירות הצבאי הארוך היותר של גברים, או מס ההכנסה הנמוך יותר לנשים או הבדלים בגיל הפרישה? האמת היא שאין קשר, וידוע לכל שאין מתקנים עוול בעוול. העלאת נושא העגונות מיועד להסיט את הדיון מעניין טובת הילדים, ולשבש את השיח הציבורי על-ידי הפיכתו למלחמה בין נשים לגברים. המטרה של הדוברות המזכירות את ענין העגונות, היא להסיט את הדיון מעובדה הברורה שהן מנסות לתקוע טריז בגלגלי הקידמה, ולהעבירו לנושא אחר, שבו, כך הן מקוות, הידע של השומע מועט.

צריך להוקיע את הניסיון הציני ואכזרי להשתמש בסבלן האמיתי של העגונות ולהאדיר סבל זה מעבר למימדיו, כדי למנוע מילדים ליהנות מהיתרונות של שינוי החוק ברוח ועדת שניט. ברור היטב לכולם (ובמיוחד למי שנוקטת בטכניקות של שופנהאור) שענין העגונות אינו קשור לילדים. ידוע היטב וכי הפגיעה בילדים לא תועיל לעגונות, ולא תקצר את המתנתן לגט. יתירה מזאת, גם לו הייתה צומחת לעגונות תועלת מהפגיעה בילדים, לא יהיה זה מוסרי או נכון לפגוע בעשרות אלפי ילדים כדי לטפל בבעיה זו. אין גם טעם להצביע בתגובה על עשרות אפליות בחסות החוק כנגד גברים. אין צורך לגברים ולנשים להתחרות במי מקופח יותר. יש לתקן כל קיפוח כזה לגופו שכן אי-אפשר למדוד מי סובל יותר. הפתרון הנכון הוא לקבוע איסור על אפליה של נשים לעומת גברים, או גברים לעומת נשים בחוק.
כמה עובדות בסיסיות

למתעניינים בכל זאת בתופעות העגינות, כדאי בכל זאת להכיר את העובדות כהוויתן. מסתבר שמספר הנשים העגונות הוא כ 20-30. (עיין פרוטוקול מס' ‎164 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה (‎7 במרס 2005) וכי למען העגונות נלחמים 27 ארגונים (קואליציית עיקר). לטיפול בעניין, מוקצה מימון ציבורי, על סמך נתוני בתי הדין הרבניים, של כחצי מיליון ש"ח לשנה.

מספרן של מסורבות הגט הוא כ-200. (נתונים רשמיים מורים על סך של 180 מסורבות גט, לעומתם מחקר שנערך ביוזמת "מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, מצביע על 230 מסורבות גט. הערכות אחרות מדברות על כ-150 עד 200 נשים), ויש מעט יותר מסורבי גט ממסורבות גט.

המספר הגבוה יותר של מסורבי גט (גברים) נובע מכך שגבר מסורב גט מחויב לשלם מזונות לאשתו בנוסף למזונות הילדים, ולהשתתף בהוצאות הבית, ומכך שבתי הדין הרבניים מנועים כמעט לגמרי בחוק מלהטיל סנקציות על סרבניות גט. לגבר אין תועלת כלכלית להיות סרבן גט וסרבנותו חושפת אותו לסנקציות קשות: מאסר, אבדן רישיון נהיגה, כליאה בצינוק ועוד. לעומת זאת, סרבנית הגט זוכה ליתרון כלכלי, והיא אינה חשופה לסנקציות. גם בתי המשפט האזרחיים נוטים לפסוק פיצויים עונשיים נמוכים לזכות מסורב הגט (25,000 ש"ח לשנה), מאילו שיפסקו לטובת מסורבת הגט (36,000 עד 200,000 ש"ח לשנה).

עוד מתברר כי רק פחות מ-1% מתיקי הגירושין אינם מסתיימים בגט בתוך שנתיים ונכנסים עקב כך לקטגורית מעוכבי/מסורבי-גט. אורך החיים הממוצע של תיק הנפתח בבית הדין הרבני היה 138 יום ( כ-45. חדשים) בשנת 2009, והתקצר לכדי 120 יום בשנת 2010 (ביצוע שאילתה באתר בתי הדין). זמנהי המתנה אלו קצרים מאילו של בית המשפט למשפחה (7.7 חדשים, על-פי הקר (2010))

נתונים רשמיים, המאושרים על-ידי מבקר המדינה מגלים כי הן מספר העגונות, ומספר מסורבי הגט יורד משנה לשנה. למשל הפרסום בוויקיפדיה ירד מספר העגונות מ 69 בשנת 2007 ל-30 בשנת 2008 ול-20 בשנת 2009)

האם מתקנים פשע בפשע?

עוד דרך לא כשרה להסיט את הדיון לפסים לא רלוונטיים היא חזרה על המיתוס כאילו יש אפליה קשה בננגד נשים בבתי הדין הרבניים. מעבר לכך שגם האפליה ככל שזו קיימת, לא צריכה להיות מתוקנת באמצעות פגיעה בילדים ובאבות (ואין כאן אלא לחזור על דבריה של אורית קמיר בנוגע לחזקה "ישנם אבות המטפלים בילדיהם הרכים ממש כמו האימהות ואף טוב יותר. עבורם ועבור ילדיהם, חזקת הגיל הרך היא פגיעה קשה ברווחה, בשמחת החיים, באיכות החיים.") יש להכיר את העובדות כהוויתן ואת מידת ההגזמה שבטיעון:

אכן, בעבר היה מקובל לחשוב כי בתי הדין הרבניים נוחים יותר לגבר, וכי הדיינים מפלים נשים לרעה. למרות המיתוס הזה ידועים לא מעט מקרים בהם נשים ממהרות לבית הדין הרבני כדי שזה יתפוס סמכות, כדי להבטיח לעצמן יתרונות כגון תשלום הכתובה (בנוסף למחצית הרכוש המשותף), מדור ספציפי (קניית חזקה של האישה על דירת המגורים, ללא אפשרות של פירוק שיתוף), ומזונות אישה (בנוסף למזונות ילדים). מכל מקום, העיקרון של המנעות מתיקון עוול בעוול, מחייב גברים להתגייס כנגד אפליית נשים לרעה בבתי הדין הרבניים בכל מקום אחר, ומחייב גם נשים להתגייס כנגד אפליית גברים לרעה בבתי הדין הרבניים ובכל מקום אחר.

קל למדוד את חוסר שביעות הרצון של גברים או נשים מהתנהלות בתי הדין הרבניים באמצעות מספר העתירות לבג"ץ כנגד החלטות בתי הדין הרבניים. הנה נתונים לדוגמה: בתקופה שבין 1/1/2009 ל-30/6/2011 (30 חדשים), 46% מהעתירות הללו היו על-ידי גברים ו 54% מהן היו על-ידי נשים. כלומר חוסר שביעות הרצון הנשית כפי שזו נמדדת בשטח מהתנהלות בתי הדין הרבניים גדולה אך במעט מחוסר שביעות הרצון הגברית. גם מניתוח משפטי סטטיסטי של יותר מ-160 תיקים שנדגמו בבתי המשפט למשפחה, ויותר מ-120 תיקים שנדגמו בבתי הדין הרבניים עולה כי באורח משמעותי ומובהק בתי הדין הרבניים נוטים לקבוע משמורת בלעדית לאימהות וזכויות ביקור מופחתות לאבות ביחס לבתי המשפט למשפחה. עוד מסתבר כי ה"יתרון" האמור של נשים בבתי הדין הרבניים נשמר גם בניטרול פקטור המעמד הסוציו-אקונומי.

העיקרון של המנעות מתיקון עוול בעוול, מחייב גברים להתגייס כנגד אפליית נשים לרעה בבתי הדין הרבניים בכל מקום אחר, ומחייב גם נשים להתגייס כנגד אפליית גברים לרעה בבתי הדין הרבניים ובכל מקום אחר. מצער שדווקא אורית קמיר שהשמיעה דברים כל כך אמיצים נגד חרפת הגיל הרך, נלחמת נגדה, ובכך מעמידה עצמה כלוחמת חזיתית בעקרונות השיווין.
הטעייה משונה

פן אחר של אותה טענה לא קשורה בזכות העגונות, בגנות בתי הדין הרבניים, היא טענת ההתקרבנות הקלסית: "אין מדינה מערבית אחרת שבה מתקיימת אפליה נורמטיבית מכוח המדינה ברמה החוקית הפורמלית נגד נשים בדיני משפחה. ישראל היא המדינה המערבית היחידה שמפלה נשים בתחום הזה.|"

כפי שהדגים שופנהאור, השמעת חצי אמת גרועה משקר, והטענה הזו הינה חצי אמת שמטרתה במפורש להטעות: האמירה כאילו מדינת ישראל אכן מחילה דין אישי (כלומר - דתי) וכי יש בדין הדתי הפליית נשים יוצרת תמונה מעוותת. מדינת ישראל היא אומנם המדינה המערבית היחידה שנותנת תוקף לדין הדתי בחוקי המדינה החילונית, אך תוקף זה עשוי לפגוע בכל האוכלוסיה החילונית שמתקשה לקבל את דרכה של ההלכה ולאו-דווקא בנשים. הדין הדתי, אשר אינו אמון על ערכי השוויון בין המינים, נותן בנקודות לא מעטות עמדה עדיפה לנשים (ומפלה בכך גברים לרעה), למשל:

  • חיוב הגבר בכספי הכתובה בנוסף לחלוקת הרכוש.

  • פטור לנשים מכל חובה להשתתף בהוצאות הילדים הבסיסיים, וחיוב הגברים בכל ההוצאות אלו.

  • חיוב במזונות אישה (בנוסף ממזונות ילדים) המוענקים, גם אם האישה נמצאת בסכסוך קשה עם בעלה (אישה לא תחויב במזונות הבעל, גם אם מצבו הכלכלי קשה).

  • הזכות למדור ספציפי (הזכות של נשים לסרב לפירוק שיתוף בדירה, ולהמשיך להתגורר בבית בו גרו, גם אם כולו שייך לבעל).

  • פטור לנשים בלבד ממקצת האגרות בבתי הדין הרבניים

כל האפליות הללו אומצו לתוך החוק הישראלי.

החוק האזרחי, החילוני בישראל הוא היחיד בעולם המערבי שמפלה גברים בנושאים כגון:

  • שלילה או פגיעה בזכויות הוריות, כגון האפשרות לנצל חופשת לידה (לאחר חופשת היולדת), יום עבודה מקוצר להורה, הזכות לסרב לעבודת לילה ככל שהיא מפריעה להורות, ועוד.

  • אפליה פיננסית בתחומים של מס הכנסה (חצי נקודת זכות מופחתת לגבר באשר הוא גבר, אי-אפשרות ליהנות מנקודות זכות בגין ילדים), ביטוח לאומי (למשל, קיפוח אלמנים), ועוד.

  • שירות צבאי ארוך יותר לגברים, הן בחובה ובהן במילואים.

  • זכויות פנסיה מופחתות לגברים, ואפליה חוקית בעבודה.

נשים למען גברים, וגברים למען נשים

אכן, יש הסבורות שגברים הם זן נחות, סוג ב', ושכל האמצעים כשרים, כולל מלחמה על גבי ילדים, לקידום נשים על חשבונם. מפחיד לגלות את הגזענות והשנאה הזאת. אין לנו אלא לרחם על מי שזו ההפרעה הנפשית ממנה הוא סובל. אין לנו אלא להשתתף בצערם של בני המשפחות, האחים, האבות, הבנים של מי שסובל משנאת גברים.

אבל, מעבר לרחמים על החולים, מעבר להשתתפות בצערם של קרובי המשפחה של החולים, שומה על אנשים נאורים, להתעלם מכל אלו. כל אישה או איש שטובת הילדים חשובה להם, ושערכי השיוויון יקרים לו, יפעלו למען הקידמה שמביאה לנו ועדת שניט, ויאטמו אזניהם מלהקשיב לטענות ההבל השופנהאואריות של המתנגדים.

לא פחות חשוב מכך, אסור לגברים, למרות התיעוב שכולנו חשים כלפי הדמויות הכעורות והמתועבות הללו, לחדול מהשתתפותם במאבק לביעור אפליה של נשים, ואסור לנשים, למרות ההסתה האנטי-גברית, למרות שיש כאלו הניצול הציני של המאבק למענן, לחדול מאמונתן בערכי יסוד הומניסטיים של שיוויון, וכבוד לאדם, באשר הוא אדם.

תאריך:  16/09/2011   |   עודכן:  16/09/2011
אלי דניאל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה לחזקת הגיל הרך ולעגונות?
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
גיל רונן
17/09/11 20:28
 
ע_הראל
23/09/11 16:30
 
ע_הראל
23/09/11 16:36
2
למען הילד
17/09/11 20:54
3
אלקזאי
18/09/11 08:53
4
הילה_
18/09/11 09:03
 
סתם טמבל.
19/09/11 22:25
5
הילה_
18/09/11 09:09
 
דלית א.
6/02/12 21:15
6
יאיר תיבון
18/09/11 18:04
 
ע_הראל
23/09/11 16:46
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איש השנה של ישראל הוא, מבחינתי, הפעם, אישה. יותר מכל אחד אחר עלה בידיה של דפני ליף להטביע עליה את חותמה. הצעירה האלמונית, הבודדה והנחבאת אל הכלים, היא זו שראויה, לכן, לשאת בתואר. הוא מגיע לה על שהעזה להניף ראשונה את נס המרד החברתי. בארץ השאננה הזאת, שבה מפנימים יריקה כגשם, אין זה דבר של מה בכך.
16/09/2011  |  ראובן לייב  |   מאמרים
"יודאנפריי" - "חופשי מיהודים" - היה מונח נאצי שייעד שטח ללא נוכחות יהודית בתקופת השואה, והשואה הייתה הפשע הנוראי ביותר של קבוצת בני אדם אחת נגד קבוצת בני אדם אחרת. הפשע החמור ביותר נגד האנושות בהיסטוריה של העולם שביצעו הנאצים. המונח "יודאנריין" - "נקי מיהודים" - משמעותו ציון אזורים שבהם כל היהודים נרצחו או גורשו מהם.
16/09/2011  |  נורית גרינגר  |   מאמרים
שעת ערב מאוחרת. מיכל ורינה, שתי נשים שאינן מכירות אחת את השנייה, ממתינות בתחנת האוטובוס. מונית נעצרת לידן: "לאן?". "רמת חיסכון", עונות השתיים. "220 שקל", עונה הנהג. "על פחות מזה אין מה לדבר". "מצטערת", אומרת מיכל. "המקסימום שאני מוכנה לשלם הוא 100 שקל. מעבר למחיר זה אני מעדיפה להמתין 40 דקות לאוטובוס". "אל השכונה שלי כבר אין אוטובוסים בשעה זו", מעירה רינה. "אני מוכנה לשלם עד 150 שקל. מעבר למחיר זה אצלצל לבעלי שיבוא לקחת אותי".
16/09/2011  |  ישי בירן  |   מאמרים
אולי הקביעה שבכותרת (יש אנשים שנהנים להרוס) נראית לא הגיונית, אבל לעת עתה לא מצאתי שום הסבר אחר לדבקותם במשימת ההרס של מחריבי בתי היהודים, במגרון ובכלל. ככל הנראה, בעיני הששים להחריב, ה"מתנחלים" אינם נמנים על בני המין האנושי, שכן אחרת לא ניתן להבין את ביצוע פעולת ההרס באישון לילה לעיני ילדים רכים המבועתים מהרס ביתם לעיניהם. ומה שמציק לח"מ בכל העניין היא השאלה, מי מרוויח מההתנהלות הזאת ומה הוא מרוויח? על פניו, קשה מאוד לחשוב על איזשהו רווח שיכול מישהו להפיק מתהליכי החורבן. אפילו הערבים שגויסו לאסוף ולארוז את המטלטלין מבין קירות הבתים שנהרסו, גם הם לא יכולים להרוויח דבר מהחורבן הזה. אז למה בכל זאת מתעקשים על הרס? ההסבר היחיד שמצאתי הוא שהם פשוט נהנים להרוס, הרס לשם הרס.
16/09/2011  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
בתום הסיבוב הראשון בפריימריז של מפלגת העבודה ולקראת הסיבוב השני שיחרר השבוע עמיר פרץ את ההצהרה הבאה: "הרצוג עבד תחת ספינים לא פשוטים שהופעלו נגדו על-ידי יחימוביץ' והוכיח שהוא בעל אחיזה משמעותית במפלגה. יש להעריך גם את עמרם מצנע שהלך עם אמונתו עד הסוף. אני רואה בשניהם שותפים לדרך הצדק החברתי והשלום".
16/09/2011  |  עו"ד יוסי דר  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
פרופ' דוד נבון
התרגילים הרטוריים של יורם לס
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
עדות מהחזית: יוסי חננאל חוזר לקרב ששינה את חייו
יום הולדת
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il