טרור יהודי נגד יהודים

ריכרד זורגה, רב המרגלים הסובייטי בטוקיו בזמן מלחמת העולם השנייה, נולד בבאקו לאם רוסייה ולאב גרמני וגדל בגרמניה. הוא גוייס על-ידי הקומינטרן ובא ב-1933 לטוקיו במסווה של שליח העיתון "פרנקפורטר צייטונג". הוא התנהג כמו נאצי מסור, ובנה בכישרון רב ובאמצעים יצירתיים ביותר קשרים הדוקים עם פקידים יפנים בכירים ועם שגריר גרמניה ואנשי צוותו ועם נשותיהם.

זורגה זכה לגישה ולמידע פנימי, והיה בין הראשונים שדיווחו בסוף 1940 על הפלישה המתוכננת של גרמניה לרוסיה. דיווחיו למודיעין הצבאי הרוסי היו מדויקים והיו בהם הוכחות חותכות לתנועה של חיילים גרמנים מזרחה. דיווחיו רק העלו את חמתה של ההנהגה הקומוניסטית.

האמת היא שראשון המבשרים את התקיפה הגרמנית והפלישה לברית המועצות, היה לא אחר מאשר המרשל מיכאיל טוכצ'בסקי, אריסטוקרט שהפך למפקד הצבא האדום ונהנה מפופולריות רבה בברית המועצות ומחוצה לה. הוא אשר בנה את הצבא האדום והפכו לצבא לחימה מודרני. המרשל טוכצ'בסקי חזה כי גרמניה תתקוף בהפתעה ושהתוצאה תהיה עקובה מדם. הוא נורה יחד עם שמונה קצינים בכירים אחרים בעוון בגידה במסגרת מדיניות הטיהורים הסטליניסטית, כבר ב-12 יוני 1937.

רציחתו של המרשל טוכצ'בסקי הייתה אבידה נוראה לרוסיה. שר החוץ מולוטוב, שנשאר נאמן לסטאלין עד מותו ב-1986, הגן גם בזקנתו על הטיהורים הנוראים בצבא שהיו בין השנים 1938-1937. בהתייחסו לחיסול טוכצ'בסקי אמר מולוטוב: "הטלתי ספק בעמידה שלו לצידנו כשהמצב יהיה קשה יותר, משום שהוא היה ימני. הימין היה הסכנה העיקרית...וימניים רבים לא ידעו כלל שהם ימניים: הם היו ימניים בניגוד לרצונם". דברים אלה מזכירים לי את סינונם של קצינים כמו אפי איתם ושל גל הירש ויואב גלנט מהצבא.

תפיסת העולם הבולשביקית, הסטליניסטית, מאפיינת אנשי שמאל מאז ועד עולם. גם אנשי השמאל בישראל נוקטים מדיניות טיהורים. הם אינם עושים זאת באמצעות רצח פיזי אלא באמצעות רצח אופי ומדיניות של חרמות ונידויים והקפאה כלפי יש"ע ותוצרת יש"ע, וכלפי קצינים ואקדמאים ואנשי רוח ואמנות שמעיזים להיות פטריוטים. זה מה שהשמאל עושה לימין באופן שיטתי, ובמיוחד למתנחלים ולתנועה הציונית דתית. הגירוש מגוש קטיף הוא רק קצה הקרחון של תוכניות השמאל הרדיקלי.

כמו הקומוניסטים בתקופת טרום מתקפת גרמניה על רוסיה במלחמת העולם השנייה, גם הקומוניסטים הפלשתינים היהודים שהם השמאל הרדיקלי, מסרבים להקשיב לקולות השפויים המזהירים: היזהרו מהפלשתינים הערבים!, היזהרו מהרשות הפלשתינית!, היזהרו מהחמאס!, היזהרו ממדינה פלשתינית!.

ראשי ממשלה בישראל ממשיכים להתנהג כאילו הם יכולים לבטוח בהסכמים עם הפלשתינים ולשמור על השלום המדומה בין שתי התרבויות המנוגדות הללו ולהרוויח זמן. מדינת ישראל ממשיכה להזין את מנגנון הטרור של הרשות הפלשתינית ושל החמאס באמצעות הזרמת כסף וחשמל ומים ואספקה מתמדת.

ככל שגדלות מספר האזהרות שמגיעות לראשי המשק הישראלי ולמנהיגים פוליטיים בכנסת ובממשלה, וככל שגוברות הקולות הטוענים שמדינת ישראל מחזקת כוח שיופנה בסופו של דבר נגדה, כן גוברת ההתעקשות לקיים התחייבויות הומניטריות ומדיניות כלפי המוצבים הקדמיים של הטרור האיסלאמיסטי בעזה, ברמאללה ובשכם ובחברון וביריחו. יותר מכך, כבר מדברים על מדינה פלשתינית כהכרח מדיני.

כמעט שאי-אפשר להעלות רעיונות דעות ויוזמות ופעולות בשטח, בכדי לעצור את הרכבת הישראלית הנוסעת בקהות חושים ובהשתפכות רגשנית לתוך הזרועות הפלשתיניות הערביות, לחיבוק המוות ולקראת פלישה של כוחות הג'יהאד האיסלאמי למדינת ישראל. החברה הישראלית מתמוגגת בקיטש שלה וברומנטיקה מנותקת מהמציאות בשעה שהיא משחררת מחבלים ומחבלות רוצחים ומעודדת כוחות אופל ורצח איסלמיסטיים בעולם כולו להאמין בניצחונם המובטח על ישראל תחילה ועל המערב כולו.

הקומוניסטים והקומיסרים שלהם ברוסיה ערב הפלישה הגרמנית, דחו והדיחו כל מי שהפריע להם לפנטז על שלום של אמיצים בין גרמניה לבין רוסיה. שירות המודיעין הצבאי הסובייטי סיפק זרם קבוע של דיווחים ממקורותיו, אשר הזהירו מפני הכנות למלחמה. כך דיווח כבר ביוני 1940, הקולונל איוואן דרגאצ'ב, הנספח הצבאי הסובייטי בבולגריה. כך דיווח הסוכן בעל שם הקוד "ארייטס" מברלין ב - 29 בספטמבר 1940. כך דיווח הגנרל-מאיור ואסילי טופיקוב וכך סיכם ראש המודיעין הצבאי הסובייטי, איוואן פרוסקורוב. הוא הודח והוחלף באומר הן.

גם סוכני המודיעין הזרים של הנ-ק-וו-ד דיווחו על ההכנות למלחמה נגד רוסיה, ובראשם היה הארו שולצה-בויזן, שם קוד "סטרשינה", שעבד במשרד האוויריה הגרמני. מן המפורסמות שקציני מודיעין בכירים במילואים ובדימוס מעידים שהשב"כ שלנו והמוסד מספקים מידע עדכני שוטף ויש סוכני מודיעין צבאי ואזרחי המזהירים תדיר מפני ההכנות למלחמה כנגד ישראל.

ההנהגה הקומוניסטית התייחסה בביטול גם לאזהרות של המערב מפני הסכנה הגרמנית. באותה מידה מדינת ישראל ובמיוחד השמאל הישראלי, מתייחסים בביטול לאזהרות המערביות מפני סכנות האיסלאמיזם.

קיימים סימנים רבים וברורים כשמש להכנות צבאיות, במיוחד באזורי הגבול. החיזבאללה אינו מסתיר את כוונותיו ואת התחמשותו. החמאס אינו מסתיר את כוונותיו ואת התחמשותו. הרשות הפלשתינית אינה מסתירה את כוונותיה וכבר החלה במתקפה מדינית משולבת ומתואמת. התפרקותן של ממשלות ערביות יציבות במזרח התיכון וסביבתו רק מסייעת לבניין הכוח ולהתחמשות של הפלשתינים הערבים.

סרגו בריה, בנו של ראש המשטרה החשאית הרוסית דאז, מעיד בשם אביו כי אם מדיניות זו, של חיסול האליטות, הייתה נמשכת עוד שנתיים, הגרמנים לא היו צריכים לפלוש לרוסיה, משום שהמדינה הייתה מתמוטטת בעצמה. בדומה לכך, אם מדיניות זו, של חיסול האליטות הימניות, האליטות הציוניות דתיות, האליטות של גוש אמונים, של יישובי יש"ע, תימשך באותה אינטנסיביות שבה נקטו עד עתה, והמעשים המפלצתיים של גירוש יהודים והחרבת יישובים יהודיים ואכיפה סלקטיבית כלפי מתנחלים, וחרמות ונידויים ורדיפות פוליטיות ותעמולתיות - כי אז האיסלאמיסטים והערבים הפלשתינים לא יהיו צריכים לפלוש למדינת ישראל, משום שהמדינה תתמוטט בעצמה.

המדיניות הזו, של טרור של יהודים כנגד יהודים, זורעת חורבן בשורות הכוחות האזרחיים והצבאיים, ומעוררת עוינות רבה בקרב רבים מאזרחיה הנאמנים ביותר, המסורים ביותר והחיוניים ביותר לקיומה של מדינת היהודים. היא מזינה אקלים של פחד, אשר משתק רבים מהטובים בבניה של האומה הישראלית. וכל זה לא מעודד ממש מנהיגות יעילה כשרגע המשבר יגיע. והוא מגיע מהר מכפי שנדמה.