הספין האירני של ברק וביבי

העיסוק בגרעין האירני הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב ממש, ואין מי שלא מפיק תועלת מכך. ראשית כמובן העיתונאים והפרשנים לרגע, שמוזמנים לכל פורום או מושב ליצים כדי לחוות דעות מלומדות על הצפוי לנו אם חיל האוויר יפציץ את הכורים האירנים מכיוון השמש או מכיוון הירח. ובכלל, כשפצצה אירנית מתקתקת אין צורך לדאוג לכותרות הראשיות של מחר בבוקר, הלא כן?

אחרי העיתונים באים הפוליטיקאים: תגידו לי ברצינות, האם אתם מוכנים להפקיר את המדינה לידיה של ציפי לבני כשאחמדינג'אד עוסק במלוא הקיטור במרקחת הפצצה? האם אתם מוכנים לוותר לשנייה אחת על אהוד ברק ליד הגה הביטחון במצב הרה גורל שכזה? הנוכל להרדם בלילה בלי איזה מתן וילנאי שישמור לנו על העורף בעזרת קומפרסים חמים וקרים?

ובקיצור, ברור לכל חפץ חיים שבימים טרופים שכאלה, ולמרות הסקרים הלא מחמיאים, אסור לאזרחי המדינה ומצביעיה לוותר בשום אופן על שירותיה של מפלגת עצמאות המונהגת על-ידי אהוד ברק. כי הרי ידוע, שרק אהוד ברק יודע כיצד לפרק את השעון שיפעיל את הפצצה האירנית.

וכך, כשביום בהיר ניתן לראות כיצד האירנים כבר מותחים את הקפיץ של הפצצה - הדבר האחרון שאפשר לחשוב עליו הוא קיצוץ בתקציב הביטחון. הרי בדיוק להפך: מצווה עכשיו להגדיל ולהאדיר את התקציב הזה, ואין זה הזמן לצבוט עכשיו בשומן המרפד את מותניהם של הפרזיטים שאוכלים מהתקציב הזה בכל פה.

ודבר נוסף - לא פחות חשוב: עיסוק אינטנסיבי בפצצה האירנית דוחה מטבע הדברים טיפול בסוגייה הפלשתינית המונחת לפתחנו כבר יותר משעה. ובאחת: אם לא הייתה פצצה אירנית - היינו חייבים להמציא אותה. וכשזה המצב, מי המטומטם שיחליט להוריד את הנושא מסדר היום ולהמיט בכך כיליון על המפלגה של אהוד ברק ומתן וילנאי?