חתונה מושלמת(?)

הבימאי המוכשר גילי אמיתי מצליח להפיק מששת הצעירים את מלוא כשרונם, ולהעמיד הצגה כה מבדרת, שאתה שוכח את ההפצצות, פעמי המלחמה הקרבים, נפילת הבורסות והכלכלות העולמיות. כי כאן - הכל צחוק נפלא ומשחרר. השחקנים כולם מוכשרים, יפים ומשחקים אותה בטבעיות כמו היו שם כבר שנים.

בסויטת הכלולות במלון אי שם, מתעורר החתן כשלצידו בחורה ערומה שאינו מכיר. מה קרה ביניהם בלילה - לאחר מסיבת הרווקים שלו - אינו זוכר דבר. הכלה צריכה להגיע בכל רגע, וכן השושבין ואם הכלה. מה עושים?

הסיפור מסתבך מרגע לרגע, ונדמה שהכל יתפוצץ בפרצוף בכל שניה. שקר ועוד שקר ובמיוחד תושיתה של החדרנית המקסימה, שמנווטת את כל ההילוכים (שירה בליץ, / בתו של רוני / ודור שני לבוגרי בית צבי - מוכשרת כשד ומלאה קסם וביטחון עצמי) מעניקים לחתן הנבוך והמתוסכל אפשרות החלצות לרגע נוסף. דורון רכליס כחתן - שחקן בעל נוכחות הזורם בכשרון את כל המצבים וכל שפע ההבעות הנדרשות. רותם שוורץ כג'ודי, הבחורה המסתורית עמה חלק את ליל הרווקות האחרון - מקסימה, מעודנת ומלאת רגש. הכלה, רייצ'ל, אור ברכה וצר, עושה את תפקיד הכלה המופתעת והמפתיעה בקפידה; כך גם הגר זיידל כהן כאם הכלה, בעלת נוכחות פיסית אמהית ושתלטנית מתאימה היטב לתפקיד. החצי השני של המקס ומוריץ שבמחזה - אושר בית הלחמי כטום, השושבין, עושה מתפקידו מטעמים, בכשרונו המצוין ובמשחקו הרבגוני.

הקומדיה המוצלחת הזו שרצה בזמנו שנים בתיאטרון הבימה, מצליחה גם הפעם להוכיח ש"it's ain't done till it's done”. והכל יכול לקרות ולהתהפך, גם בערב חתונה לכאורה כה מושלמת.

כרטיס כניסה חיובי למחזור החדש של הבוגרים (או-טו-טו) בבית צבי, שאפו לבימאי הנפלא גילי אמיתי שתמיד מרנין בבימויו, לתפאורה של איה בן אשר, לתלבושות של לירון מנקין, לתאורה של דולב ציגל, ולמחזאי המעולה.

אין יותר טוב מקומדיה נהדרת בתיאטרון משובח.