נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, משחיתה בימים אלה את בית המשפט העליון. פשוטו כמשמעו. החלטתה לאפשר ליורם דנציגר לשוב לכהונת שופט בית המשפט העליון - גם אם מדובר בשלב זה "רק" בחתימה על פסקי דין בהם טיפל - למרות שהחקירה הפלילית וההחלטות בעניינו טרם הוכרעו, חותרת תחת שלטון החוק ונוגסת עוד יותר באמון בבית המשפט העליון.

ביניש נכנסה לתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון כאשר בית המשפט העליון עם פרישתו של אהרן ברק מתפקידו כנשיא זכה לאמון מצד 65-70 אחוז מהציבור. בגלל סיבות שונות, ובהן אופן התנהלותם של ביניש ועמיתיה בבית המשפט העליון (לרבות מינויה של עדנה ארבל לכהונת שופט למרות כזביה בעניין תוארה השני כביכול; וכספים שקיבלה ארבל בתחבולה מקופת המדינה), פוליטיזציה חמורה בשיטת המינויים לעליון, בהשתתפות פעילה של ביניש, והחלטות ופסקי דין שנויים במחלוקת בעיקר בעניינים פוליטיים מובהקים, חל פיחות ניכר במעמדו של מוסד זה. עתה, רק 50 אחוז מהציבור נותנים אמון בבית המשפט העליון. ולא בכדי.

ביניש חורגמת מסמכותה

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין טרם הכריע כיצד לנהוג בחומרי החקירה שהוגשו לו: האם להגיש כתב אישום נגד דנציגר בגין מעשיו של דנציגר יחד עם שלמה לחיאני; האם לגנוז את תיק החקירה בעניינו בשל העדר ראיות מספיקות; או האם לסגור את תיק החקירה בעניינו בנימוק להעדר אשמה.

מהלכיה של ביניש חותרים תחת סמכותו ומעמדו של היועמ"ש וינשטיין. ביניש מצפצפת, כפי שהיא יודעת לעשות. בעזות מצח ובלא מורא מהחוק. ייאמר כאן: ביניש אינה פועלת למענו של דנציגר. היא התנגדה למינויו וגם לאחר שמונה היא מתחה ביקורת מאחורי גבו, לא אחת, ואמרה דברים בגנותו. מטרתה היא היועמ"ש. ביניש רוצה להכריע גם בשאלות הללו ולקבוע עובדות בשטח.

ביניש חורגת מסמכותה. היא מנהלת בפועל מאבק יוקרתי גם נגד היועמ"ש, ובמיוחד נגד פרקליט המדינה משה לדור - שאינו מוכן למרק את מעשיו של דנציגר, בניסיון לכפות עליהם לקבל החלטות במהירות. ביניש, אגב, מתייחסת לוינשטיין כאל סמרטוטון. והיא אינה היחידה.

מי משלם את המחיר

את המחיר משלם הציבור: דנציגר הוחזר לחתום על פסקי דין. משמע: לשפוט. וכך קורה שלמרות החשדות שנותרו בעינן - כל עוד לא הכריע היועמ"ש בעניינו, ניתנת בידיו של דנציגר היכולת להכריע בגורלם של אחרים, אם לשבט ואם לחסד. מיותר כמעט לציין מה ערכו של פסק דין שכזה.

נזכור נא: עובד ציבור כנגדו נפתחת חקירה פלילית, נשלח לחופשה או מושעה עד סיום ההליכים בעניינו. בנסיבות מסוימות, נציבות שירות המדינה נוהגת להוציא לחופשה גם עובדים כנגדם מתנהל ולו הליך משמעתי. והנה, במקרה דנן, עושה ביניש דין לעצמה. למרות ההליך הפלילי היא פועלת באופן הנוגד את החוק והלכות פסוקות של בית המשפט העליון עצמו, ומשחיתה את המערכת השיפוטית.