לו נחת כאן לפני שבועיים איש מהמאדים, היום הוא היה בטוח שז'בוטינסקי ובגין היו גדולי הוגי הדיעות של השמאל הישראלי: אחרי הכל, אין כמעט עיתונאי שמאלני שלא איזכר אותם בשבועיים האחרונים כגורו שלו, כ"איפכא-מסתברא" של נתניהו, והכל על-מנת לנגח את זה האחרון ואולי גם לנסות להציק למצפונו הדמוקרטי.
תקצר היריעה מלצטט את כולם ואפילו מלמנות אותם, מפני שהם היו כל הזמן בכל מקום: ברדיו (אפילו אלי עמיר) בידיעות אחרונות (אפילו
איתן הבר) ובטלוויזיה. אם נתניהו ימשיך לשלוט למרות זעקות השבר שלהם אנחנו עלולים להתבשר בעוד מספר חודשים שהם גם היו על ה"אלטלנה".
רבותיי העיתונאים, מתעבי "ישראל היום" ו
בנימין נתניהו באשר אתם - תורת ז'בוטינסקי היא מקשה אחת, משנה סדורה ולא עוגה שאת צימוקיה הליברלים ניתן לנקר מתוכה לעת צרה. כולכם מוזמנים לקרוא את "על קיר הברזל" (
קישור) ואת "על
המוסר של קיר הברזל" שלו, ואחרי כן לחתום ביחד איתי על חוקה שתתבסס על כלל משנתו, כולל זו המדינית-ביטחונית.
או-אז אחתום לא רק על הליברליזם שלו, שרוממותו בגרונכם מזה כשבועיים, אלא אפילו על "חמש המ"מין": אתם יודעים, אלו שנהגתם לצטט בחדווה כדי לנגח את נתניהו באותם ימים לא-רחוקים שבהם מושאי הערצתכם דהיום, ז'בוטינסקי ובגין, טרם החליפו את אלה של אז-
דפני ליף וסיוון שפיר.
התורה המדינית-ביטחונית
חזקה על רובכם שהשכלתכם רחבה, וחזקה עליכם שאתם יודעים במה מדובר כאשר אתם מסתמכים על ז'בוטינסקי. בכל זאת, המעט מזעיר מתורתו המדינית-ביטחונית המצוטט להלן אולי יפקח את עיני אלה מביניכם שהיכרותם עם תורתו היא סלקטיבית, בין מבורות ובין בעצימת עין:
- "...אולם באור אחר לגמרי מופיעה השאלה, באם אפשר תמיד להגיע למטרת שלום- בדרכי שלום. התשובה לשאלה זו תלוייה ללא שיור ביחסם של הערבים אלינו ואל הציונות, ולא ביחסנו-אנו לערבים. על הסכם מרצון בינינו לבין ערביי א"י אי-אפשר לחלום. לא עתה וגם לא בעתיד הנראה באופק... אין תקווה-תהיה אף הקלושה ביותר-להשיג את הסכמתם של ערביי א"י להפיכתה של "פלסטינה" (המרכאות-במקור!) לארץ בעלת רוב יהודי."
- "... הדרך היחידה המובילה להסכם כזה (בין המתונים משני הצדדים, הכולל ויתורים) הוא קיר הברזל, כלומר, קיומו של כוח כזה בא"י אשר לא יושפע בשום פנים ואופן ע"י לחצם של הערבים. במילים אחרות: הדרך היחידה להשגת הסכם בעתיד, היא הסתלקות מוחלטת מכל ניסיונות ההסכם בהווה".
- "אותו אדם...זכות לו לחיות רק בגלל זאת ורק באותה מידה, בה הוא מכיר בזכותי לחיות; אבל אם יש בדעתו להרגני, אין לו, לדעתי, כל זכות קיום-וכלל זה חל גם על עמים..."
- "...אמת קדושה, שלמען הגשמתה הכרחי שימוש בכוח איננה פוסקת מלהיות אמת קדושה..."
ואידך זיל גמור, כהנה וכהנה.
לעיתים מהתלת בנו האמת ההיסטורית וחוצה גבולות פוליטיים: מי שיישם את משנתו המדינית-ביטחונית של ז'בוטינסקי הייתה דווקא
גולדה מאיר, שהקימה "קיר ברזל" על חורבות הצהרתו האומללה של אשכול אחרי ועידת חרטום. מי שסדק אותו היה דווקא בגין, שנכנע לאלימות ערבית מבלי לגבות תמורתה מחיר אסטרטגי בר-קיימא בכך שהחזיר את כל סיני תמורת פיסת נייר. כל זה לא החזיר אף אחד מכם בתשובה והמשכתם להסית נגדו (זוכרים? הוא הרי השמיד את "אוסיראק" רק כדי לנצח בבחירות ואח"כ ספרתם לו הרוגים בלבנון!) כל עוד היה בשלטון רק מפני שלא היה בפלמ"ח ולמרות שמימש את עקרונות מדיניות החוץ של שרת. אתם, אוסלואידים בעבר ו/או בהווה, הרחבתם את הסדק הזה לפתח רחב כפתחו של אולם דרכו ניתך על ראשינו מאז 1993 שיטפון של דם.
נאמניה הותיקים של משנת ז'בוטינסקי מביטים בהשתאות על הרנסנס לו היא זוכה בקרבכם, ומתוך מתחם השפיות מושיטים אליכם יד אחים בתחינה: אנא עשו תשובה שלמה, המירו את אוסלו ואת "שתי מדינות לשני עמים" בהחלטות ועידת סן –רמו וב"המוסר של קיר הברזל" ובא לציון גואל. עד שאתם עושים זאת - משכו ידכם מעוגתנו וחדלו מלהשחיתה בניקור צימוקיה. מה שאתם מכנים היום "צונאמי פאשיסטי" הוא בסך-הכל פועל-יוצא הכרחי של ניסיונותיכם לנקר את צימוקי עוגתנו מאז 1993 ועד היום. קו ישר עובר בין רבין למייק בלאס, ואנחנו מיישמים רק מה שלמדנו מכם מאוסלו ועד עמונה: שהכנסת ריבונית, שהממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה החוקיות ושזו כל מהותה של הדמוקרטיה, שהיא רק פורמלית ולא מהותית.
הגלגל מתהפך
עכשיו הגלגל מתחיל להתהפך, ואנו מתירים לעצמנו חלק ממה שהתרתם לעצמכם אז, הגם שמצבכם עדיין טוב ממצבנו אז: לפחות בשנים הקרובות תוכלו לקבל מה שנמנע מאתנו מזה כ-30 שנה - סעד נדיב, סובלני ואוהד אידאולוגית מצד כנופיית שלטון החוק. אנחנו הכרנו אותה בעבר רק דרך שחורי המדים בהינתקות ודרך הפרשים נושאי האלות בעמונה, והיום אנחנו מכירים אותה רק דרך
שי ניצן ומייק בלאס. אלה בולמים אותנו עוד בתחתית ההר כדי שהשופטים שבפסגתו יוכלו להתפנות לטיפול ביקיריכם- השמאלנים והערבים - בעדינות הליברלית המספיקה להשביע את רצון הקולגות מהרוארד ומפרינסטון.
תמונת העולם הזו היא מקור כוחכם ולכן, בתקווה להנציח אותה, אתם צווחים "פאשיסט" כנגד כל מי שמנסה לשנות אותה, ולמען האמת, ניסיון העבר אכן מעודד הסתה כזו מצדכם: בפעמים הקודמות כשרציתם להפיל את נתניהו צרחתם "ישוחרר
גלעד שליט בכל מחיר" ו"העם רוצה צדק חברתי", ומאות אלפי אידיוטים שימושיים אכן קנו את שקריכם ויצאו לרחובות. מן הסתם אתם מאמינים שאם רק תצרחו "פאשיסטים עלינו" מספיק חזק הם יעשו זאת שוב.
כך או כך, אנחנו עושים בכלים הדמוקרטיים רק את השימושים אותם למדנו מכם, לאמור: הדמוקרטיה הפורמלית היא חזות הכל, והמיעוט חייב לכוף ראשו תמיד ובכל תנאי בפני הרוב. רציתם דמוקרטיה פורמלית בחסות בג"צ וקיבלתם, אומנם במופע הרבה יותר מתון והוגן מזה שלכם:
- בניכוי גסות הרוח, מפני שמנתניהו ומליברמן לא תשמעו שאתם "פרופלורים שלא מזיזים" להם.
- בניגוד לכם, אנחנו לא משקרים. בעיקרון, יכולנו לטעון שזעקותיכם "פאשיסטים עלייך, דמוקרטיה" הן עצמן מסכנות אותה מפני שהן עלולות להסית המונים. כאשר מסתבר שהן לא כאלו-לא נשקר: המציאות היא שאפילו בציבור האידיוטים השימושיים יש התפקחות ולכן לא נטען להקצנה שמאלנית למרות ניסיונות ההסתה שלכם. הם מתפקחים מפני שבסופו של יום הם קיבלו את שחרור שליט כבומרנג בצורת כ-10 מנדטים שנוספו לליכוד בסקרים, וכדי ביזיון וקצף. שנית, אפילו הם כבר מבינים ששם משפחתה של דפני, leaf, אכן מבטא את משקלה הסגולי כרפורמטור חברתי.
- אנחנו לא מהפלמ"ח, לא ג'ינג'ים ולא אנליטים. לכן אנו נמנעים מלהעביר בכנסת ובממשלה החלטות הרות גורל לעתיד ילדינו ונכדינו ע"י שיחוד גנב במיניסטריון ושרברב -במיצובישי.
- למרות שאתם מסיתים למהומות אנחנו לא מפעילים ולא נפעיל נגדכם אפילו את המשטרה, שלא לדבר על הצבא. אמנם, מן הראוי היה שהפרקליטות תפעל נגדכם מתוקף סמכותה, אבל אין לנו אשליות: בחופש השיסוי השמאלני עסקינן, הוא מתוייג בפרקליטות כ"חופש הדיבור" ולכן אתם מוגנים בינתיים.
עוד מותר לנו, שומו שמיים, לסמוך על שכלם הטוב של שליחינו לכנסת. 30 שנה הבטנו בעיניים קמות כיצד השליטה המונוליטית של האג'נדה הפוליטית שלכם בתקשורת ובמיוחד במערכת המשפט גורמת נזקים בלתי הפיכים לדמוקרטיה הישראלית: בשנות שלטון
אהרן ברק ומשובטיו במערכת המשפט נשחק אמון הציבור בה עד כדי סכנת אנרכיה, ואתם הייתם יסוד מוסד של השלטון הזה: הגנתם עליו מפני מבקריו בכנסת ובממשלה והוא, בתמורה, הגן על זכותכם להפקרות תחת שמה המכובס "זכות הציבור לדעת". אנחנו שלחנו לכנסת כאלה שיתנו לנו תקשורת ומערכת משפט הרבה יותר פלורליסטים, הרבה יותר אחראיים והרבה פחות מסוכנים לדמוקרטיה. הם אכן עומדים בציפיותינו, הגם שקצת מאוחר מהצפוי, ולכן אנחנו מתייחסים לזעקות ה"פאשיזם" שלכם כאל זעקות קוזק נגזל ואל דמעותיכם על הסכנה לדמוקרטיה כאל דמעות תנין. מכאן גם תגובתנו לנסיונותיכם לנגח את נתניהו באמצעות ז'בוטינסקי ובגין: בינתיים אתם לא פאשיסטים מפני שבינתיים אתם פאתטים.
הפאשיסטים היחידים כאן הם אלה המנסים להשליט רשות שפוטית בעלת אידאולוגיה מונוליטית על שתי הרשויות האחרות באמצעות תנועת מלקחיים: זרועם האחת היא טרור של הפרקליטות נגד פוליטיקאים בחסות בג"צ (רפול, נאמן, רמון, שרון) והשניה-תקשורת הנשלטת על-ידי אותה אידאולוגיה מונוליטית. בימים אלה שולח הריבון, שהוא הפרלמנט, לשתי הזרועות הללו מסר המגיע לפחות 20 שנה מאוחר מדי: "הפאשיזם לא יעבור"!
ולסיום משהו לתשומת לבכם, פרופסור ברק וגברת ביניש: מי שחסם אתמול את הדלת בפני ה"אג'נדות" של הפרופסוריות
רות גביזון ונילי כהן מקבל היום דרך החלון את אלו של הפוליטיקאים איבט ליברמן,
יריב לוין ו
זאב אלקין, ואם זה סיבוב הסכין בתוך פצעכם-לו יהי כן: הרווחתם אותו ביושר.
ובכל זאת, ללא גילוי נאות אי-אפשר: אין שמחה כשמחה לאיד.
ספי סגל
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
