עד מתי ישרוד?

בעוד ששליטים כמו מועמר קדאפי, חוסני מובארק וזין אל עבדין נפלו, וגם עלי סאלח מתימן בדרך ליפול, נשיא סוריה בשאר אלאסד עדיין בשלטון, וממשיך להיאבק עליו זה תשעה חודשים.

כיצד ניתן להסביר את התופעה?

• שלטון המיעוט העלאווי בסוריה נתמך על-ידי הצבא. 10 מתוך 12 הדיוויזיות בצבא סוריה הן בפיקודם של עלאווים. בניגוד לצבאות אחרים שסירבו לירות על מפגינים, הצבא הסורי ממשיך לקטול את עמו ללא רחמים.

• מול השלטון העלאווי של אסד ניצבת אופוזיציה שסועה ומפולגת ל-52 קבוצות אתניות, דתיות, עדתיות, מקומיות ופוליטיות. בכל פעם שהן מתכנסות לשם גיבוש עמדה אחידה ולהכריז על תוכנית פעולה משותפת, הם נכשלים. גם התיווך הטורקי אינו מצליח לאחות את הקרעים ביניהן.

• בסוריה יש קבוצות המעדיפות את המשטר הקיים, כי מבחינתם הוא הרע במיעוטו. קבוצות אלו כוללות את המעמד הבינוני העירוני הנהנה מזכויות יתר ומהטבות כלכליות, וכן את חלק מן המיעוטים כמו הדרוזים והנוצרים החוששים מהשתלטותם של "האחים המוסלמים", שתגרום לתוהו ובוהו כפי שקרה בעירק אחרי נפילתו של סדאם חוסיין. לכן קבוצות אלו אינן נוטלות חלק במרד - תופעה המקבלת ביטוי בשתי הערים הגדולות - חלב ודמשק - שהן שקטות יחסית.

• בסוריה יש רק מעט נפט. זוהי הסיבה לכך שארגון נאט"ו אינו ממהר להתערב צבאית כפי שעשה בלוב העשירה בנפט איכותי המוזרם למדינות אירופה בדרך קצרה וזולה בצנרת תת-ימית.

• לסין ולרוסיה יש אינטרס בשרידות משטרו של בשאר. רוסיה מוכרת נשק לסוריה ואירן משלמת. שינוי המשטר יסכן את עסקות הנשק, משום שקיימת אפשרות שהמשטר החדש יקבל נשק ממדינות המערב.

בנוסף, שאיפתו של ולדימיר פוטין היא להחזיר את השפעתה של רוסיה במזרח התיכון, בדומה לצארים הרוסיים שתמיד שאפו לאפשר לרוסיה גישה למים החמים. סוריה היא המדינה הערבית היחידה המאפשרת את העצמת הנוכחות הרוסית במזה"ת, ונמל טרטוס הסורי הפך בסיס רוסי בים התיכון.

לסין אומנם אין אינטרסים ישירים בסוריה, אך היא קונה נפט מאירן, שלוחצת עליה שלא לפגוע במשטר הסורי שהוא בן-בריתה.

• לתמיכה המסיבית של המשטר באירן יש תפקיד מרכזי בהישרדותו של אסד בשלטון. אירן חוששת כי נפילתו של בשאר תביא לקריסת מעמדה במזה"ת ותסתום את הגולל על שאיפתה להקים סהר שיעי בעולם הערבי. נפילתו של בשאר - המשענת העיקרית של אירן בזירה הערבית - תחליש את גרורותיה של אירן: חיזבאללה, חמאס, הג'יהארד האיסלאמי וחלק מן השיעים בעירק. משטרו של אחמדינג'אד מגיש סיוע נדיב לבשאר הנאמד על-פי מקורות מערביים ב-6 מיליארד דולר, המסייע לו לדכא את המורדים.

• ההמונים במדינות ערב חצו את מחסום הפחד, והם מפגינים ונהרגים. אך בכל זאת, היחס האכזרי של השלטונות - מרתיע. כנופיות המשטר הסורי כורתות ראשים ומשליכות גופות לתעלות וגוררות פצועים מדממים.

גורמים אלה אומנם משהים את נפילת המשטר בסוריה, אך לא לעולם חוסן. גם המשקיפים ששלחה הליגה הערבית ומזכירה נביל אלערבי - אין באפשרותם לשנות את תמונת המצב או את גורלו של אסד, היות שדיווחיהם אינם משקפים את מה שקורה בשטח. מודעים לכך לא רק המורדים, אלא גם העיתונות הערבית התוקפת את ראש המשקיפים הסודני, גנרל מוחמד דאבי, המבוקש על-ידי בית הדין הבינלאומי על חלקו בפשע של רצח עם בדארפור. במאמר מערכת ב-3.1.2012 קורא העיתון "אל-שרק אל-אווסט" הסעודי למזכיר הליגה הערבית להשיב את משקיפיו מסוריה ולפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה למעורבות בינלאומית, על-מנת להציל את העם הסורי ולא את אסד.

משטרו של אסד כן ייפול, היות שאיבד את הלגיטימיות שלו בזירה הפנימית, הבינערבית והבינלאומית. בשאר מציע רפורמות, אך רוב העם אינו מעוניין בהן אלא אך ורק בהפלת המשטר. בסירובו לשנות כיוון ולהפסיק את הרג אזרחיו המורדים בו חופר המשטר הסורי את קברו.

משטרו של בשאר מת ב-20 בפברואר, 2011 כשפרצו המהומות, וקבורתו רק מתעכבת.