מבעבעי הגזענות

ישבתי בשקט לנוכח גלי המחאות באוויר לכאורה נגד הגזענות – עד שהנכד (השלישי) שלי, בן החצי שנה, חציו רבע טורקי ורבע עירקי, וחציו השני רבע מרוקאי ורבע פולני – הסב תשומת ליבי להיכנס לוויכוח החם הזה. החלטתי להרים את כפפת האיגרוף ולהיכנס לזירה. יאיר לפיד מוזמן להיכנס לפינה השנייה בזירה הגועשת.

מה הייתה בדיוק ה"יציאה" הזו של שלמה מעוז? האם הרגיש שהופלה גזעית רק בגלל שהיה בכיר בחברת אקסלנס במקום להיות יו"ר בנק לאומי במקום גליה מאור הלבנה?! זה העניין?! כעת רומז מר מעוז שכנראה ידהר על לכאורה גלי האהדה הציבורית, ופניו להחליף לבן אחר בעמדה שכנראה תתאים לו יותר – להיות שר האוצר השחור של מדינת ישראל.

מה רוצים מנהיגי העדה האתיופים? אם סופה לנדוור הציעה להם לומר תודה, אני מציע להם להישאר בגאוותם על היותם שחורים ונחשקים בגלל צבע עורם. נא לא להאשים את הלבנים האשכנזים שלא פינו להם לדוגמה מקום מיידי בכס בית המשפט העליון. מה הבעיה שלכם? דיור? גנים? מקומות עבודה? אז תתחילו להילחם נקודתית וארצית על הדיור שגם כמה לבנים טוענים כבר זמן רב שמחירי הדירות בשמיים, ומחירי השכירות מושחתים.

ישנם גם אשכנזים הזועקים שאין מספיק גני ילדים ובתי ספר לילדיהם. כך גם לגבי מקומות העבודה, שרבים הלבנים בהם שנשארו עובדי סופרמרקט יחד עם שחורים רחמנא לצלן – ואלה גם אלה שואפים לעבוד כמנהלים באקסלנס. אז מה? למחות? לקלל?

נתניהו אומנם פתח את הפקק למירוץ לקראת הבחירות לכנסת, אבל מעבר ללגיטימיות של כל מעוניין שרואה עצמו ראוי להיות מועמד להיות חבר כנסת – טרם נמצא הפקק שיפתח את הבקבוק שממנו ייצא השד העדתי שכבר לפני שנים רבות הפך לאגדה והותיר מאחוריו רק כמה אינטרסנטים שקופצים לחפשו כל פעם מחדש לתועלתם האישית.