בימים ההם אין צנזור בישראל!

הסטריפטיז של ביטחון ישראל הנחשף בכותרת הראשית של ידיעות אחרונות בדבר המחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, בדבר מינויו של מפקד חיל האוויר, היא מחלוקת לגיטימית. אולם מחלוקת שכזאת, ובעיקר נימוקיה, כי האלוף יוחנן לוקר, מועמדו של ראש הממשלה תומך בתקיפת מתקני הגרעין באירן, בעוד מועמדו של הרמטכ"ל אלוף אמיר אשל מתנגד לתקיפה שכזאת, הנחשפת לעיני הציבור פוגעת בביטחון ישראל.

תפקידה של הצנזורה הצבאית לחסום פרסום שכזה, ואם לא מילאה את תפקידה במקרה הנדון, אזי רצוי במסגרת תוכניות החיסכון בצה"ל לבטל את היחידה המיותרת הזאת.

לא בלבד שחשיפת המחלוקת הזאת פוגעת בביטחון ישראל, אלא שהיא משמשת גם ככלי במאבק הפוליטי להפלתו של ראש הממשלה בידי ח"כ רוני בר-און. בראון, מראשי קדימה, מתומכיה העיקריים של ראש האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, טוען שראש הממשלה ושר הביטחון לא צריכים להתערב במינוי מפקד ח"א. ראוי לציין כי אלוף (מיל.) יוחאי בן נון, מפקד חיל אויר לשעבר, אמר בראיון בגל"צ, כי מעורבותם של ראש הממשלה ושר הביטחון במינויו של מפקד ח"א, כמו במינויים של בעלי תפקידים בכירים מקבילים בצה"ל, אין לגיטימית ממנה. הוא הוסיף כי מינויים שכאלה כמובן שאין לכפות על הרמטכ"ל אלא לקבל בהסכמה.

לסיכום: מחלוקת שכזאת על נימוקיה, אינה במסגרת של "זכות הציבור לדעת", היא צריכה להתקיים בחדרי חדרים, דוגמת התוכניות האופרטיביות הסודיות ביותר של הצבא.