אישור הקמת ישוב חדש

כמבוא ייאמר, כי מבחינת תכנון עירוני, מדינת ישראל מהווה גן עדן למתכנני עיר ואזור. מעטים הם המקומות על-פני כדור הארץ, בהם יכול מתכנן ערים להתפרנס ממקצועו וזאת מאחר ולא בכל מדינה קיימת התופעה של הקמת ישובים חדשים כשגרה.

בישראל, בין היתר כתוצאה מהרקע הפוליטי, ההגירה וההגירה הפנימית, כמו גם מסיבות דמוגרפיות, מתוכננים ונבנים ישובים חדשים לרוב - ערים [מודיעין, כרמיאל, קצרין ועוד], מצפים, היאחזויות נח"ל ההופכות ליישובי קבע, יישוב שטחים חדשים [גם ביש"ע], ועוד. כל זאת כרוך בתהליך של תכנון ורישוי.

על-פי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, "שר הפנים, על-פי המלצת שר הבינוי והשיכון, רשאי להכריז בצו כי שטח שבתחום מחוז אחד יהווה מרחב תכנון מיוחד" [סעיף 32] - וזאת לצורך הקמת ישוב חדש. הכרזה כזו גוררת בעקבותיה מינוי של ועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה לתקופת זמן של חמש שנים [עם אפשרות להארכה] כדי ליישם את תכנון הישוב החדש.

אפשרות אחרת היא, שוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה תכלול במסגרת תוכנית מתאר מחוזית, שטח לפיתוח עירוני [או כפרי] שיכול להיות כמובן ישוב חדש. ההבדל בהליך הרישוי הוא בכך שתוכנית מתאר מיוחדת צריכה לקבל את אישורו של שר הפנים, ואילו תוכנית מתאר מחוזית תיבדק ותאושר על-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

בתחום המועצה האזורית משגב, הוקם גרעין של תנועת נוער [נח"ל] בשם אשבל, בסוף שנות ה-70'. בדצמבר 1997, החליטה ממשלת ישראל לחזק את גוש היישובים שמצפון לבקעת סכנין, כמו גם את המצפים שבאזור משגב. בשנת 2001 הוחלט ספציפית על הקמת היישוב אשבל כיישוב אזרחי קבוע, וזאת בשטח של 336 דונם באזור היאחזות הנח"ל אשבל. הוועדה המחוזית ביצעה את התכנון העירוני הדרוש, כמובן לאחר הכנת תשתית תכנונית הכוללת מדרכה של הכנה כזו מרכיבים שונים לרבות חיזוי אוכלוסין, נגישות, נושאים סטטוטוריים, חישוב כלכלי, מניעים ביטחוניים ועוד.

המועצה הארצית אישרה את התוכנית, ובעקבות אישור זה הגיעה לפתחו של בג"צ עתירה [בג"צ 10013/03 עיריית סכנין נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואח']. בג"צ דחה את העתירה, בפסק דין מיום ג' באב תשס"ד - 21 ליולי 2004, שופטים: א' פרוקצ'יה, א' גרוניס, א' חיות.

הטעם העיקרי לדחיית העתירה של ראש עיריית סכנין והעיריה, היה שאין בית המשפט צריך להתערב בשיקולי תכנון מקצועיים של מוסדות התכנון. בית המשפט מוסמך להתערב בהחלטות של ועדה לתכנון ולבנייה [כולל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שהיא הוועדה הכי עליונה], רק כאשר נופל פגם משפטי בהחלטה, וכה נפסק בבג"צ זה:

"כלל הוא כי בית המשפט לא ישים עצמו במקום רשויות התכנון המוסמכות ולא יתערב בהחלטתן של רשויות התכנון אלא מקום שנפל בהן פגם משפטי, כגון חריגה מסמכות, פעולה בחוסר תום לב, או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות".

יובהר, כי הטיעונים נגד הקמת היישוב היו ברורים, ונתמכו גם בטיעונים שהעלתה החברה להגנת הטבע, שהיתה אף היא צד לדיון.

העותרת [עיריית סכנין] טענה, כי התוכנית להקמת היישוב אשבל הינה מונעת מהמטרה הבלתי לגיטימית של ייהוד הגליל, אך לעומתה נפסק בבג"צ כי זכותו וחובתו של מוסד תכנון ליישם מדיניות ממשלתית ואין בכך פגם. לא הועילו התיאורים של העותרת שנתמכו כאמור על-ידי החברה להגנת הטבע לפיהם הישוב ארבל פוגע במרקם ההתיישבות הערבית במקום ומנוגד לתוכניות קודמות.

החברה להגנת הטבע טענה, כי "לא נמצאו נימוקים כבדי משקל להצדקת הקמתו של ישוב חדש, וכי במקום להקים את אשבל ניתן לקלוט כוחות צעירים חדשים ביישובים הקיימים, שהם מאוכלסים כיום רק בחלקם. מעבר לכך, נטען כי מיקומו של היישוב אינו מתאים, מאחר שיש בו כדי לחסום את התפתחותה של סחנין אל עבר שטחים שטרם תוכננו..." [ציטוט מפסק הדין].

סוף פסוק, היישוב החדש אשבל אושר ואין מניעה להקמתו ולמיסודו כיישוב יהודי בתחום המועצה האזורית משגב.

__________________

ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא הוא מהנדס בניין, בעל תואר שלישי בהנדסה אזרחית, חבר באגודת המהנדסים האזרחיים ASCE (ארה"ב) בדרגת Fellow, ומחברם של עשרות ספרים בתחום התכנון והבנייה - ספרי הדרכה וספרות מקצועית.