גוסטב מנרהיים. לא נכנע לרוסים
נס גדול בפינלנד |
כמו פינלנד שסירבה לרוסיה ויצאה למלחמה נגדה, חייבת ישראל לסרב לתביעות הטרור הערבי מבית ומחוץ ועליה לצאת למלחמת הכרעה נגדו. אהבת המולדת, ההקרבה למענה, ההתייצבות כאיש אחד כנגד הפלישה הרוסית, כל אלה הוכחו ככוח עמידה היסטורי של פינלנד וכך גם עלינו לעמוד כולנו כנגד הפלישה הערבית
ההחלטה של פינלנד לסרב לתביעות הרוסיות והגרמניות במהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה ההחלטה האמיצה ביותר של אומה כלשהי במאה העשרים. כך למדתי מפרופסור מיכאל הרסגור וד"ר אהוד פוקס, מתוך ספרם המשותף 'רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים' על החלטות בתנאי משבר.
את הדגם של העם הפיני, נקראים אנו לאמץ בכל תוקף, בעיצומה של מלחמת העולם השלישית, זו המלחמה המתנהלת כיום נגד הטרור הערבי והמוסלמי. פינלנד שמרה על עצמאותה המלאה לכל אורך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. ההחלטה הפינית לסרב לתביעות הרוסיות גבתה מחיר של עשרות אלפי הרוגים, אך שמרה על כבודה כאומה וחרטה על לוחות האבן של ההיסטוריה את התובנה שעם מדינה כזאת לא מתעסקים.
לאמץ את הדגם הפיני
כמו פינלנד שסירבה לרוסיה ויצאה למלחמה נגדה, חייבת ישראל לסרב לתביעות הטרור הערבי מבית ומחוץ ועליה לצאת למלחמת הכרעה נגדו. אהבת המולדת, ההקרבה למענה, ההתייצבות כאיש אחד כנגד הפלישה הרוסית, כל אלה הוכחו ככוח עמידה היסטורי של פינלנד וכך גם עלינו לעמוד כולנו כנגד הפלישה הערבית.
האדם שהוביל את פינלנד להיותה האומה האמיצה ביותר במאה העשרים, לדעת המומחים הנ"ל, נחשב עד היום לאדם הפופולרי ביותר בפינלנד והנערץ ביותר במדינה בכל ההיסטוריה שלה. שמו גוסטב מנרהיים.
גוסטב מנרהיים - אימת הרוסים
גוסטב מנרהיים, עשה לו שם בצבא הרוסי כשלחם בגליציה במלחמת העולם הראשונה, והגיע לדרגת לוטננט גנרל, מפקד קורפוס הפרשים השישי של צבא הצאר ניקולאי השני. את ניסיונו בפיקוד קרבי הוא רתם למען מלחמת השחרור שפינלנד אומתו ניהלה נגד רוסיה הסובייטית, בהיותו מפקד צבא השחרור הפיני, ולמעשה ניצח את הצבא האדום במלחמה זו ב-1918.
על ניצחונו הגדול במלחמת העצמאות הפינית, גמלה לו פינלנד בהפסד למתחרהו על נשיאות הרפובליקה הפינית, ולמצער שלחה אותו הביתה עם פנסיה נדיבה מהמדינה. הוא היה בן חמישים ושלוש אז, וישב בבית אחת-עשרה שנים. רק בתום תקופה זו הוא מונה ליו"ר המועצה הפינית לביטחון לאומי. בתפקיד זה הכין את פינלנד נגד הפלישה הרוסית, שידע בבירור כי בוא תבוא וידע לנצח אותה.
מנרהיים מונה למפקד הצבא הפיני בדיוק ביום הפלישה הרוסית בשלושים בנובמבר 1939. הוא ידע שכל וויתור לרוסיה יעלה את הדרישות של הפולשים, עד שהם יהפכו את פינלנד למדינה וסאלית של רוסיה הסובייטית. תבונה כזו חסרה למנהיגינו כיום, אל מול הטרור הערבי.
במלחמה של פינלנד נגד רוסיה, לימדו הפינים את סטאלין האכזר, שלא כדאי לנסות להשפיל את הפינים "המטורפים", שמסוגלים להמשיך להילחם עד הסוף. לקח זה הוביל את סטאלין האיום להחלטה יחידה במינה בהיסטוריה, להותיר את פינלנד יחידה מכל מדינות הגבול שלא הפכה קומוניסטית. מה היה מייעץ גוסטב מנרהיים למדינת ישראל לנוכח ההפגזות מעזה ולנוכח הלאומנות הערבית הפלשתינית ומדינות חמאסטן וחיזבאללנד המתקיימות בזירה הישראלית למרות שהן מקיזות את דמנו השכם והערב?
התשובה היא ברורה כשמש ביום בהיר. מנרהיים היה מזרז אותנו להכריז מלחמה מיידית על הפולשים עד להכרעה מוחלטת של האויב הערבי. הלחימה הפינית כנגד הפלישה הרוסית, הותירה בפולשים רושם כה עז, עד כדי כך שפינלנד הפכה עבור סטאלין הדיקטטור רוצח ההמונים, למקום שרק צרות עלולות לצמוח ממנו. סטאלין פחד מהסתבכות עם האומה הפינית, בהיותה אומה "מטורפת" מבחינתו, שאיננה מהססת להילחם על עצמאותה ולהקריב קרבנות. זהו הרושם שאנו מחויבים להותיר בקרב האויב הערבי.
ההחלטה לא להיכנע - מופת להחלטה בתנאי סיכון
כשמנרהיים החליט שלא להיכנע לדרישות הרוסיות, הוא ידע שיחסי הכוחות בין שתי המדינות עומדים על 1 ל-50. מדוע עשה כן? כי הוא היה בטוח שאם פינלנד לא תילחם, התביעות הסובייטיות ממנה רק ילכו ויגברו עד לשעבוד מוחלט. לכאורה ההחלטה האמיצה של מנרהיים והעם הפיני להילחם ברוסים, הייתה החלטה לא נכונה בשום קנה מידה לאור ההסתברויות החיוביות והשליליות. אך זו דוגמה ומופת להחלטה בתנאי סיכון, שבהחלט סיכנה את חייהם של פינים רבים מאוד, ולמעשה הוכחה כהחלטה מצוינת.
כדי לקבל החלטה אמיצה כזו, על המנהיג להיות בעל פונקצית החלטה שאינה של שונא סיכון (שמרן) כמו של רוב העומדים בראשי מדינות. התוצאה של החלטה היסטורית זו, היא חוזה מוסקבה שנחתם בשלושה-עשר במרס 1940 אשר שיקף מציאות מדהימה בה הפינים השיגו אפקט הרתעה עצום מימדים כשהם נלחמים על אדמתם ועל כבודם. הם השיגו גם אהדה עצומה בעולם המערבי על האומץ והכושר הלאומי הפיני.
במהלך מבריק, נבחר מנרהיים לנשיא פינלנד באוגוסט 1944, הוביל את ביטול הסכם מוסקבה עם רוסיה, וביטל הסכם עם הגרמנים. זהו אחד התרגילים הפוליטיים הגדולים בהיסטוריה העולמית, והוא נעשה לשני דיקטטוריים רוצחי המונים, לסטאלין ולהיטלר. התוצאה של תרגיל זה, היא שבספטמבר 1944 בחר סטאלין לכרות שלום עם פינלנד. זהו השלום שאליו יש לשאוף. שלום של אמיצים. שלום של יהודים אמיצים ומדינת יהודים אמיצה אל מול הטרור הערבי.
ב-1946 פרש מנרהיים מהנשיאות. בתקופת שלטונו היו לפינלנד הרוגים רבים, אך היא הבטיחה את מעמדה כאומה עצמאית ומשגשגת מבחינה כלכלית. זהו מנהיג בסדר גודל היסטורי. כזה אנו מבקשים.
לסיכום, פינלנד בהיותה אומה של ארבעה מיליון וארבע מאות אלף, קראה תגר על אומה של מאתיים מיליון והשיגה הכרעה שהיא בבחינת נס ואירוע היסטורי שאין דומה לו. ההישגים הפיניים היו נס, שהתחולל במידה רבה הודות למסירות הנפש והאומץ של העם הפיני כולו. גם אנחנו יכולים.
זהו שיעור קטן בהיסטוריה גדולה. מן המופת של פינלנד עלינו ללמוד רבות. מדינת ישראל כבר התמודדה בעבר עם פלישות ערביות בניסי ניסים ובניצחונות כבירים ואנו מתמודדים היום שוב עם פלישה ערבית לתוכה ומתוכה. מסביבה מתגרות בה גרורות ממאירות של אירן ושל איסלאם רדיקלי באשר הוא. נדרשת כאן מנהיגות נוסח גוסטב מנרהיים והתלכדות לאומית אמיצה וקטלנית נוסח פינלנד. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוהינו, יכול נוכל לאויבינו. רק חזק ואמץ עם ישראל.
את הדגם של העם הפיני, נקראים אנו לאמץ בכל תוקף, בעיצומה של מלחמת העולם השלישית, זו המלחמה המתנהלת כיום נגד הטרור הערבי והמוסלמי. פינלנד שמרה על עצמאותה המלאה לכל אורך מלחמת העולם השנייה ולאחריה. ההחלטה הפינית לסרב לתביעות הרוסיות גבתה מחיר של עשרות אלפי הרוגים, אך שמרה על כבודה כאומה וחרטה על לוחות האבן של ההיסטוריה את התובנה שעם מדינה כזאת לא מתעסקים.
לאמץ את הדגם הפיני
כמו פינלנד שסירבה לרוסיה ויצאה למלחמה נגדה, חייבת ישראל לסרב לתביעות הטרור הערבי מבית ומחוץ ועליה לצאת למלחמת הכרעה נגדו. אהבת המולדת, ההקרבה למענה, ההתייצבות כאיש אחד כנגד הפלישה הרוסית, כל אלה הוכחו ככוח עמידה היסטורי של פינלנד וכך גם עלינו לעמוד כולנו כנגד הפלישה הערבית.
האדם שהוביל את פינלנד להיותה האומה האמיצה ביותר במאה העשרים, לדעת המומחים הנ"ל, נחשב עד היום לאדם הפופולרי ביותר בפינלנד והנערץ ביותר במדינה בכל ההיסטוריה שלה. שמו גוסטב מנרהיים.
גוסטב מנרהיים - אימת הרוסים
גוסטב מנרהיים, עשה לו שם בצבא הרוסי כשלחם בגליציה במלחמת העולם הראשונה, והגיע לדרגת לוטננט גנרל, מפקד קורפוס הפרשים השישי של צבא הצאר ניקולאי השני. את ניסיונו בפיקוד קרבי הוא רתם למען מלחמת השחרור שפינלנד אומתו ניהלה נגד רוסיה הסובייטית, בהיותו מפקד צבא השחרור הפיני, ולמעשה ניצח את הצבא האדום במלחמה זו ב-1918.
על ניצחונו הגדול במלחמת העצמאות הפינית, גמלה לו פינלנד בהפסד למתחרהו על נשיאות הרפובליקה הפינית, ולמצער שלחה אותו הביתה עם פנסיה נדיבה מהמדינה. הוא היה בן חמישים ושלוש אז, וישב בבית אחת-עשרה שנים. רק בתום תקופה זו הוא מונה ליו"ר המועצה הפינית לביטחון לאומי. בתפקיד זה הכין את פינלנד נגד הפלישה הרוסית, שידע בבירור כי בוא תבוא וידע לנצח אותה.
מנרהיים מונה למפקד הצבא הפיני בדיוק ביום הפלישה הרוסית בשלושים בנובמבר 1939. הוא ידע שכל וויתור לרוסיה יעלה את הדרישות של הפולשים, עד שהם יהפכו את פינלנד למדינה וסאלית של רוסיה הסובייטית. תבונה כזו חסרה למנהיגינו כיום, אל מול הטרור הערבי.
במלחמה של פינלנד נגד רוסיה, לימדו הפינים את סטאלין האכזר, שלא כדאי לנסות להשפיל את הפינים "המטורפים", שמסוגלים להמשיך להילחם עד הסוף. לקח זה הוביל את סטאלין האיום להחלטה יחידה במינה בהיסטוריה, להותיר את פינלנד יחידה מכל מדינות הגבול שלא הפכה קומוניסטית. מה היה מייעץ גוסטב מנרהיים למדינת ישראל לנוכח ההפגזות מעזה ולנוכח הלאומנות הערבית הפלשתינית ומדינות חמאסטן וחיזבאללנד המתקיימות בזירה הישראלית למרות שהן מקיזות את דמנו השכם והערב?
התשובה היא ברורה כשמש ביום בהיר. מנרהיים היה מזרז אותנו להכריז מלחמה מיידית על הפולשים עד להכרעה מוחלטת של האויב הערבי. הלחימה הפינית כנגד הפלישה הרוסית, הותירה בפולשים רושם כה עז, עד כדי כך שפינלנד הפכה עבור סטאלין הדיקטטור רוצח ההמונים, למקום שרק צרות עלולות לצמוח ממנו. סטאלין פחד מהסתבכות עם האומה הפינית, בהיותה אומה "מטורפת" מבחינתו, שאיננה מהססת להילחם על עצמאותה ולהקריב קרבנות. זהו הרושם שאנו מחויבים להותיר בקרב האויב הערבי.
ההחלטה לא להיכנע - מופת להחלטה בתנאי סיכון
כשמנרהיים החליט שלא להיכנע לדרישות הרוסיות, הוא ידע שיחסי הכוחות בין שתי המדינות עומדים על 1 ל-50. מדוע עשה כן? כי הוא היה בטוח שאם פינלנד לא תילחם, התביעות הסובייטיות ממנה רק ילכו ויגברו עד לשעבוד מוחלט. לכאורה ההחלטה האמיצה של מנרהיים והעם הפיני להילחם ברוסים, הייתה החלטה לא נכונה בשום קנה מידה לאור ההסתברויות החיוביות והשליליות. אך זו דוגמה ומופת להחלטה בתנאי סיכון, שבהחלט סיכנה את חייהם של פינים רבים מאוד, ולמעשה הוכחה כהחלטה מצוינת.
כדי לקבל החלטה אמיצה כזו, על המנהיג להיות בעל פונקצית החלטה שאינה של שונא סיכון (שמרן) כמו של רוב העומדים בראשי מדינות. התוצאה של החלטה היסטורית זו, היא חוזה מוסקבה שנחתם בשלושה-עשר במרס 1940 אשר שיקף מציאות מדהימה בה הפינים השיגו אפקט הרתעה עצום מימדים כשהם נלחמים על אדמתם ועל כבודם. הם השיגו גם אהדה עצומה בעולם המערבי על האומץ והכושר הלאומי הפיני.
במהלך מבריק, נבחר מנרהיים לנשיא פינלנד באוגוסט 1944, הוביל את ביטול הסכם מוסקבה עם רוסיה, וביטל הסכם עם הגרמנים. זהו אחד התרגילים הפוליטיים הגדולים בהיסטוריה העולמית, והוא נעשה לשני דיקטטוריים רוצחי המונים, לסטאלין ולהיטלר. התוצאה של תרגיל זה, היא שבספטמבר 1944 בחר סטאלין לכרות שלום עם פינלנד. זהו השלום שאליו יש לשאוף. שלום של אמיצים. שלום של יהודים אמיצים ומדינת יהודים אמיצה אל מול הטרור הערבי.
ב-1946 פרש מנרהיים מהנשיאות. בתקופת שלטונו היו לפינלנד הרוגים רבים, אך היא הבטיחה את מעמדה כאומה עצמאית ומשגשגת מבחינה כלכלית. זהו מנהיג בסדר גודל היסטורי. כזה אנו מבקשים.
לסיכום, פינלנד בהיותה אומה של ארבעה מיליון וארבע מאות אלף, קראה תגר על אומה של מאתיים מיליון והשיגה הכרעה שהיא בבחינת נס ואירוע היסטורי שאין דומה לו. ההישגים הפיניים היו נס, שהתחולל במידה רבה הודות למסירות הנפש והאומץ של העם הפיני כולו. גם אנחנו יכולים.
זהו שיעור קטן בהיסטוריה גדולה. מן המופת של פינלנד עלינו ללמוד רבות. מדינת ישראל כבר התמודדה בעבר עם פלישות ערביות בניסי ניסים ובניצחונות כבירים ואנו מתמודדים היום שוב עם פלישה ערבית לתוכה ומתוכה. מסביבה מתגרות בה גרורות ממאירות של אירן ושל איסלאם רדיקלי באשר הוא. נדרשת כאן מנהיגות נוסח גוסטב מנרהיים והתלכדות לאומית אמיצה וקטלנית נוסח פינלנד. חזק ונתחזק בעד עמנו וערי אלוהינו, יכול נוכל לאויבינו. רק חזק ואמץ עם ישראל.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נס גדול בפינלנד |
| תגובות [ 4 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
|
|
|||||||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

