בדיחה ישנה מגדירה גמל כ"סוס שתוכנן בידי ועדה". במקרה של "הצוות לבחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות", התוצאה הרבה יותר גרועה. מה שקיבלנו הוא יצור כלאיים בדמות פרד, או בעצם - חמור אחד גדול.

שורש הרע הוא במי שמינה את הצוות ובמי שמונו לחברים בו. את הצוות מינה היועץ המשפטי לממשלה שהוא גם ראש התביעה הכללית - יהודה וינשטיין. ניגוד העניינים המובנה בין שני התפקידים, שהיה נושא לאין-ספור ויכוחים, בא כאן לידי ביטוי בצורה מובהקת. הרי יהודה וינשטיין הוא הבוס העליון של הפרקליטות; כיצד אפשר לצפות ממנו שבאמת יפעל לגוף שבאמת יפקח עליה?

תראו את מי הבוס של הפרקליטות הכניס לצוות הזה: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), , ראש תחום (ניהול) בפרקליטות המדינה, סגן לפרקליט המדינה ועוזרת ליועץ המשפטי לממשלה. במילים אחרות: היה בצוות רוב למי שאמורים להיות מפוקחים והשאר היו חבריהם לעבודה. אף נציג של הציבור, אף נציג של לשכת עורכי הדין, אף נציג של הסניגוריה הציבורית. אם צוות כזה היה מוקם בכל גוף אחר, סביר להניח שהיועץ המשפטי של אותו גוף היה פוסל אותו בשל ניגוד עניינים זועק לשמים. אבל לא במשרד המשפטים; להם מותר.

בעצם, אפשר היה לסיים את הדיון בנקודה הזאת. כאשר ראש התביעה הכללית מטיל על אנשי הפרקליטות לבדוק כיצד לפקח עליהם - שום דבר מעשי לא יכול לצאת מזה. אבל אנחנו לא צריכים לעסוק בתיאוריות; קחו את ההמלצות שרקח וינשטיין מהמלצות הצוות ותיווכחו עד כמה זה נכון. הנה הבלופים הגדולים שבהצעה.

בלוף מספר 1: הגוף המוצע יוקם במסגרת משרד המשפטים. כלומר: הוא יישב באותו משרד שעל עובדיו הוא מפקח. אין כזה דבר בשום מקום. נציבות תלונות הציבור יושבת במשרד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה היא גוף עצמאי, נציבות תלונות הציבור על שופטים אינה חלק ממערכת בתי המשפט. אבל הפרקליטים רוצים שמי שיפקח עליהם יהיו חבריהם לעבודה, שאולי אפילו יישבו באותו בניין.

בלוף מספר 2: וינשטיין רוצה שיעמוד בראשו "משפטן הבקיא בעבודת הפרקליטות והתביעה אשר הינו בעל יוקרה מקצועית, יושרה ומעמד ציבורי מכובד אך ללא זיקה ישירה לרשויות התביעה (כגון שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי אשר לו ניסיון מעשי בעבודת הפרקליטות)". ההצעה המקורית דיברה על אפשרות של פרקליט בדימוס, אך נראה שווינשטיין הבין שזה באמת מוגזם. אבל הוא לא לגמרי נסוג ממנה - הפתח עדיין קיים, ובכל מקרה וינשטיין רוצה מישהו שבעבר עבד בפרקליטות.

בלוף מספר 3: היחידה לא תוסמך לבדוק תלונות מהציבור. הלו, הרי שמו של הצוות כלל את המילים "אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות". נכון, וינשטיין אומר שאחרי שנה תיבחן האפשרות שהגוף יקבל תלונות, אבל כולנו יודעים שאין דבר קבוע יותר מאשר הזמני. הרי מה יקרה אחרי שנה? יגידו שהגוף החדש עדיין בתחילת דרכו ויש לו צורך להתארגן, יגידו שיש לו הרבה מטלות גם כך, יגידו שצריך יהיה עשרות מיליוני שקלים כדי לבדוק תלונות מהציבור - בקיצור: יהיו ק"ן טעמים מדוע הציבור לא יוכל להתלונן. זהו הבלוף הגדול ביותר, המרוקן מתוכנו את הגוף החדש עוד לפני שיצא לאוויר העולם. אם זה מה שיוחלט - עדיף לוותר על כל העמדת הפנים הזו.

בלוף מספר 4: היחידה תבדוק "היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום הנהלים והמדיניות, שקיפות תהליכי העבודה, אתיקה מקצועית ויעילות, וכל זאת מבלי להתערב בעצמאות שיקול הדעת של מערך הפרקליטות והתביעה בניהול ההליכים המשפטיים, ומבלי לשבש את הליכי אכיפת החוק". בקיצור: היא לא תטפל בעניינים שלשמם קמה הדרישה הציבורית והפוליטית להקמת הגוף המפקח. היא לא תבדוק עסקות טיעון תמוהות, היא לא תבחן סחבת בניהול תיקים, היא לא תעסוק בהתבטאויות בלתי הולמות של פרקליטים.

בלוף מספר 5: היחידה לא תטפל בתביעה המשטרתית. מדובר בחלק בלתי מבוטל מכלל התיקים המגיעים לבתי המשפט, במיוחד בתחום התעבורה. וינשטיין לא מסביר את הפטור הזה שניתן למשטרה, ורק מבטיח שוב לבחון את זה אחרי שנה. ועל זה כבר עמדנו בבלוף מספר 3.

בלוף מספר 6: וינשטיין אינו אומר מילה וחצי מילה על המשמעויות התקציביות של הקמת היחידה. כולנו יודעים, שעל שאלת התקציב קמה או נופלת כמעט כל יוזמה בשירות הציבורי. אל תפסלו את האפשרות, שווינשטיין ממש לא יצטער אם האוצר יבוא ויאמר: סליחה, יש לנו חור של 10 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, הצמיחה איטית מהצפוי, אין לנו כסף למותרות כאלו - במיוחד כאשר וינשטיין עצמו מציין שלא מעט גופים מבקרים כבר כיום את עבודת הפרקליטות.

בלוף מספר 7: הציבור והכנסת דרשו ודורשים גוף שיפקח על הפרקליטות. מה שמציע וינשטיין אומנם נושא את השם "גוף ביקורת על התביעה ומערך ייצוג המדינה בערכאות", אך בפועל מדובר בגוף ממליץ בלבד. "ראש היחידה יביא בפני היועץ המשפטי לממשלה דוחות על הנושאים שבדק, באופן נושאי או שנתי, לפי שיקול דעתו, ויהיה מוסמך להמליץ בפניו על תיקון הליקויים המערכתיים שמצא", נאמר במכתבו של וינשטיין. כלומר: היועץ המשפטי לממשלה - שכזכור עומד בראש התביעה הכללית - הוא שיחליט מה ייעשה בכל ההמלצות הללו. וכך סגרנו את המעגל: מי שמצוי בניגוד עניינים לא רק יקים את הגוף שיפקח על אנשיו, אלא גם יחליט מה ייעשה בהמלצותיו.

הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לא רוצים גוף שבאמת יפקח על עבודתם, ובוודאי לא גוף בעל שיניים. כעת תורה של הכנסת להראות שהיא אינה הולכת שולל אחרי בלופים, גם אם הם מוגשים באריזת מתנה צבעונית. כי כאשר מקלפים את אריזת המילים היפות של וינשטיין. מגלים קופסה ריקה.


ועוד משהו קטן


דומה שיהודה וינשטיין עצמו יודע שההצעה שלו אינה שווה את הנייר עליו נכתבה. הוא העביר אותה לוועדה לביקורת המדינה פחות מ-12 שעות לפני הדיון בנושא, כמעט באישון ליל ובשעה שהבטיחה מינימום של חשיפה תקשורתית. כך מתנהג רק מי שיש לו מה להסתיר.