בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בימים אלה, כשאנו חוגגים 64 שנים להקמתה של מדינת ישראל, ראוי להביט על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק
|
יום העצמאות תשע"ב. יש מתוק ויש גם מר... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בימים אלה נכנסת מדינת ישראל לשנה ה-64 להקמתה וזו בהחלט הזדמנות ראויה לצפות מלמעלה על המתרחש ולהתייחס להישגים מול הפערים, ההצלחות מול הכישלונות, ובעיקר להאמין ולקוות שהעם הזה, שהתעורר לאחרונה והגיב לתופעות בלתי-מקובלות, שימשיך ויעשה זאת גם בעתיד. ישראל היא תופעה ייחודית שבה ניתן בית לעם היהודי, בית המשלב קיבוץ גלויות מכל קצוות תבל, מתכון מוצלח לחברה בריאה, אך יש עדיין המבקשים להנציח את העדתיות ולעשות קריירה פוליטית ו/או אקדמית מליבוי הייחודיות הישראלית ועל כולנו לקוות שבדומה לכל העמים, לא נשאל יותר את בני שיחנו: "מה המוצא שלך?" בישראל חיים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים, וכולם, בנוסף לאמונתם הייחודית, הם אזרחים שווי-חובות אך גם שווי-זכויות ושילובם של בני הדתות השונות במדינה הוא אינטרס עליון של החברה הישראלית, לחברה בריאה, פלורליסטית, המגלה סבלנות וסובלנות ודוחקת גורמים שבאמצעות ליבוי יצרים עושים גם קריירה פוליטית, אך גורמים גם להפרדה שלא רק שאינה מחזקת את החברה הישראלית, אלא מביאה להחלשתה. תנאים של עבדות בישראל תעשיה עתירת-מדע המשלבת טכנולוגיה מהמעלה הראשונה בעולם, ועל כך צריכה להיות גאוותנו. אך מנגד יש "תעשיה" שלמה של עובדי מיקור חוץ, שבה מועסקים אזרחים בתנאי עבדות שאינם מתאימים לחברה בריאה הדואגת לאזרחיה. בישראל יזמים המביאים לפיתוחה של תעשיה מהמובילות בעולם בתחומים שונים, אך יש פערי שיא בין השכר הגבוה לשכר הנמוך במקומות העבודה, תופעה לא בריאה בחברה מודרנית. חקלאות שאינה מעודדת בישראל חקלאות מהמובילות בעולם בהישגיה, חקלאות שכבשה את המדבר והשממה, תוך ייעול מערכות מים וניצול המים המושבים, המביאה ליבולי שיא, לגידולים שונים ולפיתוחים ייחודיים, אך בשונה מהמתרחש בעולם המערבי המפותח, המעודד ומחזק את המרחב הכפרי בכלל והחקלאות בפרט, ממשלת ישראל לא רק שאינה מעודדת את החקלאות בתמריצים, אלא אף מטילה עליהם מיסים ייחודיים. בישראל קיימות כאלף נקודות התיישבות שרובן ככולן בפריפריה - תופעה ייחודית בעולם הכוללת התיישבות של קיבוצים, מושבים שיתופים, כפרים שיתופיים, מושבי עובדים, ישובים קהילתיים והתיישבויות בודדים. התיישבות ייחודית זו, שרובה קואופרטיבית, ציירה את גבולות המדינה, קלטה עולים וסייעה רבות לפרבור, אך זוכה בתקופה זו של אתגרים ושינויים לכתף קרה של גורמי שלטון. חזירות שיש למגר בישראל התברכנו במוצרי מזון טריים ובמוצרי מזון מעובדים במהלך כל השנה, דבר שאינו מובן מאליו, אך יש לנו פערי תיווך המבטאים חזירות שיש למגר. בישראל רפואה מתקדמת, המבוססת על צוותי רפואה שמביאים הישגים וכבוד לישראל, אך מביש שרפואה זו אינה בהישג ידם של כל אזרח הנזקק להם בעיתות מצוקה מחד-גיסא, ותנאי עבודה לא ראויים של הצוות הרפואי מאידך-גיסא. בישראל מדענים שקנו את שמם בעולם לאור מחקריהם הייחודיים בנושאים חשובים ופורצי דרך הנחוצים להמשך קיומה של החברה האנושית, אך הם אינם זוכים למשאבים ולתשתית הראויה למחקר בישראל, דבר שכל-כך ברור בעולם הנאור. בישראל זוכי פרס נובל רבים לעומת מספרם באוכלוסיה מול מערכת חינוך הזקוקה לשינויים דחופים, ובהם הקטנת מספר תלמידים בכיתה, עידוד המצוינות למול הטיפול הייחודי באוכלוסיות המאותגרות, חיזוק לימודי הטכנולוגיה, חיזוק החינוך הערכי ועוד. חלום רחוק על דיור ישראל שומרת על עצמאותה עם צבא העם, צבא המבוסס על חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות מילואים שמבטיחים בשירותם את ביטחונה ועצמאותה של המדינה, ומנגד משתמטים המוצאים תירוצים מבישים מדוע הם לא צריכים להיות חלק מהמאמץ ומביש עוד יותר שפוליטיקאים, מסיבות מבישות עוד יותר, נותנים לכך הצדקה. בישראל אחוז גבוה ביותר של הקרקעות הוא בניהול המדינה, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (93%), מצב שאין לו דוגמה בעולם, מצב שאמור להבטיח ניהול יעיל של קרקע, חלוקה צודקת של משאבים והבטחת דיור הולם במחיר סביר לאזרחיה. אך דווקא בישראל הביטחון לקורת גג מתרחק מהאזרח בשל שימוש ציני של הממשלה, כמונופול המעלה מחירים, כדי למלא את קופת האוצר. ישראל מפתחת אמצעי ביטחון ייחודיים להגנתה והפכה להיות אחת היצואניות הגדולות בעולם לייצוא של תעשיות אלה, אך הביטחון האישי של האזרח מופר בברוטאליות על-ידי גניבות רכב, פריצות לבתים ואלימות המתרחשת חדשות לבקרים במקומות שונים. התחזקות הפקידות באין מנהיגות ישראל הוקמה, בדרך לא דרך ובחלון הזדמנויות שנוצר, בין היתר, בעקבות הניסיון להביא להשמדתו של העם היהודי באירופה, והכרזת עצמאותה של ישראל הבטיחה "בית בטוח לעם היהודי". אך מביש ומקומם שהמדינה זונחת את אזרחיה הוותיקים בכלל ואת ניצולי השואה בפרט. ישראל צעירה, בת 64, בהחלט יצירת פאר שהוקמה ונבנתה בעמל כפיו של העם הזה ובשנים האחרונות אנו עדים לתופעות שביטוין הוא איבוד המצפן והעולם הערכי של הנושאים בעול, ובעיקר בשל העובדה שכאשר אין מנהיגות, מתחזקת הפקידות. ובאופטימיות שבי, אני מבקש לראות את חצי הכוס המלאה, אך גם לא לשכוח כי היא יכולה להיות הרבה יותר מלאה, שכן הדוגמאות שצוינו הן לא גזירה משמיים!
|
|
הכותב הוא עו"ד, פובליציסט ומשמש כמזכיר הכללי של ישובי האיחוד החקלאי.
|
|
תאריך:
|
27/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/04/2012
|
|
דודו קוכמן
|
|
יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל הרנין את לבי במיוחד, משתי סיבות: האחת - הטקס על הר הרצל היה מרגש בכלל, ובפרט בשל האירועים שקדמו לו, והבימוי והכוריאוגרפיה של המופע היו מפתיעים במקוריותם, בשילוב תאורה מהממת שלקחה חלק ביצירה, וכוריאוגרפיה במימדי ענק, כמו שלא ראינו כאן עד היום בטקסים דומים. השנייה - המופע של קונצרט הרוק עם מיטב הזמרים שלנו, שרק חלקם ידועים (אלון אולארצ'יק, דורית ראובני, אמיר דדון, איה כורם), שממש פתחו את עיניי ואוזניי, למשמע מוזיקה כה נפלאה, בביצועים כה ישראלים טהורים.
|
|
|
קבוצת מייסדי הליכוד מסתמנת היום כאחת הקבוצות החזקות ביותר בוועידה ובמרכז הליכוד, אם לא החזקה ביותר, למרות שהיא כוללת עשרה אחוז בלבד מכלל חברי המרכז. קבוצה זו, מונהגת על-ידי משה דולגין - יו"ר סניף צפון תל אביב, דוד צבי - יו"ר הנהלת הסניף, יוסי פלח - יו"ר סניף הרצליה, ד"ר אפרים אבן - יו"ר ברית חיילי האצ"ל היוצא, אילן בדני - יו"ר סניף הוד השרון, ראובן אברמוב, ועוד ותיקים ידועים.
|
|
|
ערב יום העצמאות המר הגורל פעמיים לאתר ההנצחה המיתולוגי שבמזרח-ירושלים - אחד מאתרי מורשת הקרב הסימבוליים ביותר של ישראל במלחמת ששת הימים. אם לא די היה בהשחתת האתר בכתובות-נאצה בידי אלמונים בערבו של יום הזיכרון - הרי שמרחפת עכשיו גם סכנה מוחשית לסגירתו הקרובה מחמת...גירעון בתקציב.
|
|
|
אחרי שעברנו שבוע באווירה של שכול, שבוע שהתחיל ביום הזיכרון ל(קדושי) השואה והסתיים ביום הזיכרון ל(קדושים שהם) חללי צה"ל, עברנו במעבר חד לחגיגות יום העצמאות. לא אחת דובר על הסמיכות הזאת שבין זכרון השכול ובין שמחת העצמאות וגם הח"מ התייחס בעבר לעצם ההתייחסות הטקסית המקובלת אצלנו, לשכול ולעצמאות. כעת ננסה בע"ה למצוא בפרשיות שקוראים בשבת הזאת, שבת שלאחר ימי הזיכרון לשכול ולעצמאות כיצד אנחנו אמורים להתייחס לשכול. ואולי, אפילו אם רק בדרך אגב, נזכה גם להבין מהי עצמאות על-פי התורה. כלומר, מהו היעד התודעתי וממילא גם ההתנהגותי שאנחנו אמורים לחתור אליו, ובפרט בהקשר של אַחֲרֵי מוֹת קְדֹשִׁים. נקדים ונאמר את מה שלכאורה הוא מובן מאליו, התורה אינה מנחה אותנו להתרפק על זכרון ההולכים; ואדרבה - נגזרה גזרה על המת שישתכח מן הלב (רש"י לבראשית ל"ז, ל"ה).
|
|
|
ה'זובור' האווילי שערכו הרמטכ"ל וההנהגה המדינית-פוליטית לסא"ל שלום אייזנר, מזכיר מאוד אנקדוטה דמיונית המעידה על מציאות כואבת, באשר למעמדו של הציבור הסרוג במדינה. דברים אלה, שהם בגדר חשבון נפש של מוצאי יום העצמאות, עם גוויעת תרועת הפסטיבלים, לא ינעמו מן הסתם לחלק מן הסרוגים, חובבי ה'ממ-לכ-תיות' (במלעיל), אך יש בהם כדי לבטא מציאות עגומה: הציבור הסרוג הפך לשק החבטות של המדינה. על דרך האבסורד: דווקא נאמנותו המוחלטת למדינה, מקלה על גורמים העוינים אותו להתעלל בו ללא רחם, עד זוב דם, פשוטו כמשמעו, בידיעה שלעולם לא ישבור את הכלים. הציבור הזה התמכר למדינה, לסמליה, להתנשאותה כלפיו – וגם אם תירק בפניו הוא ישכנע עצמו שזה רק גשם.
|
|
|
|