|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המייסדים - הכוח החזק בליכוד
|
מייסדי הליכוד מהווים היום אחת הקבוצות החזקות ביותר בליכוד, שכן כל חבריה מאוחדים ומגובשים כולם יחד סביב אידיאולוגיה שורשית צרופה, ללא שום מניעים זרים, כשהאינטרס המשותף הוא - להשאיר את התנועה נטועה בשורשיה
|
|
הליכוד. המייסדים - קבוצה חזקה [צילום הדמיה]
|
|
|
|
|
קבוצת מייסדי הליכוד מסתמנת היום כאחת הקבוצות החזקות ביותר בוועידה ובמרכז הליכוד, אם לא החזקה ביותר, למרות שהיא כוללת עשרה אחוז בלבד מכלל חברי המרכז. קבוצה זו, מונהגת על-ידי משה דולגין - יו"ר סניף צפון תל אביב, דוד צבי - יו"ר הנהלת הסניף, יוסי פלח - יו"ר סניף הרצליה, ד"ר אפרים אבן - יו"ר ברית חיילי האצ"ל היוצא, אילן בדני - יו"ר סניף הוד השרון, ראובן אברמוב, ועוד ותיקים ידועים. כוחה של הקבוצה מתבטא בכך שכל 251 חבריה חדורים כולם באידיאולוגיה השורשית של בית"ר והאצ"ל, רובם גִמלאים החפים מכל אינטרס אישי, שכל זמנם מוקדש לקידום עקרונות הליכוד. קבוצת המייסדים, יחד עם שאר הקבוצות האידיאולוגיות בליכוד, כמו המטה הלאומי, מנהיגות יהודית וקבוצות לאומיות נוספות, מהווה לפיכך כוח ניכר שעוצמת השפעתו עשויה להכריע כל החלטה; שכן כל חבריה חדורי אידיאולוגיה צרופה, ללא שום מניעים זרים, מאוחדים כולם רק סביב האינטרס המשותף - להשאיר את התנועה נטועה בשורשיה. הדבר בלט במיוחד בכינוס מרשים, שנועד לגבש את המייסדים לקראת הוועידה, שהתקיים לא מכבר בפתח תקוה, בו השתתפו מייסדי הליכוד מכל רחבי הארץ. הגיעו ממטולה וממעלות, מטבריה ומקריית ביאליק, מירושלים ומגוש דן, מאשדוד ומאשקלון. אורחי הכבוד היו ח"כ חיים כץ, ח"כ דני דנון וראש מטה שר החינוך קטי שטרית. כן נשאו דברים מועמדים לכנסת כמו סנדרה רג'ואן, עו"ד יוסי פוקס וטובה מעוז. בכינוס אמר ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, שהליכוד יכול להתגאות בכך שלאחר קיץ של מחאה - החקיקה הרבה בנושאי רווחה שיזמה והעבירה הוועדה בראשותו לא רק דרשה ודיברה על צדק חברתי אלא הגשימה אותו בפועל. ח"כ דני דנון זכה למחיאות כפיים סוערות במיוחד כשהזכיר כי במקום לפנות את גבעת האולפנה בבית אל, הוא תובע לפנות את אהוד ברק מתפקידו. |
|
משתתפי הכינוס החליפו דעות על הניסיון לגרום לפירוד בין המייסדים, אותו יזמה קבוצה ותיקה של מייסדי הליכוד, בראשות אלי שטרית ויוסקה נחמיאס, שהתמודדה מול קבוצת ותיקים אחרת בראשות משה דולגין, דוד צבי, יוסי פלח ואפרים אבן. הסתבר כי מי שנחשבה לקבוצה החזקה ביותר בין המייסדים - קבוצת שטרית - כשלה ולא הצליחה להכניס אף אחד מחבריה לוועידה ולמרכז, בעוד שקבוצת דולגין הכניסה את כל חבריה. מחמת תִסכולם כי רב פנו אנשי שטרית לעיתונות השמאלנית ששמחה מאוד לשמוע על מחלוקות בליכוד. הם סיפרו לעיתונאים שנגרם להם עוול רב, טענו שהודחו "במִרמה" ממרכז הליכוד. עוד סיפרו לתקשורת כי חברי ליכוד וותיקים אך צעירים מהם נכנסו לרשימת המייסדים למרות שלא היו בין מייסדי הליכוד, בעוד שהם - שטרית ואנשיו - הם המייסדים האמיתיים שהודחו לכאורה מרשימת המייסדים.
אבל העובדות מלמדות אחרת: ותיקי הליכוד לא הודחו. היו בחירות דמוקרטיות של קבוצת המייסדים שהתנהלו למופת, אותן ניהלו כהלכה השרים ישראל כץ ומיקי איתן, שאף שכנעו את ועדת הבחירות להגדיל את מספר צירי הוועידה שהוקצו למייסדים, כדי שייכנסו למרכז כמה שיותר ותיקים. ואכן עובדה היא שלא הייתה שום תלונה לפני הבחירות והמחאות החלו רק לאחר שהגיעו התוצאות. על כך יש להוסיף כי אנשי שטרית - שלא נכנסו למרכז ומלינים עכשיו לאחר שהתבררו התוצאות - לא הסכימו לפשרה שהוצעה להם לפני הבחירות. הם בטחו בכוחם והתעקשו להתמודד במטרה להכניס למרכז רק את חסידיהם. עכשיו, לאחר שהתקבלו התוצאות - הם יכולים להלין רק על עצמם.
|
|
צחוק הגורל הוא שבראשם של המלינים שלא נכנסו לרשימת המייסדים וטוענים היום שקופחו - עומדים אנשים שהקומבינות הן לחם חוקם. כך, למשל, באמצעים כוחניים ולא דמוקרטיים הם הדיחו מראשות ברית חיילי אצ"ל את אלה שתרמו לברית יותר מכל קודמיהם - ד"ר אפרים אבן ומשה דולגין, באמצעות הצבעה גלויה המנוגדת לכל כללי הדמוקרטיה הבסיסיים ביותר, מבלי שנבדק אם המצביעים הם בעלי זכות הצבעה. יש גם להבהיר כי על כל אלה שנכנסו למרכז ברשימת המייסדים, חלים כל הכללים שנקבעו בחוקה כבר לפני למעלה מעשר שנים כהגדרה ל"מייסדים" - כולם הם למעלה מגיל 60 וכולם חברים בליכוד לפחות 30 שנה. כך קובעת החוקה ומעולם לא ערער איש על הגדרה זו. מכאן שכל מי שמלאו לו 60 שנה בשנת 2003 והיה חבר הליכוד לפחות 30 שנה ברציפות - נמנה על מייסדי הליכוד (שהוקם בשנת 1973). לשם המחשה מובאים להלן קישורים למאמרים החושפים את נכלוליהם הפוליטיים של אלה שהכוחניות הייתה תמיד לחם חוקם, הזועקים היום חמס כאותו קוזאק נגזל, או כמו אותו נאשם שרצח את הוריו ומבקש מבית המשפט להתחשב בו עקב היותו יתום:
|
|
|
גילוי נאות: הכותב, זאב בן-יוסף, מנכ"ל חטיבת בוגרי בית"ר, נִמנה על המייסדים הוותיקים בליכוד שנבחרו לוועידה ולמרכז, חבר תנועת החרות והליכוד מזה מאז 1963. אביו, נתן בן-יוסף, חבר האצ"ל וכיום שופט בית"ר, הוא חבר קבוצת המייסדים, היה ממייסדי תנועת החרות והליכוד.
|
|
| תאריך:
|
27/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/04/2012
|
|
זאב בן-יוסף
|
|
המייסדים - הכוח החזק בליכוד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהוד פרלסמן
|
27/04/12 13:21
|
|
|
|
2
|
|
ש.ש.
|
27/04/12 21:14
|
|
|
|
3
|
|
ויחליפו את ביבי
|
27/04/12 21:44
|
|
|
|
4
|
|
חשדנית
|
27/04/12 22:22
|
|
|
|
|
|
חשדן
|
29/04/12 09:55
|
|
|
|
5
|
|
בוץ'
|
28/04/12 08:43
|
|
|
|
|
|
ש.ש.
|
28/04/12 11:24
|
|
|
|
6
|
|
לפיד
|
29/04/12 10:52
|
|
|
|
פורום: בחירות/מפלגות
|
כתוב הודעה
|
|
|
ערב יום העצמאות המר הגורל פעמיים לאתר ההנצחה המיתולוגי שבמזרח-ירושלים - אחד מאתרי מורשת הקרב הסימבוליים ביותר של ישראל במלחמת ששת הימים. אם לא די היה בהשחתת האתר בכתובות-נאצה בידי אלמונים בערבו של יום הזיכרון - הרי שמרחפת עכשיו גם סכנה מוחשית לסגירתו הקרובה מחמת...גירעון בתקציב.
|
|
|
|
|
אחרי שעברנו שבוע באווירה של שכול, שבוע שהתחיל ביום הזיכרון ל(קדושי) השואה והסתיים ביום הזיכרון ל(קדושים שהם) חללי צה"ל, עברנו במעבר חד לחגיגות יום העצמאות. לא אחת דובר על הסמיכות הזאת שבין זכרון השכול ובין שמחת העצמאות וגם הח"מ התייחס בעבר לעצם ההתייחסות הטקסית המקובלת אצלנו, לשכול ולעצמאות. כעת ננסה בע"ה למצוא בפרשיות שקוראים בשבת הזאת, שבת שלאחר ימי הזיכרון לשכול ולעצמאות כיצד אנחנו אמורים להתייחס לשכול. ואולי, אפילו אם רק בדרך אגב, נזכה גם להבין מהי עצמאות על-פי התורה. כלומר, מהו היעד התודעתי וממילא גם ההתנהגותי שאנחנו אמורים לחתור אליו, ובפרט בהקשר של אַחֲרֵי מוֹת קְדֹשִׁים. נקדים ונאמר את מה שלכאורה הוא מובן מאליו, התורה אינה מנחה אותנו להתרפק על זכרון ההולכים; ואדרבה - נגזרה גזרה על המת שישתכח מן הלב (רש"י לבראשית ל"ז, ל"ה).
|
|
|
|
|
ה'זובור' האווילי שערכו הרמטכ"ל וההנהגה המדינית-פוליטית לסא"ל שלום אייזנר, מזכיר מאוד אנקדוטה דמיונית המעידה על מציאות כואבת, באשר למעמדו של הציבור הסרוג במדינה. דברים אלה, שהם בגדר חשבון נפש של מוצאי יום העצמאות, עם גוויעת תרועת הפסטיבלים, לא ינעמו מן הסתם לחלק מן הסרוגים, חובבי ה'ממ-לכ-תיות' (במלעיל), אך יש בהם כדי לבטא מציאות עגומה: הציבור הסרוג הפך לשק החבטות של המדינה. על דרך האבסורד: דווקא נאמנותו המוחלטת למדינה, מקלה על גורמים העוינים אותו להתעלל בו ללא רחם, עד זוב דם, פשוטו כמשמעו, בידיעה שלעולם לא ישבור את הכלים. הציבור הזה התמכר למדינה, לסמליה, להתנשאותה כלפיו – וגם אם תירק בפניו הוא ישכנע עצמו שזה רק גשם.
|
|
|
|
|
הבעיה מספר אחת של החברה בישראל עם כניסתה לשנה ה-65 לקיומה של המדינה, היא ששמירת החוק הפכה לאופציה בלבד ו/או לעניין לפראיירים. בכל תחומי החיים, הפרת החוק היא דרך המלך - החל מנהגים החונים באדום-לבן וכלה בשופטים שאינם נותנים פסקי דין בזמן. הנה כמה דוגמאות בולטות ואקטואליות
|
|
|
|
|
אפקט הפרפר: מה נלמד מהפֶּרד שטייל בתוך...הדלעת? ומה הן ההשלכות על פרשתנו?  ארץ בריאה בגוף בריא - המתכוֹן לחיים מאושרים על כל אלה ועוד במאמר שלפנינו
|
|
|
|
|
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
