העוברים בכבישים הבין-עירוניים כמו כביש גהה, כביש ז'בוטינסקי ועוד, המעיפים מבטם לעבר תחנות האוטובוסים שלאורך כבישים אלה, ודאי מבחינים בקופות הצדקה הרבות והגדולות המוצבות בצמוד לתחנות האוטובוסים או בקרבתן ואף בתוך התחנות עצמן.
מדובר בקופות צדקה המוצבות מטעם עמותות חרדיות או גופי סעד דתיים למיניהם. הן גדולות למדי, בגובה של מטר וחצי לערך, ואף יותר מכך. חלקן משמשות לתרומת כספים וחלקן לתרומת מצרכי מזון יבשים. מציבי קופות הצדקה קושרים אותן בשרשראות ברזל עבות לעמודי תחנות האוטובוסים או לעמודים סמוכים וקובעים עובדות בשטח. כמו-כן יש קופות צדקה קטנות יותר המחוברות לקירות או לעמודי התחנה, בברגים או באמצעים אחרים. רבות מהקופות מעוטרות בתצלומים של רבנים ובדברי מוסר. גורם חרדי אמר לי כי הקופות ותצלומי הרבנים וגדולי התורה שעליהן באים גם לקרב את הציבור החילוני הממתין בתחנות האוטובוסים ל
עולם התורה.
קופות צדקה לא חוקיות רבים אולי אינם יודעים, אבל רבות מקופות הצדקה לאורך הכבישים הבין-עירוניים הן למעשה פיראטיות והוצבו עוד לפני שנים בניגוד לחוק וללא אישור, ומבלי שיינתן היתר לכך (כפי שדורש החוק) מהחברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר), שאחראית לכבישים הבין-עירוניים. למעשה, מדובר באנרכיה: איש הישר בעיניו יעשה, ופוטנציאלית יכול אני מחר להציב קופת צדקה בתחנת אוטובוס מבלי שמישהו יעיר לי על כך, לפחות בחודשים הראשונים, ואולי בכלל לא.
התופעה של קופות צדקה לאורך הכבישים הבין-עירוניים גברה בשנים האחרונות, וכיום, לפי הערכה, מוצבות עשרות רבות של קופות צדקה לאורך הכבישים הבין-עירוניים, רובן בצמוד לתחנות אוטובוסים.
כדי להמחיש את גודל התופעה, הנה כמה נתונים: רק בתחנות האוטובוסים בכביש גהה מול אוניברסיטת בר-אילן (הקווים לכיוון ראשון לציון ואשדוד) יש לא פחות משבע קופות צדקה, רובן גדולות (ראה צילום); בתחנות האוטובוסים בצומת מסובים יש ארבע קופות צדקה גדולות; קופות צדקה נוספות יש בצומת קוקה-קולה, בצומת גהה וכן לאורך תחנות רחוב ז'בוטינסקי, מבית חולים בילינסון בפתח תקוה עד מתחם הבורסה ברמת גן; עוד קופות צדקה יש גם לאורך הכביש הבין-עירוני, בין צומת חולון בואכה רמלה ובכבישים בין-עירוניים נוספים.
קופות הצדקה בצמוד לתחנות אוטובוסים בתחום הערים והישובים הן בטיפול ובאחריות הרשויות המקומיות, ואילו הטיפול בקופות צדקה שלאורך התחנות בכבישים הבין-עירוניים הוא של החברה הלאומית לדרכים, האחראית לתחזוקת הכבישים הבין-עירוניים.
למה לכער את הסביבה? אין לי דבר נגד צדקה וגם לא נגד הדת, אבל לטעמי קופות הצדקה מכערות את מתחם תחנות האוטובוסים והסביבה, ומהוות מפגע אסתטי חזותי, ואפילו במידה מסוימת גם בטיחותי. יש מקרים שקופת הצדקה הופכת ללוח מודעות כשכל דכפין תולה עליה מודעות כאלה ואחרות. בנוסף פוגעות קופות הצדקה הגדולות במידה מסוימת בשטח הפנוי ובמרחב החופשי של המדרכה ובשטח תחנות האוטובוסים. מי שרוצה לתת צדקה, יכול לעשות זאת באמצעות קופות צדקה הפזורות בכל פינה בארצנו - בבתי כנסת, ברשתות שיווק, בבתי עסק, במשרדים, במקומות עבודה ועוד, אז מדוע לכער את כבישי ארצנו?
"נעשתה פנייה לגורמים השונים" משיחה ומתגובת דובר החברה הלאומית לדרכים, גיא מי-טל ועוזרת דובר החברה, אסתי נאמן, הבנתי כי העמותות המפעילות את קופות הצדקה לא קיבלו אישור להפעלתן מהחברה הלאומית לדרכים, שהיא - כאמור - הסמכות לאשר הצבת מתקנים בכבישים הבין-עירוניים. וזו התגובה הרשמית של החברה הלאומית לדרכים כפי שמסר לי דובר החברה, גיא מי-טל: "נושא קופות הצדקה בכבישים הבין-עירוניים מוכר למחלקה המשפטית, הנושא מטופל. נושא קופות הצדקה מוכר לחברה הלאומית לדרכים ומטופל על ידה, בין היתר, באמצעות המחלקה המשפטית. עד כה, נעשתה פנייה לגורמים השונים ששמם מופיע על גבי הקופות, בבקשה להסירן". עד כאן הודעת דובר החברה.
החברה הלאומית לדרכים וגם גורמי האכיפה במדינה מכירים מזה שנים את התופעה. וכאן עולה ואף "זועקת" השאלה למה במשך כל-כך הרבה שנים לא ננקטים צעדים משפטיים דרסטיים ופעולות מעשיות כדי להביא להסרת קופות הצדקה מכבישי ישראל שהוצבו לכאורה בניגוד לחוק. זהות מציבי קופות הצדקה ידועה פחות או יותר. ידוע לי כי החברה הלאומית שלחה התראות לאנשי העמותות בעניין, ובאמת מעניין לדעת אם הוגשו כתבי אישום נגד מציבי קופות הצדקה.
ניתן, תוך זמן קצר, להסיר את קופות הצדקה: משאית בליווי ניידת משטרה הייתה, בשלב ראשון, עוברת ומפנה תוך מספר שעות את כל קופות הצדקה מכביש גהה ומכביש ז'בוטינסקי, שם יש ריכוז גדול של קופות הצדקה, ואחר כך בכבישים נוספים. מדובר בימים ספורים. צריך רק רצון והחלטיות לעשות זאת.
החוק נרמס בריש גלי העובדה שבמשך כל השנים, עד היום הזה, לא הוסרו קופות צדקה לאורך הכבישים הבין-עירוניים שלא קיבלו אישור כחוק, מהווה רמיסת החוק בריש גלי. נוצר הרושם שיש כניעה, סלחנות ועצימת עין כלפי העמותות החרדיות, כאלו המוכרות לנו ממקומות אחרים. אילו אזרח רגיל היה מציב מתקן כלשהו בכבישים הבין-עירוניים, מן הסתם הוא היה מועף משם תוך זמן קצר וייתכן שהיה מוגש נגדו כתב אישום.
התקשרתי למספר טלפון שהופיע על אחת מקופות הצדקה, והאדם שמעבר לקו אישר שאכן אין עדיין אישור מהחברה הלאומית לדרכים להציב את הקופות, וכי הוא וחבריו קיבלו מכתבי התראה, אבל אנחנו, אומר האיש, בדיונים עם החברה הלאומית לדרכים ו"בעזרת השם נגיע להבנה והדברים יסתדרו".
קורא אני ל
מבקר המדינה להתערב בעניין ולבדוק לעומק וביסודיות את נושא קופות הצדקה בתחנות האוטובוסים.
