קדימה: פוליטיקה של שבשבת

התפרקותה של קדימה לרסיסים הייתה תסריט ידוע מראש. קבוצת בעלי עניין שהתרכזה בקדימה לא הצליחה להחזיק מעמד מרגע שמקבץ האינטרסים מיצה את עצמו. גם מפלגות לא יכולות להתקיים לאורך זמן בלי חזון ודרך; הנווטן (GPS) המשוכלל ביותר זקוק לכתובת כדי שיוכל לכוון אליה.

לקדימה לא היה חזון ובוודאי לא דרך, היה רק שביל צר של טובות הנאה זמניות שבאיוש תפקידים ממלכתיים. מורשת שרון, אולמרט, לבני ומופז הייתה שטחית, נהנתנית וחסרת בסיס אידיאולוגי מכל סוג שהוא. מורשת של העמדת פנים, חידלון ערכי וקומבינטוריקה. עתה חברי כנסת של קדימה עומדים כעניים בפתחן של מפלגות ומחפשים גואל ומושיע. כך חולפת תהילת עולם.

התפרקות קדימה: מסמר חשוב בארון המתים של המרכז

המפץ הגדול של קדימה מתברר כחורים שחורים בולעניים שדירדרו את הפוליטיקה הישראלית לתהומות של מיאוס. יש רק לקוות שהנהגת הליכוד תדע לקרוא אל נכון את הלכי הרוח בציבור הישראלי, הלכי רוח שאינם מקבלים ביטוי בסקרים מוזמנים, ולא תקלוט אל שורותיה אותם חברי כנסת שהפכו את השליחות הציבורית לבת קלון. לאחר שנים רבות של המתנה, הליכוד עבר תהליך של תיקון ואין כל הצדקה להחזיר את עטרת זר הקוצים ליושנה.

הסיפור של קדימה הוכיח שוב את הברקתו של הרבי מנחם מנדל מקוצק, שחי לפני כ-200 שנה. בני אדם הולכים מצד ימין או מצד שמאל של הדרך, בעלי החיים גוררי העגלות הולכים במרכז. אפשר להבין בני אדם שמוסרים את נפשם על אידיאולוגיה שמאלית או על אידיאולוגיה ימנית, אך איזו משמעות יש לאנשים שאינם מוכנים למסור את נפשם על כלום, אנשים העסוקים בעצמם, בחיי השעה שלהם, באינטרסים הצרים ובאסקפיזם מטריד? האחרונים ממלאים את שורות המרכז.

במדינת ישראל המרכז מצוי רק בסקרים ובהגיגים של פוליטיקאים מתוסכלים. רובו של הציבור מצוי היום באגף הימני של המפה הפוליטית, מיעוט גדול באגף השמאלי ומיעוט זניח במרכז. אותו מרכז כולל את רוב התקשורת, פרשנים אקדמאים ידועים ומוכרים ודמויות תל אביביות אופנתיות. לכן נוצר רושם שבמרכז יש חיים. לדעתי, חיי לילה בלבד.

התפרקותה של קדימה היא מסמר חשוב בארון המתים של המרכז. אזרחי ישראל כבר לא מתרשמים מפוליטיקאים של שבשבת. כל בר דעת יודע שלא ניתן לגייס באבחת אזיקים את הציבור החרדי. כל בעל תבונה יודע שבעידן הגלובלי אין איים של שפע בים של משבר ולכן אין ברירה אלא להדק את החגורות. כל אדם הגון ומשכיל כבר הפנים שמדינת ישראל מאוימת באיומים מתגברים ומתעצמים, ואין מנוס מלחזק את מערכת הביטחון. מכאן שהכותרות הדמגוגיות שהיו לחם חוקם של אבירי קדימה, בדבר פתרונות הקסם המהירים, נעים ברגעים אלה אל פח המיחזור של ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, ויפה שעה אחת קדימה.