העימות המתמשך מול הפלשתינים הפך זה מכבר לקרב של דימויים, המתנהל במידה רבה, בחזית ההסברתית והתעמולתית. בזירה זו, כמו נגזר גורלנו להיות מובסים שוב ושוב, גם אם הצידוק המוסרי מבחינתנו, נעלה מכל ספק ומתקיים רקע של "קאזוס בלי". הצד הפלשתיני לעולם יופיע כ-UNDER DOG, והעוצמה הצבאית של ישראל תשדר מסר של דיכוי ומהלך בלתי פרופורציונאלי.
מבצע "ימי תשובה" הוא, במידה רבה, מימוש של "תוכנית מגירה" לנוכח הנסיבות החוזרות ונשנות של ירי רקטות "קסאם" לעבר שטח ישראל. בתור שכזה, נעלה מכל ספק שלבד מההתמודדות בשטח עצמו, התבקשה תוכנית הסברה מלווה וצמודה, המיועדת להתמודד מולל שלושה יעדים עיקריים: הזירה הבינ"ל, החזית הפלשתינית והעולם הערבי.
מערכת הביטחון אינה אמורה לקבל הוראה להכנת מתאר הסברתי לכל מבצע, אלא כדרך שיגרה, להפעיל את מערך ההסברה המתואם, אשר חייב להיות מצויד ב"בנק" של ארגומנטים, שכוחם יפה לשעת כושר מתאימה. העובדה שבכל פעם מחדש אנו מתבשרים על הנחייה להכין "קמפיין" מתאים, היא הוכחה נוספת לכשל מתמשך של המערכות הנוגעות בדבר, ובמידה לא מועטה, לתהליך ארוך מדי של הטמעת לקחי האינתיפאדה, כמו גם מלחמות נמוכות עצימות בזירות אחרות. בסביבה מערכתית מעין זו, הופכת לוחמת המידע לנשק אסטרטגי בידיו של הגורם הנתפס מלכתחילה כצד החלש.
אמנם ניכר הפעם מאמץ מסוים המשתקף בפעילות בזירה הבינ"ל והדיפלומטית, אף כי מסתמנת שוב נימה מתגוננת על גבול ה"מסכנות", המציגה את הסבל בצד הישראלי ואת חוסר הברירה של ישראל בצאתה למבצע בעזה. ספק אם זוהי ארגומנטציה משכנעת, בפרט נוכח נתוני היסוד בעולם המערבי, לפיהן הרקע לסכסוך נובע מיסודות של "סיבה ומסובב". לפיכך, מוטב שקו ההסברה הישראלי מול העולם יתמקד בהצגת הקישור ההדוק שבין ה"חמאס" לבין הטרור האסלאמי העולמי, ומשחקו ההרסני של ארגון זה בזירה הפלשתינית. סביר שהמכנה המשותף בסוגיית הטרור האיסלאמי יהווה מאיץ חיובי במכלול הארגומנטציה ההסברתית.
האמביציה הישראלית "לעשות מטעמים" מקלטת צילומי המזל"ט המתעדים שימוש פלשתיני באמבולנס של האו"ם לצורכי הובלת רקטות, מייצגת בעיקר, סיפוק קצר מועד, ובנסיבות הנוכחיות, עלולה להיות כאן החמצה דווקא; שכן במקום להוקיע את החמאס, אנו פותחים בפועל חזית של עויינות מול האו"ם, מצב שעלולות להיות לו גם השלכות דיפלומטיות בעייתיות מיותרות, לפחות בעיתוי הנוכחי. ברי כי המשבר עם האו"ם, ובפרט עם הגופים ההומניטריים של הארגון עלול להיות בבחינת "יצא שכרנו בהפסדנו".
כלפי העולם הערבי, נעשה מעט מידי גם הפעם, ויעידו דברי הביקורת הנוקבים מצד ירדן ומצרים כלפי ישראל, אשר לכאורה לפחות, אמורות להפנות אוזן קשבת לסיבות המהלך של צה"ל, ולהכרח בריסון ארגון החמאס הדוחק את רגלי אנשי הרש"פ מעמדות השליטה בחבל עזה. דומה היה, כי אצל מקבלי ההחלטות בצידנו כבר הופנמה התובנה שלקהיר ועמאן יש משקל בלתי מבוטל בהשפעה על תהליכים מעצבים בזירה הפלשתינית. לפיכך, יש עדיין מקום לקיומו של "קו חם" בין ירושלים לבין הרשויות במצרים ובירדן.
האמור לעיל מחוויר לעומת המחדל הבלתי נתפס של העדר שידורי רדיו ישראליים בשפה הערבית מול הזירה הפלשתינית. זהו מצב תמוה וחמור, המייצג "עצימת עיניים" מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר. הח"מ התריע פעמים רבות על מצב אבסורדי זה, אך דבר לא נעשה בנדון. ייאמר בתמצית כי שידורי "קול ישראל בערבית" אינם נקלטים במרחב רצועת עזה והגדה המערבית, בשל אילוצים טכניים של משדרים מיושנים ודלי טווח כיסוי.
גלי האתר, שהם האמצעי האינטימי והזמין ביותר להעברת מסרים ודיווחים, מנוצלים באופן מושכל ויעיל ע"י גורמים עוינים לישראל, להבערת השטח והעצמת העוינות כלפי צה"ל וישראל, ובפרט בעיתות משבר ומבצעים נרחבים. אין כל אמצעי יעיל אחר לניהול מעין דיאלוג עם אוכלוסיה ו/או גורמי מיליציה חמושים באזורי קרבות, והטענה כי שימוש בכרוזים וברמקולים עונה על הצרכים, אין לה על מה לסמוך.
עניין זה מחייב תשומת לב ופתרון מיידיים, אשר ניתן לביצוע ללא השקעה כספית או טכנולוגית, ועל כך יעידו המומחים הנוגעים בדבר. ימים אלה מייצגים מצב בלתי שגרתי, לכל הדעות, ולא ניתן להיוותר אדישים לנוכח מציאות של הפקרה מעשית של הספקטרום התקשורתי לאויבי ישראל. קיומה של פלטפורמת שידורי רדיו זמינה, תשרת גם מגמות "תומכות לחימה" למאמץ הצה"לי, בפרט בנסיבות של חיכוכים ומחלוקות בקרב הציבור הפלשתיני והארגונים עצמם.
לעומת זאת, מיטיבים גורמי ה"חמאס" לנצל לצרכיהם את נאיביות הכתבים הישראליים ואת המרוץ אחר ה"רייטינג", ומעבירים באמצעותם מסרים מאיימים כלפי ישראל, המעצימים את הפגיעה המוראלית בקרב האוכלוסייה הישראלית דווקא. כך למשל, מתן הד לדברי הרהב של פרחחי ה"החמאס" לפיהם בדעתם לשגר רקטות "קסאם" גם לעבר אשקלון, משרתים את מגמת הצד הפלשתיני להפוך ללעג ולקלס את יעילות פעולת צה"ל ברצועת עזה. הוא הדין בציטוט דיווחים בלתי בדוקים ומוגזמים לגבי נפגעים אזרחיים והרס תשתיות בצד הפלשתיני, מבלי להמתין לגירסה הישראלית המוסמכת.
לסיכום ייאמר, כי בעוד המהלך הצבאי ברמה האופרטיבית במסגרת מבצע "ימי תשובה" מתנהל במיומנות מקצועית לעילא, תוך גישה הומניטרית מוקפדת וזהירות מיטבית לנוכח הנסיבות המיוחדות המאפיינות את מציאות החיים ברצועת עזה, עדיין יש גילויים בעייתיים של קוצר יד בחזית ההסברתית. העניין הבוער ביותר הוא: תיקון מיידי של מחדל העדר שידורי רדיו בערבית שייקלטו על-ידי האוכלוסיה הפלשתינית, זאת לצד הצורך בריסון מערכתי של כתבים ישראליים המנוצלים באופן ציני ע"י הצד הפלשתיני ומשרתים בכך מטרות העוינות לישראל.
____________________
הכותב הוא אל"מ במיל' (לשעבר איש אמ"ן).
