אפקט "סוס תמורת הממלכה"
הניסיון לעקירת יהודי חבל עזה, שקדם לו ניסיון לא מוצלח לעקירת תושבי רמת הגולן, שקדם לו ניסיון "מוצלח" של עקירת יהודי סיני תמורת נייר, בחסות אנשי ביטחון כמו אריאל שרון, עזר וויצמן, משה דיין ויצחק רבין מצביע על תופעה. מי שלא מבין שזו תופעה ולא מנסה לנתח את שורשיה, נידון שוב ושוב להיות מופתע מניסיון העקירה הבאה.
מיכאל הר-סגור, איש שמאל ידוע, שגורש מקיבוץ השומר הצעיר כי היה שמאלני מדי, סיפר פעם על תופעת תאוות השלטון, שאינה דומה לתאוות המין והאכילה, שיודעות שובע. תאוות השלטון מעבירה אנשים על דעתם ולדוגמה הביא את ריצ'רד השלישי, שהפך משליט נאור ומיטיב לשליטיו בצפון אנגליה, למנהיג אנגליה, רוצח חסר רחמים, שסיים את חייו ולא נקבר באתר בו קבורים מלכי בריטניה. המשפט המיוחס לו ידוע יותר משמו:"הייתי נותן את הממלכה תמורת סוס".
התופעה של שיכרון הכוח השלטוני שמביא אנשים שעומדים בראש המדינה, נראה אצל בגין, במשפטים "ותשקוט הארץ 40 שנה", No More War, No More Bloodshed"", שהצביעו על חוסר הבנת תהליכים ארוכי טווח, בחברה של אויבנו, בעולם המערבי ובמזרח. תופעת שכרון הכוח נראתה גם אצל רבין שהיה מוכן לוותר על רמת הגולן, ללא התייחסות לכך שבמסע הבחירות אמר שלא יעלה על הדעת להחזיר את רמת הגולן תמורת משהו, נבחר על סמך זה ומרבית תושבי הגולן הצביעו בעדו. אריק שרון גם מגלה את תופעת שכרון הכוח. אריק שרון שגבר על מצנע בקלות רבה נבחר על סמך כך, שבניגוד למצנע, שדגל בנסיגה חד צדדית מעזה, הוא שרון - אם יבחר לא ייסוג מעזה, הפך עורו, אחרי כישלון בהצבעות של מרכז המפלגה ובכנסת, עדיין דבק בעמדה של מצנע, מפטר שרים ומאיים על אחרים.
לא, לא שכחתי את שמעון פרס, שבחזון "המזרח התיכון החדש" ופרס נובל שקיבל, גרמו לו לעיוורון המציאות כתוצאה משיכרון כוח, וכעיוור הוא בונה את המציאות הווירטואלית שלו ובעזרת מיליוני דולרים שקיבל ומנסה לממש את החלום הווירטואלי ומשקיע עשרות מיליונים בחינוך ברשות הפלסטינית. אנו יודעים למה מחנכים שם. לשמעון יש תמונה אחרת.
ארבע דוגמאות אילו מצביעות על תופעה. קשה למצוא מכנה משותף בין ארבע הדוגמאות, זולת היותם במוקדי הכוח העליונים של המדינה ואנשים שמעולם לא טעו בדבר.
השאלות הנשאלות הן מי אשם? (כרגיל) ומה ניתן לעשות?
התשובה לשאלה הראשונה היא פשוטה ונמצאת בשורה משירו האלמותי של שלום חנוך "משיח":"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" קרי- אנחנו אשמים. לשאלה השנייה התשובה היא לא פשוטה וצריך אולי לשפר את הדמוקרטיה ולהקים מנגנון משפטי שיבדוק את החוזה של שליט המדינה עם בוחריו ויבדוק עמידה בתנאיו. להציג מצג שווא בעסקה כלכלית היא פשע פלילי לכול דבר. צריך להקים מנגנון שיפיל את נבחר הציבור ומפלגתו, כלומר יבוצעו בחירות חדשות, בכל מקרה של הפרה של העסקה שנעשתה בין הבוחר לנבחר, שהשלכותיה חמורות בהרבה מתוצאות הפרת עסקה כלכלית.
במקרה כזה רבין לא היה מעז להתחיל לדבר על החזרת רמת הגולן, או שאם היה מדבר על כך לפני הבחירות אזי מצהיר דבר על רמת הגולן, ואריק שרון לא היה מעז לבצע צעד אחד בכיוון גירוש יהודי חבל עזה. אנו חייבים לדרוש מנבחרי הציבור, בידיהם אנו מפקידים את חיינו וכספינו שלא ימעלו בו. אנו חייבים לדרוש מעובדי ציבור מה שאנו דורשים מכל סוחר פשוט, לעמוד בתנאי החוזה. כל מעילה של ראש ממשלה צריכה לגרור להדחתו המיידית. חוזה הוא חוזה גם אם הוא בין נבחר לבוחר.
כדאי לחלק הקטן והאינטליגנטי של חברי הכנסת, לחשוב על כיוון כזה, שיקטין בעתיד את התופעה של תסמונת "שכרון תאוות השלטון"
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.
כתב לי אב שכול, שבנו נשלח למות ע"י ממשלת ישראל. והאשים אותה באחריות ישירה למות בנו. אמרתי לו אז, שהוא ואני אשמים באותה מידה, כי בחרנו את האנשים הללו. מילים קשות אך נכונות, לדעתי. הממשלות משתמשות במינוחים מטעים מהסוג של: מלחמת "שלום הגליל" שלא הביאה שלום, "ישראל תגיב במקום ובזמן" - לא הגיבה כלל, "לצה"ל יש כוח הרתעה" - שלא הוכח מעולם. "אי אפשר לתת 100% ביטחון" - דווקא ארה"ב נתנה 100% ביטחון לאזרחיה ביחס ליפן, "הינתקות" - זו מילה אחרת לטרנספר לא מרצון, "מרחב חיץ" - הלא היא הגדר שאנשי השמאל, עוזי דיין וחבריו מ"היחידה" השקיעו מאמצים רבים בהקמתה, "המאבק האלים הנוכחי בין ישראל לפלשתינים" - שהוא מלחמת 2000 הנמשכת עד היום הזה, "הטרור הפלסטיני" - טרור אזרחי הוא סוג של לוחמה כמו ארטילריה, חיל אוויר.
למשל במלחמת העולם השנייה הפעילו הנאצים והאנגלים את חיל האוויר נגד מטרות צבאיות - מלחמה לגיטימית לפי אמנת ז'נווה, ובמקביל הפציצו ריכוזי אוכלוסיה אזרחית - טרור - האסור על פי אמנת ז'נווה. המלחמה זו נלחמים ערביי ישראל - מהירדן עד לים ביהודי ישראל. האמצעים בהם הם משתמשים הם טרור, כלומר הרג אוכלוסיה אזרחית.
אף אחד מצמרת השלטון בארץ, מעולם לא פרס תכנית מסודרת, שמצביעה על מה הוא מתכוון לעשות אם התכנית לא תצליח? מה ישראל תעשה אם ה"שלום" עם מצרים לא יצליח? מה הם המדדים שיקבעו הצלחה או כישלון? אין! פשוט אין וכיום בשיח הציבורי בישראל מדברים על "הינתקות" וכלל לא ברורות מניעיה, מטרותיה ומבחן הצלחתה או אי הצלחתה ומה עושים אם זה נכשל. רבים כבר לא זוכרים איך בכלל התחיל הסיפור? מי שעוד זוכר, זה התחיל בחקירת ראש הממשלה ובניו. עם התפנית לכיוון עקירת יהודי עזה כל הגופים החוקרים הגיעו "בחריקת בלמים" למסקנה שהאיש ובני משפחתו חפים מכול פשע שיוחס להם.
במסמך שיצא ממשרד ראש הממשלה, הלא הוא שרון הראשון, יש נתונים המסכמים את ארבע שנות מלחמה. המסמך מגדיר את המלחמה כ"מאבק האלים הנוכחי בין ישראל לפלשתינים" לא מלחמה, מאבק! כמו באולימפיאדה. אכן לשליטים המוגנים ביטחונית עד סוף חייהם, המבלים סופי שבוע בשוויץ או במונקו, או יוון, שחבריהם מוכרים מזון למרצחי ילדנו ודשנים לייצור חומרי נפץ, שאף אחד מבני משפחותיהם לא נפגע, זה נראה כמו מאבק נחמד שבו יש שני צדדים שאפשר להזדהות עם שניהם. ממש סרט פעולה טוב. אפשר לראות זקנה שנהרס ביתה, בו שכנו רוצחים, שמזכירה לטומי לפיד את סבתא שלו. אפשר לראות רוצח המונים בתחתונים עם ידיים מעל הראש ממש כמו הילד מהשואה - מאבק אלים, אלק!!!
המסמך מתאר בגרפים ודיאגראמות את הצלחת ישראל בהקטנת נפח הנפגעים בקטגורית שונות, נרצחים, פצועים, ארגוני מרצחים, אזור גיאוגרפי ועוד. מ-452 נרצחים בשנת 2002, המכונים בטעות במסמך זה הרוגים, כמו בתאונה, ל-214 נרצחים בשנת 2003 ו-97 בשנת 2004. אם לפי טענת המסמך קו המגמה ימשך אז תתחיל תחיית המתים. ובדיוק לפי הגרף 100 מתים יקומו לתחייה כבר ב 2005, אבל שרון בורח. נורו לנגב המערבי 460 רקטות קסאם וכתגובה מתוכננת על-ידי אריאל שרון נסיגה מחבל עזה. נחפרו 98 מנהרות. המסמך לא מציין שהוגשה תלונה אחת למצרים או החזרת שגריר ישראל במצרים להתייעצויות, כמקובל. כתגובה על חפירת המנהרות אריק שרון מתכוון לברוח מחבל עזה.
מסכם את הפרק המסמך ואומר:"לאחרונה ניכרת פעילותם הנרחבת של ארגוני הטרור לשדרוג מנהרות, אשר שימושן העיקרי הינו הברחות אמל"ח, למנהרות המשמשות לביצוע פיגועים ביעדים ישראלים ברצועת עזה ובתוך ישראל. כמו כן, ניכרת הגברה במאמציהם של גורמי הטרור בשטחים ובחו"ל להחדיר לשטחים כמויות אמל"ח גדולות לרבות אמל"ח 'איכותי'". ואריק שרון מעמיד את כול כובד משקלו לסגת מהמלחמה, שבה לפי המסמך המפורט, אנו כמעט כבר מנצחים.
השאלה ממי שרון בורח ולמה הוא עושה זאת למרות כל העובדות שמשרדו מפרסם, על הצלחה, יוצאת דופן, במלחמה במוסלמים, הרצחניים.
מי שלא שואל את עצמו את השאלה הזו עתיד, בבחירות הבאות, לקבל מישהו דומה בהתנהגות אך עם שם ומפלגה שונים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
