פירורי בחירות למדען הראשי

אבי חסון, המדען הראשי, אמר בראיון לאנשים ומחשבים שלשום (ב'), כי ענף ההיי-טק שרוי במיתון לצד בעיה של גיוסים מצד קרנות הון סיכון. הקרנות הצליחו לגייס השנה 796 מיליון דולרים, בעוד שלדעת מנהלי הקרנות ההיקף הדרוש כדי להחזיק את הראש מעל המים הוא כ-1.2 עד 1.5 מיליארד דולרים. בהתחשב בעובדה שהמציאות הזו לא תשתנה, בעיקר לאור מה שקורה בשווקים בחו"ל, נשאלת השאלה מי ידאג להשלמת המחסור.

הבעיה היא בעיקר עם השקעות Seed - השקעות שמעולם לא קרצו לקרנות הון סיכון, אשר מחפשים יעדי השקעה בטוחים יותר לרווחים מהירים. למנהלי הקרנות אין סבלנות ל"גדל" חברה עד שהיא תהיה בשלה לאקזיט נאה. באופן טבעי, הצפייה היא שהממשלה, באמצעות המדען הראשי, תתערב בנושא ותנסה למצוא דרכים לחזק את אותן חברות שמפתחות טכנולוגיות מעולות - אבל לא יכולות ליהנות מאשראי או מימון בגלל המציאות הקשה. כך זה קורה במדינות רבות, דומות לנו, וכך זה קרה במידה זו או אחרת בשנים קודמות, כאשר המשק היה על סף האטה או מיתון.

הממשלה מקצצת תקציבים

אבל זה לא קורה. בהמשך הראיון אנו קוראים את מה שידוע כבר שנים - לא רק שהממשלה אינה מגדילה את תקציב המחקר והפיתוח של המדען, שצריך להיות צמוד לקצב ההתפתחויות והדרישות של השוק, אלא שהיא מקצצת בו. התקציב השנתי של המדען עומד השנה על 1.3 מיליארד שקלים. בחישוב ריאלי, מדובר ב-60% מגובה התקציב לפני עשור. זאת, חרף העובדה שבעשור האחרון ענף ההיי-טק גדל בצורה רחבה מאוד. יעיד על כך רב המכר הבינלאומי Start-up Nation שנכתב על הענף המקומי.

התוצאה היא, כי החברות שפונות אל המדען עקב קשיי מימון, מקבלות תשובות שליליות יותר מאשר חיוביות. כאשר הביקוש למענקים שמגיע אל המדען הוא חמישית ממה שיש לו, ברור שאי-אפשר למשוך את השמיכה עד בלי סוף. המדען אומר זאת בקולו ומן הסתם גם משמיע זאת בפורומים סגורים, בממשלה ובמקומות המתאימים, אבל אף אחד לא קם. על-פי נתוני ה- OECD ישראל משקיעה מעט מאוד במחקר ופיתוח לעומת מדינות אחרות זה שנים. זאת למרות שגם אחרון הפקידים באוצר כבר למד ויודע שכל דולר השקעה במחקר ופיתוח מחזיר את עצמו במהירות תוך זמן קצר. כל דולר שמושקע בהכשרת מהנדס מחשבים מוחזר בתוך חמש שנים, בין אם באמצעות המסים או התוצרת המופקת.

חסון חדש יחסית בתפקידו. לזכותו ייאמר כי מהר מאוד הבין שהתקציב שלו תמיד יהיה בחוסר. קודמו בתפקיד, ד"ר אלי אופר, ניסה להיאבק במציאות זו באמצעות מגעים וקשרים אישיים עם שרי וראשי ממשלות. כך למשל, היה עוד בתקופה בה בנימין נתניהו שימש כשר אוצר, בקדנציה הראשונה שלו ואריאל שרון כיהן כראש הממשלה. כבר אז תקציב המדען היה קטן. הממשלה הייתה מאשרת, ונתניהו נהג להבטיח לאופר ש"יהיה בסדר". כעבור זמן מסוים, אם זה בעקבות משבר חמור שהביא לזעקות מצד התעשיינים או תקופת בחירות, נמצא פתאום התקציב הדרוש כדי לסייע למדען. נתניהו כמובן לקח את כל הקרדיט על תוספת התקציב, והזכיר לאופר למי הוא צריך להגיד תודה כל בוקר. הריטואל הזה נמשך לאורך כל השנים, בכל ממשלה. גם בזמנים בהם אהוד אולמרט, שנחשב בתקופתו לשר תמ"ת מעורב ופעיל מאוד, כיהן כראש ממשלה.

השבוע קיבלנו אישור נוסף שיש סדירות וקביעות במחזוריות הזו. ועדת הכספים של הכנסת, כך דאגו לבשר לנו ממשרד האוצר, אישרה 120 מיליון שקלים ללשכת המדען כדי לסייע לתוכניות ה-Seed ולמדען הראשי. האישור נעשה בוועדת הכספים. שר האוצר שטייניץ אף טרח לציין שזה המשך למדיניות הממשלה לחיזוק התעשיות המתקדמות. לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבין את הקשר בין המהלך לזמן שבו הוא נעשה. פעם אחר פעם הצטיירו המדען הראשי וענף ההיי-טק כקבצנים עלובים המוטלים ברחובות העיר, אשר זוכים ל"נדבות" בכל פעם שיורד גשם חזק או שהבחירות בשער.

אחת המטרות החשובות של המשק הישראלי

חבל מאוד שבמדינה שנחשבת למתקדמת ביותר בתחום הטכנולוגיה, צריכים להמתין ארבע שנים כדי להשיג תקציבים לאחת המטרות החשובות ביותר למשק הישראלי. חבל מאוד שבמדינה שיש לה כל כך הרבה אתגרים ביטחוניים וחברתיים, עדיין יושבים פקידים בצמתים שונים שקובעים סדרי עדיפויות דמיוניים, ועל-פי זה מחלקים את העוגה. אותם פקידים גם מנהלים את השרים שעומדים בראש המשרד, ומאפשרים להם פעם בארבע שנים להבטיח הבטחות, כדי שיצברו כוח במוקדי הבחירה שלהם, במרכזי המפלגות. הבטחות הרי לא עולות כסף, ועד הבחירות הבאות אף אחד לא יזכור שהבטיחו לסייע למדען להגדיל את תקציבו ולתת למדינה עדיפויות.

במציאות זו, מן הראוי שגורמים התלויים בתקציב המדען יפעילו לחצים, יעלו דרישות ויקבלו מאותם פוליטיקאים הבטחות לשינוי המצב. לא בטוח שההבטחות ימומשו, אבל לפחות נוכל לרשום בפרוטוקול שמועמד זה או אחר, ולא משנה מאיזה מפלגה הוא, מתחייב לשים סוף לסאגה המכוערת שמתחוללת כל שנה סביב תקציב המדען. תחילה מקצצים ואז זורקים פרורים בערב הבחירות כדי להאדיר של שמו של שר זה או אחר. איך אומרים החבר'ה: נמאסתם!