מהמדינה שבדרך ועד למדינת הסטארטאפים

השבוע הזה היה שבוע שגרתי ושקט, אחרי שבוע קודם של מבצע עמוד ענן שהסית את הפוקוס לנושאים אחרים. הסתיים כפי ששבוע נורמלי ראשון אחרי המלחמה, ואחרי שבוע של פעילות איטית, צריך להסתיים.

אקזיט ענק של חברת ריטליקס, מאושיות ההיי-טק הישראלי. על-פי הודעה שפורבמה הבוקר, החברה נמכרה לענקית המיחשוב הוותיקה NCR תמורת 750 מיליון דולרים.

מעבר לעובדה שכל אקזיט מחזק שוב ושוב את המיצוב של ישראל כמדינת סטארט אפ, הוא מגביר את התהפוכות שמתחרשות בעולם הריטייל. NCR מחזיקה במשך שנים בנתחים מרכזיים של שוק הקמעונאות בעולם כמו גם בישראל. החל מקופות רושמות, עמדות מכירה, מכשירי ATM שזכו בארץ לכינוי "כספומטים" ועוד. בשנים האחרונות הועם מעט הזרקור מעל תחום פעילות זו של NCR ובשנתיים האחרונות היא עושה מאמצים לחזור אל שוק זה, שאפשר לומר שמבחינות מסויימות היא המציאה אותו. גם ריטליקס, היא אחת מחברות התוכנה הוותיקות בישראל, המסמלות את ספינת ההיי-טק הישראלית העושה חייל בכל העולם.

ריטליקס מספקת פתרונות תוכנה לעולם הקמעונאות, ובמידה רבה היא שימשה מעין שגריר ניטרלי, לסוגי חומרות שונים שמשמשות את הענף. ההתפתחות הטכנולוגית, עידן המובייל, הביאה לעולם את המהפכה בשיטת התשלומים שתהיה נהוגה בעולם ובישראל. ראינו את זה בכנס M-PAY האחרון שערכנו במלון דיויד אינטרקוננטינטל בת"א. אז למדנו שבשוק הזה כבר יש יותר משחקן מרכזי אחד ולא מספיק לשים בסניף של חנות ריטייל קופה רושמת חכמה. היא חייבת לדעת לדבר עם כלים נוספים שעלו למגרש, כמו למשל חברות הסלולר, שרוצות שנשלם בקופה באמצעות הטלפון החכם, חברות כרטיסי האשראי שלא מגלות שום סימן שיש בכוונתם לאבד נתחי שוק אדירים כתוצאה משינוי התנהגות צרכנית.

פוביה רצינית

השבוע שוב עלה לכותרות נושא מיחשוב מערכות הבחירות בישראל. למרבה הצער, בגלל סיבות שאינן בהכרח טכנולוגיות, שוב יצא שם רע לתהליך הזה, שכל המוסדות בישראל סובלים מפוביה רצינית בכל מה שקשור לטכנולוגיה. בבחירות לליכוד, היו תקלות בשעות הראשונות, שגרמו להארכת הפריימיריז ביממה. במסגרת מסע הצלב נגד הטכנולוגיה, נשמעו קולות בליכוד לחזור לימי הנייר, ואילו במפלגת העבודה החליטו לא לקחת סיכונים וללכת על שיטה משולבת: גם הצבעה ידנית וגם תוצאות ממוחשבות. זוהי מפלגה שבין אלו שהציגו את מועמדותם יש יזמים ואנשי היי-טק מובילים. חבל מאוד ששלי יחימוביץ לא שאלה לעצתם והם היו מסבירים לה איך אפשר ללכת בכל הכוח על בחירות ממוחשבות, לקחת בחשבון תקלות וגם להתגבר עליהן בעזרת המחשבים.

ויש עוד סיום סמלי לשבוע זה: היום, כ"ט בנובמבר, היום בו הכריז האו"ם על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, לפני 65 שנה. אי-אפשר לומר שלא השתנה משהו מאז, והחזון של הקמת מדינה עצמאית התאפשר לא רק בזכות הכוח הצבאי שבנינו אלא בזכות ההון האנושי שהתקבץ כאן מכל קצוות תבל. אותו הון אנושי שמכיל את הענף המכונה הקטר שמוביל את המשק.

הערב גם אמור האו"ם להצביע ולאשר בקשת הרשות הפלשתינית לקבל מעמד של מדינה משקיפה. העיתוי לא מקרי כמובן ויש לקוות שדווקא בשל כך, ישכילו מנהיגי המדינה החדשה להבין שמלחמות, איומים ואינתפיאדות לא יכולים לבנות מדינה וצריך להשקיע בחינוך, טכנולוגיה וכלכלה יציבה. אם וכאשר יגיעו למסקנה כזו, הם ימצאו פה אוזן קשבת וכר נרחב לשיתופי פעולה, שיבססו את השקט שכולנו רוצים בו. זה נשמע אומנם כחזון אחרית הימים, אבל גם לפני 65 שנה אף אחד מאלו שרקדו ברחובות ת"א לא האמין שנגיע לאן שנגיע. וחוץ מזה אופטימיות היא תמיד מתכון מצויין לסופ"ש נעים ושקט.