הוצאתו של סגן שר החוץ
דני איילון מרשימת המועמדים של "ישראל ביתנו" לכנסת היכתה את הציבור בתדהמה, במיוחד את יוצאי ארצות ערב בישראל ובחו"ל. במשך שנים עסקו בסוגיית אי-הצדק כלפי יהודי ערב ארגונים וולנטריים (ווג'ק הישראלי, ג'ג'אק האמריקני), אך מסיבות שונות הללו לא זכו לתמיכה ממשלתית ראויה. ממשלת
בנימין נתניהו הכירה בצדקת התביעה. בעקבות זאת קיים מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ערב ואירן, בראשות מר מאיר כחלון, דיונים קדחתניים עם ראשי המשרד לאזרחים ותיקים (שהופקד על רישום התביעות) ומשרד החוץ, במטרה לקדם את הסוגייה שהוזנחה במשך למעלה מ-63 שנים, לרעתם ולרעת מדינת ישראל. אולם השנה (2012 ) התנהל לראשונה דיון ציבורי משמעותי בעניין יהודי ערב, והיה זה סגן שר החוץ דני איילון שהעלה את הנושא על סדר היום בישראל ובחו"ל. במהלך החודשים מארס וספטמבר נערכו בשיתוף ארגונים יהודים מרכזיים כנסים רבי משתתפים בירושלים ובבניין האו"ם בניו-יורק, בהשתתפותו של השגריר רון פרושאור. הכנסים שנערכו, בגיבויו של שר החוץ, זכו להדים חיוביים רבים.
העלאת הנושא של יהודי ערב לדיון ציבורי עוררה תגובות ערביות נזעמות. אישי ציבור ערביים, בהם חנאן עשראווי שהיא אחת מדוברות אש"ף וח"כ
אחמד טיבי, טענו כי מדובר בטענות שקריות. אליהם הצטרפו העיתונאי
גדעון לוי ואחרים, שבמשך שנים דיברו וכתבו רק על הפליטים הערביים והתעלמו לחלוטין מסבל פליטותם של היהודים, שיצאו ממדינות ערב בחוסר כל ואשר מרביתם הגיעו לישראל כפליטים. הם אומנם הצליחו לבנות ולהיבנות בישראל, אך לא שכחו את הפוגרומים ואת הסבל שחוו במדינות מוצאם. האישים הערביים הגדירו את סוגיית יהודי-ערב "המצאה". הם ראו בה פגיעה בייחודיות תביעתם לפליטות נצחית של הפליטים הערביים שיצאו מארץ ישראל, הממשיכים לזכות בתמיכתו הכספית הגדולה של ססו"ת (ארגון הסעד והתעסוקה לפליטים הפלשתיניים של האו"ם).
160 החלטות והצהרות בינלאומיות נתקבלו ביחס לפליטים הפלשתיניים, אך אף לא אחת המתייחסת לפליטות של יהודי ערב. השנה כאמור נעשה מאמץ ראוי לתיקון המעוות ליהודי ערב. העיכוב בהעלאת הנושא בפני מוסדות האו"ם אינו מהווה סיבה לביטול תביעותיהם של היהודים יוצאי ערב על הבתים והרכוש שהותירו במדינות ערב, ועל האפליה והסבל שחוו שם במשך שנים רבות. אומנם קיימת חקיקה שיזם ח"כ
נסים זאב ב-1 אפריל 2008, בתמיכת הממשלה, להכרה חוקית בפיצויים של יהודי ערב על הרכוש שהותירו במדינות ערב, במסגרת של תהליך שלום. אך היה צריך להביא את סוגיית פליטותם של יהודי ערב להכרה בינלאומית.
בניגוד למקטרגים, היוזמה לעשיית צדק עם יהודי ערב אינה מתייחסת רק להם, אלא גם לפליטים הערביים החיים במדינות ערב בתנאים מחפירים, למרות ההון הבינלאומי הרב המוענק להם. היוזמה מתבססת על מתווה הנשיא קלינטון משנת 2000 לפתרון הסכסוך במזרח התיכון ולפיצויָם של הפליטים היהודים והערבים כאחד, כשהתפיסה המנחה היא כי יש לעשות צדק עם כל הצדדים, אחרת לא יושג שלום בר קיימא.
העלאת הנושא של יהודי ערב לדיון ציבורי מעניקה גם תחושת שייכות לרבבות יהודי ערב, המהווים בישראל למעלה ממחצית אוכלוסייתה. במסגרת היוזמה סוכם גם על קיום יום זיכרון לקורבנות הקהילות היהודיות שחיו במדינות ערב, ובנייה של בית יהדות-המזרח, לתיעוד המורשת היהודית בת אלפי שנים.
עתה יוצאי מדינות ערב עומדים ומשתאים, ומקווים כי עניינם ימשיך לזכות ליד מכוונת ולטיפול נאות. עניינם חשוב להם, אך לא פחות חשוב למדינת ישראל שנאלצת להתמודד עם החלטת עצרת האו"ם 194, הכוללת התייחסות לשיבתם של הפליטים הערביים לפלשתין, שלאחרונה הפכה למדינה משקיפה באו"ם. על ממשלת ישראל חייבת להמשיך במלאכה שהוחל בה, ולדרוש התייחסות בינלאומית צודקת גם לסוגיית פליטותם של יהודי ערב.