הנערות האובדות של ביבי

מלחמת גוג דמגוג

מהי דמגוגיה? ניסיון שיכנוע המבוסס על הונאה. להערכתי במקרים רבים מדובר בעצם בחילוקי דעות על-רקע נקודות מבט שונות. אתם מוזמנים לבחון את דברי בכלים לוגיים ולבדוק האם אני מנסה להוליך אתכם שולל.

סופרטנקר

כאשר אני טוען שלדעתי ביבי אחראי ואשם בקורבנות השריפה בכרמל, מאשימים אותי בדמגוגיה. אודה ואבוש: שברתי את הראש, כיתתתי רגליים, הרמתי ידיים, אין לי מושג היכן הדמגוגיה. הסבירו לי אתם: מדוע מנהיג זכאי לזקוף לזכותו את הקרדיט על הדברים הטובים, ולהסיר מעצמו את האחריות לדברים הרעים במשמרתו?

אחד המגיבים כתב לי: "הכותב מזלזל באינטיליגנציה של קוראיו שכן מדובר במחדל היסטורי". עניתי לו: "הקורא צודק, איך הכותב לא יזלזל בקוראיו אם הם סבורים שלהיות מנהיג משמע להמשיך את מחדלי קודמיו"?... (אין צורך להזכיר לכם שמאה ימי החסד של ביבי חלפו כבר לפני כמה קדנציות).

מגיב אחר הסביר לי בסבלנות שביבי דוקא רצה לעשות רפורמה במערך הכבאות אבל בגלל שהמערכת כה מושחתת כל סכום היה נבלע. זה נימוק ממש משעשע: אם בגלל שהמערכת מושחתת המדינה לא תתקצב שרותים חיוניים, אז מה היא כן תתקצב? ג'ובים, חגיגות שכר, מסיבות?

חוץ מזה, אפשר להקים ועדה קרואה חיצונית מטעם משרד ראש הממשלה, שתקבע לאן ילך כל שקל. חבל שלא שאל אותי, אם הוא כל כך חסר אונים מול שחיתות... בקיצור, גם תירוץ זה נדחה על הסף.

שיטת מצליח

בוודאי תגידו "ביש מזל". אתם צודקים, אבל בשביל מה מתכוננים? למה יש בכלל מערך כבאות, רפואה וכו'? כי הדבר הכי צפוי זה הדברים הבלתי צפויים. המבקר הוציא את ביבי כמעט נקי והאשים את ישי, אבל דווקא בזכות ישי אנחנו יודעים שביבי ידע וסירב לאשר 700 מיליון לכבאות למרות שהתבקש!

הוא לקח סיכון. קוראים לזה "שיטת מצליח", הפעם לא הצליח לו. הבעיה היא שזה לא מקרי - זו התרבות. זו השיטה על פיה הבכירים והמנהיגים הדגולים שלנו "מובילים" את המדינה. לא סתם הם כל כך אוהבים אותה, כי ב-99% היא מצליחה. מבחינתי זה כמו נהג שיכור: לוקח עלינו סיכון. נקווה שלא ישרפו, אופס נשרפו...

ביבי חוסך עלינו. לא היה לו מיליארד ש" לכבאות, למה? צריך לחסוך כדי לדאוג לכלכלה. מדוע הוא כל כך "דואג לכלכלה" עד כדי כך שהוא חונק את המדינה? עוד מעט נבדוק את זה. הדבר הכי מנומס שאני יכול לומר: כמו שהוא חוסך עלינו, שיחסוך על ילדיו, שיהיה אבא כמו שהוא מנהיג. כבר נאמרו דברים חריפים יותר על-ידי הורים שכולים שילדיהם נשרפו חיים.

קריסת משק העבודה

אשתי (תואר שני עובדת כפקידה) אומרת שהיא חייבת להתפטר כי העבודה שלה נצלנית. ניסיתי להסביר לה שאין לה מושג היכן היא חיה: כל המדינה כך. חוקי העבודה נאכפים באופן סמלי בלבד, 90% מהמעסיקים עוברים על חוקי העבודה, אין ביטחון כלכלי, לימודים לא מבטיחים פרנסה, מעסיקים מעדיפים לפטר המונים ואת הנותרים להעביד בפרך מעלות החמה עד צאת הנשמה, גם כשיש עבודה לא ניתן להתפרנס בכבוד - חלק ניכר מהעניים עובדים! היום ביבילנד היא גן עדן לעושקים מורשים.

מיליון ילדים עניים

אינני מדבר כרגע על ערבים או חרדים, אני מדבר עלי ועליך - הבינוניים. זה שעדיין לא פוטרת ונזרקת לרחוב, זה עדיין לא מחייב אותך להמשיך להיות שאנן ולהתייחס לעניים כ"אחרים".

יש האומרים שהגזמתי זה עדיין לא מיליון ילדים עניים, רק 800,000. לא נתווכח על קטנות (עוד מעט נתווכח על קטינות), אבל זה גם לא כל כך משנה כי קו העוני אינו מציאה גדולה, גם מי שנמצא מעליו עדיין לא בטוח שהוא חי חיי תפנוקים. מעבר לכך האם יש גבול עליון של מכסת עוני בו תגידו לביבי "הגזמת"? לא. צרחות של מיליון ילדים רעבים ורועדים מקור נשמעות בדיוק כמו שני מיליון. כשהיו "רק" חצי מיליון ילדים עניים זה הזיז לכם? וכשיהיו מיליון וחצי?

נערה אובדת

בתקופתו של ביבי חלה פריחה מרשימה בתחום הזנות הצעירה. הנה מה שיש לקצב לומר בנושא: "על-פי נתוני העמותה, חל ב-2011 גידול משמעותי במספר בני הנוער שמעורבים בזנות: 621 בני נוער מגיל 12 לעומת 126 אותם פגשו אנשי העמותה ב-2010." (קישור-1).

עוני לא מתבטא רק ברעב, המדינה כולה מתפרקת. כנראה שלעדת מעריצי המנהיג החזק הצטרפו גם הפדופילים והבדואים אשר חוגגים על הילדות שלנו באלפיהם.

אז למה?

למה ביבי כל כך חוסך עלינו? זה קל מאוד, אני מכיר את התשובות שלכם. בוודאי תאמרו בהערצה: של נעליך מעל רגליך (הורדתי אותם הם התמלאו במים), ביבי הנפלא הציל אותנו מהתדרדרות כלכלית איומה למצבן של ארגנטינה, יוון, ספרד. אחז את הכלכלה ביד חזקה ובזרוע נטויה והצילנו מצרה גדולה, שאלמלא כן הכל היה גרוע פי כמה וכמה.

אתם כל כך לוזרים. מתבוננים כלפי מטה, רואים את מצריים וסודן ומתלהבים: "הידד יש עוד הרבה לאן להתדרדר"... למה שלא תתבוננו כלפי מעלה? "בהולנד פי 11 יותר טוב להיות קשיש" (קישור-2).

בוודאי תאמרו: כאן לא סקנדינביה, יש כאן ערבים אם לא שמתי לב. אבל אתם מדברים על גרושים, כמה זה תקציב הביטחון? 50 מיליארד? וכמה ההון השחור? 200 מיליארד. למה לא גובים? תרבות אכיפה סלחנית וחוקי מס מסובכים (זה הכלכלנים אומרים, לא אני).

כמה הטבות המס? 100 מיליארד. כמה עולה השחיתות? לא יודעים, כמה אנחנו מפסידים עקב קריסת משק העבודה? כמה מוצצים מאיתנו עקב יוקר המחיה הפרוע? אין הערכה, רק לצרוח אנחנו יודעים. להערכתי כחצי טריליון ש"ח בשנה, ואתם כעדר טוב מסרבים להעלות את הנושא לדיון ציבורי כדי לשמוע הערכות נוספות. אין עניין לציבור, זה משעמם אתכם...

הערת שוליים (בקטנה)

ביבי מתגאה שיצר 300 אלף מקומות עבודה, אבל כמו בתשדיר על החינוך הוא שכח שיש גם מינוס. אם נוסיף למשוואה את גלי הפיטורין נגלה שכרגיל אנחנו בגירעון. מה עוד שבכל תרגיל של פיטורין והתדרדרות מקצועית מאבדים ותק, והמאושרים שזוכים לעבוד עושים זאת בתנאים הרבה יותר גרועים.

אגב, כמה מיליארדים הוא העניק חינם מכספנו ישירות לחשבונות הבנק הפרטיים של המעסיקים תמורת העונג לרעוד מכל נזיפה שלהם? את זה הוא שכח לספר.

ביבי מתגאה שאטם את הגבול. נפלא, אבל למה לא אתמול? למה לא לפני שנה? שנתיים? עשור? בוקר טוב נתניהו, היית יכול לחסוך לנו את כל הצ'יינה טאון בדאון טאון ת"א, ומעשי אונס ברוטליים. למה תמיד אתה מתעורר רק אחרי שדופקים לך עשר פעמים עם פטיש 5 קילו על הראש, ואח"כ עוד מתפאר?

להזכיר לך את פרשת שליט? שנים העם מתחנן: די לתנאי בית הבראה לחלאות אדם. אחרי שנים ארוכות של אטימות פתאום צץ לך רעיון גאוני: רוצחים לא ילמדו להיות דוקטורים.

השקעת מיליארדים בכבישים? מה אתה אומר? כואב לך הלב, אה? ירד לך מתקציב השחיתות. אז הנה הפתעה: תקציב המדינה מיועד גם לתשתיות, לא רק למשכורות. חוץ מזה תפתח את העיניים: ירושלים - פקקים סביב לה, כל הארץ פקקים פקקים. את הרקבת נעזוב כרגע.

על הסלולר עדיף שלא תפתח את הפה, לא בטוח שבכלל כחלון עשה את זה באישורך. לך תבקש ממנו סליחה קודם. עכשיו שהיה הרבה גשם תבטלו את כל תאגידי המים? במה עוד הליכוד כל כך גאים? מעניין למה הם לא צרפו אותי לשידורי התעמולה שלהם...


אז מה היה לנו?

קודם כל אני מקווה שהצלחנו להשיג הודאה בעובדות: המצב הכלכלי-חברתי בארץ התדרדר משמעותית בקדנציות של ביבי. בנוסף אני גם מקווה שהצלחתי לסחוט מכם הודאה באשמה: ביבי אחראי למה שקורה בתקופתו! כעת הגענו לשלב הטיעונים לעונש פלוס עדויות אופי ונסיבות מקילות.

כאן הדעות חלוקות, אז אני מציע דבר נורא פשוט. במקום להתקוטט מה טוב יותר לישראל: מנהיג חזק על חלשים או עיתונאית שמאלנית קיצונית, אולי עדיף לערוך דיון ציבורי בשאלה: האם לא ניתן להציל את ישראל ממשבר כלכלי ללא הזרמה שנתית מטורפת של מאות מיליארדים מן הענייים לעשירים?

כשסוף סוף תואילו בטובכם להעלות את הנושא לדיון על סדר היום הציבורי, אנא אל תשכחו להודיע לי, כי אני ממתין לו תוך כסיסת ציפורניים כבר כמעט עשרות שנים. אני מבין שאתם עסוקים, אז אולי אחרי הבחירות יהיה לכם פנאי גם לדברים שוליים כמו טריליונים שכנופיית ההון-שלטון שודדת מכם. תודה.