אם להודות על האמת, כיום אינני יכול להגדיר עצמי אוהד כדורגל כלל. מה שבעבר בהיותי נער בער עניין אותי, מצוי כיום הרחק מאד מהתודעה ובכל זאת בדרך לא דרך אני מוצא עצמי מגלה אהדה לקבוצה אחת שסמל המנורה מפאר את דגלה הלא היא בית"ר ירושלים.
אם לחדד, הרי שיותר ממה שאני אוהד את הקבוצה ואת הכדורגל, אהדתי נתונה במינונים הולכים וגדלים לאוהדי הקבוצה, אלה שהיו למשיסה בטלפיה של התקשורת השמאלנית העוינת שכל סממן יהודי ולאומי מטריף את חושיה ומביאה לידי פסיכוזה של הסתה פרועה נגד יהודים טובים בעלי נפש בריאה.
אהדתי זו החלה לפני כמה שנים עת סרבו אוהדי הקבוצה במפגיע לעמוד דקת דומיה ולכבד את זכרו של רבין. מוכרח אני להודות שלו אני יושב ביציע יחד עימם הייתי מתקשה להשתתף בהצגת הכיבודים. מצרים אנו על כל יהודי שקיפד את חייו ומיותר כמעט לומר שרצח ראש ממשלה הינו זוועה מכוננת בחיי אומה , אלא שאחרית ימיו של
יצחק רבין בניגוד ל"מורשת" שלא הייתה ולא נבראה, הביאה על עמנו אסון עליו אנו משלמים בדם יקר מפז של אלפי נרצחים ופצועים.
הייתי מתקשה לקום ולכבד את זכרו בגלל הדרך הבזויה והלא דמוקרטית בה העביר את הסכמי אוסלו בכנסת אגב הסתמכות על קולות הערבים מבקשי נפשנו ותוך מתן שוחד פוליטי לגונב שגב ואלכס גולדפרב.
הייתי נותר לשבת בגלל הפסטיבל המחליא, הדביק, הבולשביקי, המתיש והכפייתי אותו מנהלים עדת צבועים ומתחסדים כדי לייצר הון פוליטי (וגם אחר...) מדי שנה בשנה ,עד אשר המאיסו עצמם על עם ישראל.
מן הסתם הזדהותי עם הקושי של אוהדי בית"ר לקום לזכרו הייתה מגונה מאד לו נתפסתי עימם בעין המצלמה של התקשורת של החונטה. אגב, בימים שאחרי אותו אירוע שמעתי את
אהוד אולמרט מגנה בחריפות את אוהדי הקבוצה.למותר לציין כי היה זה בבחינת חיזוק עבורי.
חלפו כמה שנים ושוב עטה התקשורת על הקבוצה ואוהדיה. הסיבה לעת מצוא היא התנגדות האוהדים לשיתוף שחקנים מוסלמים בקבוצה. האוהדים מיד סומנו כגזענים, הקבוצה נדונה כמשוקצת וכל התומכים בה ובהם היו כרגיל לטרף קל שאת דמו יש להקיז. ענייני הנשק הכימי בסוריה, מלאכת הרכבת הממשלה, אפילו ה"שלום המיוחל", כל אלה נדחקו מסדר היום מפני הסוגיה הבוערת של גזענות הימין בכלל ואוהדי בית"ר בפרט.
מעל גלי האתר ובכל תוכניות האקטואליה מתייצבים תועמלני השמאל החולה להתיר דמם של יהודים טובים. אלה הראשונים משווים את אוהדי בית"ר לחמאס ולאנטישמים בגרמניה הנאצית. זאת הם עושים ללא כל חשש מהחוק האוסר להשוות.....להם הרי מותר, לנו אסור.
מוזכרים העונשים הכבדים אותם ניתן להטיל על האוהדים- עד חמש שנות מאסר ומלינים על אוזלת ידה של המשטרה. באינטרנט, בטלוויזיה, ברדיו ובכל מקום אפשרי נמשך מחול הצדקנות והצביעות ואיש איננו עוצר לברר, לשאול או חס ושלום לחשוב....
המלחמות הבלתי פוסקות עם הערבים, האוטובוסים המתפוצצים, היהודים שנקטלו בבתי קפה או שנטבחו על אם הדרך, יהודים קדושים שנשחטו בשנתם , אולי כל אלה לא מאפשרים ליהודים תמימים לראות בבני אותו העם מתוכו הגיעו הרוצחים משחקים לצידם ? שמא נציג ערבי בכנסת המהלל את השאהידים מוסיף על הקושי?
הייתי נדרש לסוגיית המתח התמידי המתקיים לכאורה בין היות המדינה יהודית להיותה דמוקרטית אולם לא אכביר מילים לעניין זה למעט ציון האמת של כולנו, כל היהודים, שבעיני היא פשוטה ואינה צריכה דיון כלל ולפיה כל אימת שיש התנגשות בין היהדות לדמוקרטיה, היהדות גוברת ומכרעת ואין בלתה.ללא פקפוק, ללא התנצלות, ללא מורא.
אדרבא, יתכבדו הצבועים הצדקנים והמתחסדים ויביעו הסכמתם לכהונת ערבי כמפקד חיל האוויר בצה"ל, למינוי רמטכ"ל ערבי, לבחירה "דמוקרטית" של ראש ממשלה ערבי למדינת היהודים ,
אחמד טיבי מהלל השאהידים למשל. אגב, אחד מתועמלני השמאל בהגיבו לראיון של עבדכם ברשת ב' (ובהופיעו על תקן של פרשן משפטי) הגיב בגרון ניחר ומדם ליבו על הדברים כהאי לישנא " לו ז'בוטינסקי שומע את הדברים היה מתהפך בקברו שהרי הוא עצמו הסכים לכהונת ראש ממשלה ערבי במדינת היהודים"....
כל אלה שליחי חונטת מדינת כל אזרחיה מחזקים אותי בדעתי ומגבירים אהדתי.
אהדתי לבית"ר ירושלים משום סמלה - המנורה, משום היותה נציגת עיר הקודש ירושלים ובעיקר בגלל הקהל היהודי החם העוטף את הקבוצה, יהודים ששטיפת המוח השמאלנית אותה מנהלת ומובילה חונטת מדינת כל אזרחיה - נכשלה איתם.
ואי אפשי בלי אהוד אולמרט. העבריין המורשע העומד עדיין למשפט בעניין נוסף, אותו אחד אשר בעיצומו של יום השואה התחבק עם המחבל אבו מאזן מכחיש השואה ומתכנן הטבח במעלות , שבהיותו ראש ממשלה ובעוד מלחמה מתנהלת בלבנון הבטיח חורבן וגירוש נוסף ליהודים מארצם, אותו אהוד אולמרט הודיע היום שמעתה ידיר רגליו ממשחקיה של ביתר ירושלים.
שוב קבלתי חיזוק.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
