בראשות הצבא עומדים במ"לים (בני משקים לפיקוד), הוראה היסטורית של אכ"א שהוחזרה אחרי שהמטכ"ל נבהל מכמות הכיפות הסרוגות והבינ"שים, בדרגות הקצונה הזוטרה, על-מנת להשיב רוב של בני משקים לפיקוד העליון, כאשא בחיל אוויר מכנים אותם דור המשך.
הרמטכ"לים שירתו בהגנה או בשומר הצעיר והרמטכ"לים האחרונים היו קיבוצניקים/מושבניקים והיה להם קשר, דרך אבותיהם, "לח"ח (חברת חשמל) וגם הביטוי-"חייב לעבור".
רא"ל (בדימוס)
גבי אשכנזי היה מנכ"ל משהב"ט, בתקופתו של השר
עמיר פרץ שהיה שר הביטחון במלחמת לבנון השנייה. מנכ"ל של משרד ממשלתי הינו מינוי מפלגתי, כלומר אשכנזי היה איש מפלגה בטרם נבחר לתפקידו, כמו גם
אהוד ברק שהיה והנו איש מפלגה. בעבר לא הייתה שקיפות, והרמייה הייתה נחלת הכלל, עד שבא מקרה גלנט, והוכיח לעמך ישראל את הסוד הגלוי: רמטכ"ל בצה"ל הינו מינוי מפלגתי.
בימינו, הסוד הגלוי הינו שמפקד גל"צ הינו מינוי מפלגתי. המפלגה ואהוד ברק שומרים על התפקיד "המקודש" הזה לקראת הבחירות, על-מנת להעביר תכנים מפלגתיים, דרך התחנה, קח"ר (קצין חינוך ראשי), וראש אכ"א ("באמצעות מינהל הסגל נעשה פיקוח מפלגתי על קציני צה"ל", ד"ר אורי מילשטיין, מגדולי ההיסטוריונים הצבאיים).
הפקודה הצה"לית להפעלת תחנת השידור הצבאית, גל"צ היא: "להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם". יעוד גל"צ על-פי הפקודה הצה"לית הינו חינוך העם. שידורי שירים של להקות זמר ומקהלות הקיבוצים, אינו פועל יוצא מהפקודה, אלא ניסיונם של מפקדי התחנה לספק את דרישת שרי הביטחון והצבא, למינוף התנועה ההתיישבותית העובדת (שמזה זמן רב מפעילה תאילנדים בשדות ובגורן).
עוד הוכחה לגבי כוחה של המפלגה במינויים פוליטיים מספק
רזי ברקאי. השר לשעבר
יוסי שריד (שחקן שש בש אינטליגנטי) "סידר" לו פרוטקציה ב
גלי צה"ל, על-פי בקשת הוריו (אגב, הייתה לו אפשרות בחירה בין גל"צ לשב"כ).
