לא מזמן נדונה בכנסת הצעה להגדיל את הקנס על מוציא לשון רעה ל-300,000 שקלים ללא צורך בהוכחת נזק. כל יפי הנפש מחו על כך וטענו שזאת סתימת פיות. והנה
מיקי רוזנטל חבר כנסת חדש מטעם מפלגת העבודה הטיח בשרה נתניהו כי היא דרשה ממועמדת לעבודה כי לא תתחתן שלוש שנים. מנגד טוענת משפחת נתניהו כי לא היו דברים מעולם אולם הנזק כבר נעשה.
החיים והמות ביד הלשון (הרעה).
תוכנו של דבר
אין זו הפעם הראשונה שמר רוזנטל מטיח דברים לא בדוקים באנשי ציבור. הייתי עד לכך כאשר הוא הוביל את התוכנית צדק צדק תרדוף דווח על מהנדס שפוטר בעירייה במרכז הארץ מאחר שחשף שחיתויות. אלא שאם מר רוזנטל היה מחכה עוד קצת היה מקבל את פסק הדין של בית הדין לעבודה שהזים את הדבר לחלוטין אולם הנזק כבר נעשה והאדון המכובד אפילו לא התנצל על כך.
אני מצפה ממר רוזנטל שיוביל הצעת חוק להגבלת חסינות חברי הכנסת למינימום הכרחי שלא יפגע בתקינות עבודתם.חשוב יותר מפרסום פומבי של הצהרת ההון שלהם.
המכתב המזויף על גדעון סהר מראה אף הוא את הכיעור שבפרסומים לא נכונים. גם פה הנזק נעשה למרות שהוכח שלא היו דברים מעולם.
מערכת המשפט מעודדת לשון הרע.
מערכת המשפט וגופי החוק האחרים מעודדים לשון הרע מבלי שהתכונו לכך על יד מתן חסינות לעדים ובעלי הדין לכתוב בכתב ההגנה או במענה לתביעה כל אשר על ליבם או על לשונם.
במשפט מסוים של פושט רגל שם אני בעל עניין חוזר פושט הרגל על השקרים שלו בדבר חשיפת שחיתויות וזאת למרות שהפסיד כבר במשפט של הוצאת לשון הרע וחוייב ב48 אלפי שח פיצוי.
למרות בקשות חוזרות ונשנות בית המשפט לא אוסר עליו זאת ולא קונס אותו ומתיר את דם החפים מפשע על-ידי מתן חסינות למוציא לשון הרע.
לסיכום
החסינויות למיניהן שנתנו מתוך כונות טובות מחייבות רביזיה יסודית. השינוי יוסיף לשמור על אי פגיעה בשלטון החוק אולם יחמיר עם המנצלים את החסינות להטחת עלבונות, הפרת צוי פרסום, לכתיבת דברים חסרי שחר. במסגרת זאת יש לכלול בקשת סליחה אוטומטית מהנפגע עקב כך.
יש ליצור מנגנון כמו בהכרזת שביתה של פסק זמן שיאפשר בדיקה עם הרשויות ואו הפרטים הנוגעים בדבר
