האינטלקטואל השנוי ביותר במחלוקת בישראל

האזנתי לשיחה שנערכה ברדיו על פרופ' ישעיהו ליבוביץ בעקבות סדרה חדשה שעומדים להקרין בשבוע הבא על האיש בערוץ הדוקומנטרי.

מבחינתי האישית, ממה שידעתי עליו ומכל החומר שקראתי על אודותיו מרשים אותי במיוחד המוצא שלו, השורשים והמשפחה שלו, וכמובן הכישורים המקצועיים והמדעיים שלו ושל כל משפחתו. אין ספק, שבגלל איש כזה מדובר על הגנום היהודי! כלומר הוא, ישעיהו ליבוביץ, ההוכחה של סוד המצוינות של האינטלקט היהודי.

גיבוב של מילים

אבל יחד עם כל זה, אי-אפשר להתעלם מעובדה אחת; ההתפלספות שלו בעיניי, כמו ההתפלספות של פילוסופים אחרים בכלל, שווה ל"מוץ נידף ברוח", כי מבחינתי, למרות כל השבחים ודברי ההלל עליו, בדבריו ובהתייחסות שלו לנושאים שאינם קשורים למקצוע ולמדע, מדובר בגיבוב של מילים.

לא מדובר בדברים פרקטיים, מדובר בהגיגים בלבד, שאנשים הזויים כאלה, שמחשיבים עצמם אינטלקטואלים, עד היום מעריצים ונושאים את שמו גם ברשתות החברתיות. מה לעשות שהחיים הם פרקטיקה (!) ולא גיבוב של תזות. טבע האדם על מכלול תכונותיו נשאר מאז היוולדו אותו דבר, בלי הבדל של צבע, גזע ומין, ומה שאדם פשוט ברחוב יודע ומתנהל לפיו, כלומר חוקי החיים, זה הרבה יותר חזק מגלגולי עיניים והתנסחות פילוסופית או התנסחות פרובוקטיבית שאין בה ולא כלום פרט לאקרובטיקה של מילים!

מסקנה פרטית

הגעתי למסקנה פרטית ואישית משלי שאולי לרבים תישמע מוזרה, קרי ההסבר הפסיכולוגי שיש לי על התנהגותו ובמיוחד על הקוטביות שבין האמונה והדרך עליהן גדל לבין רעיונותיו ודבריו, שהדבר נעוץ דווקא במראה החיצוני שלו... כלומר, הוא לא היה בלשון המעטה "גבר נאה" במיוחד, ולכן נהנה מתשומת הלב לה הוא זכה בשל דבריו הפרובוקטיביים, וככל שהגדיל לעשות ולהקניט והיה שנוי במחלוקת, כך התפרסם יותר... דוגמת המשפט המפורסם שלו שאנחנו מתנהגים כ"יודו נאצים", שהיה דבר נורא ורחוק מהמציאות כשנות אור, וזה כפי הנראה עשה לו משהו. הוא די שאב השראה וסיפוק מהיותו כה מפורסם ואהוד על חוגים מסוימים כמו שנוא על אחרים.

מזל שלא הקשבנו

אצל אנשי השמאל הוא נחשב למטיף בשער, פעמון האזעקה המוסרי והאינטלקטואל השנוי במחלוקת ביותר שפעל וחי בישראל - מה שלא ממש מדויק או בהכרח נכון. אני בספק אם היה מקבל סופרלטיבים מסוג זה לו היה שייך למחנה הימני של המפה הפוליטית. מזלנו שלא הקשבנו או פעלנו לפי הטפותיו ותחזיותיו, כי אז היינו בצרות גדולות מאוד!

דווקא היום, לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 70 שנה לאחר החורבן הגדול של העם היהודי, אי-אפשר להתעלם מדבריו. יש להסיק את ההפך ממה שאמר – עם ישראל חייב לסמוך רק על עצמו ולא על אף מדינה או עם אחר שיבוא להצילנו!