כל עוד לא הופרט עדיין השירות המשפטי הניתן לציבור אזרחי המדינה הנזקקים לשירותיהם של בתי-משפט ובתי-דין בישראל, יכולה המדינה לשלוט במחיר האגרה שעל הנזקקים לשירותיה לשלם ולקבוע יהיה מחירה של אגרה זו. במסגרת זו נקבעו תעריפי אגרות בבתי-המשפטיים האזרחיים, לדרגותיהם השונות, בבתי-הדין לעבודה, בבתי-המשפט למשפחה ובבית המשפט העליון, אם בשבתו כבית משפט לערעורים בתחומים שאינם מתחומי המשפט הפלילי אם בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
בתביעות הניתנות להגדרה ולכימות בכסף, נקבעת האגרה בבתי-המשפט האזרחיים, בגובה של 2.5% משוויה של התובענה, כאשר מחצית מסכום זה, משולמת בידי מגיש התובענה, עם הגשתה ומחצית מסכום זה משולם עד 7 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הוכחות, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התובענה ועד ליום תשלום מחצית אגרה זו, על-ידו, בפועל.
בבתי-הדין לעבודה סכום האגרה - גם בתביעות אזרחיות -הינו נמוך לאין שיעור מזו שנקבעה בבתי-המשפט האזרחיים לתביעות כספיות זהות. ככל הנראה שהמחוקק יצא מנקודת השקפה סוציאלית, כי מי ששכרו הולן וזכויותיו כעובד קופחו, אין להכותו - פעם שנייה - בכיסו, בדרך של קביעת אגרת משפט גבוהה כתנאי להגשת תביעותיו נגד המעביד. יודגש ויצוין, כי בבתי-הדין לעבודה תובעים לא רק עובדים, אלא גם מעבידים, היכולים להיות חברות ענק, בעירבון מוגבל, אך מכוח עיקרון השוויון משלמים גם אגרת משפט זהה לזו שמשלם כל מי הנזקק לשירותיהם של בתי-הדין לעבודה.
שונה הוא, בתכלית השינוי, מצב הדברים בכל הקשור לבית המשפט לענייני משפחה. סמוך להקמתו של בית משפט נבדל וצעיר מאחיו הוותיקים, בשנת 1995, דאג המחוקק לקבוע שיטת גבייה אגרה נפרדת ושונה בו מזו הנהוגה בבתי-המשפט האזרחיים ובבתי-הדין לעבודה. מי שנזקק לשירותיהם של בתי-המשפט לענייני משפחה נדרש - בנוסף לתשלום אגרת משפט - עם הגשת התובענה לבית משפט זה, לשלם אגרה גם על הגשת בקשות ביניים, במסגרת התובענה העיקרית. כיום - למעט במקרים - חריגים - חייבת כל בקשת ביניים המוגשת לבתי-המשפט לענייני משפחה באגרה, כאשר גובה האגרה הרוח והנמוך ביותר הינו - 309 שקלים לכל בקשת ביניים שכזו.
גם בבית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נשתנו דברים. זכורני כי עוד ביום פרח משפטים וסטודנט בפקולטה למשפטים, בתחילת דרכו, בשלהי שנות השבעים - בשנת 1976 - עת הגשתי את העתירה הראשונה שלי לבג"ץ, נדרשתי לשלם סכום של -.25 שקלים.
דב שילנסקי המנוח, שייצג אותי, בשלב מאוחר יותר בעתירה (קודם היותו חבר-כנסת ויו"ר הכנסת) שאל אותי, בחיוך מודאג, אם יש בכיסי די מזומנים לשלם סכום זה. כיום מחיר האגרה שנדרש עותר לשלם לצורך הגשת עתירה לבג"ץ הינו - 1809 שקלים ויש המציעים להעלות סכום אגרה זו, כדי להרתיע עותרי סרק מלהגיש עתירות לבג"ץ בגלל גובה אגרת המשפט.
כעת - עם העברתו הצפויה של חוק ההסדרים בכנסת - "נתבשרנו" כי האוצר "הוציא שוב מן הבוידם" את הצעתו שנדחתה, בעבר, מספר פעמים להטיל אגרת משפט גם על מגישי בקשות ביניים בהליכי ביניים, במסגרת תובענות המוגשות לבתי-המשפט האזרחיים. לפי הצעת האוצר, תופחת אגרת פתיחת תביעה אזרחית מסכום של 2.5% מערך התובענה לסך של 2.25% מערך התובענה. יחד עם זאת, על כל בקשת ביניים שתוגש, בבתי-משפט השלום, במסגרת התובענה נשלם אגרת משפט בגובה - 60 שקלים. על בקשות ביניים שתוגשנה בבתי-המשפט המחוזיים נשלם אגרת משפט, בגובה של -100 שקלים.
בכל הכבוד הראוי, רצוי שחברי הכנסת ישליכו אל פח האשפה חלק זה בחוק ההסדרים שעניינו חיוב הגשת בקשות ביניים בבתי-משפט אזרחיים, בתשלום אגרת משפט. מי שנזקק לשירותיהם של בתי-המשפט האזרחיים בתביעות כספיות משלם, באופן מיידי, אגרת משפט גבוהה עם הגשת התובענה. חיוב בעלי-דין שכאלה בתשלום אגרת משפט גם בגין כל בקשת ביניים המוגשת במסגרת התובענה, אינו ראוי ועלול להרתיע - תובעים ונתבעים כאחת - מלממש זכויותיהם הדיוניות ולהימנע מלהגיש בקשות ביניים הכרחיות ונדרשות, רק בשל שיקולים כלכליים, הזרים לעצם ההליך המשפטי עצמו. גם הפחת גובה האגרה בהגשת התובענה ב-0.25% אינו מצדיקה הטלת אגרת משפט בגין הגשת בקשות ביניים לאורך ימי ניהול תובענה אזרחיות בבתי-משפט השלום והמחוזיים, גם יחד.
ממילא מתפתחת בישראל - אט אט אבל באופן ברור ובלתי מתפשר - מערכת משפט חלופית למערכת בתי-המשפט העמוסה לעייפה וחסרת היכולת לתת מענה הולם לציבור האזרחים המתדפקים על דלתותיה. עשירי הארץ אינם פונים, בדרך כלל, לבתי-המשפט. הם פונים לבוררי העל, משלמים להם סכומי עתק והעניינים נגמרים שם במהירות ובדרך כלל בחשאי, הרחק מעינו הפקוחה של הציבור דל האמצעים, שהינו בין היתר, מעמד הביניים שיאיר לפיד משתמש בו, שלא כראוי, מי המשמש, לכאורה, כדברו וכדוברו.
במקום שיפעילו אנשי האוצר את מוחם היצירתי בהטלת חובת אגרת משפט על בקשות ביניים בתובענות אזרחיות, המוגשות לבתי-משפט השלום והמחוזי - שהינם מס עקיף, לכל דבר ועניין - מוטב יתרכז משרד המשפטים בשיפור בשירות לציבור האזרחיים השחוק המתדפק, חסר מענה, על דלתות בתי-המשפט ובתי-הדין.
הדבר הקל ביותר הוא להטיל עוד ועוד אגרות-משפט על ציבור המתדיינים, לחייב אותם להשתתף בפגישת מהו"ת לפני שמיעת התובענה ואולי אף לחייבם בגישור חובה כהצעתו של שר המשפטים היוצא. מי שפונה לעזרתם של בתי-המשפט ובתי-הדין אינו עושה זאת בלב מתרונן. בכל הכבוד הראוי, אין מדובר בשתיית ספל קפה בבית-קפה, אלא - לרוב - במלחמה על הזכות להמשיך ולחיות בכבוד, לאחר שנרמסו זכויות יסוד. הניחו לאגרות המשפט והיטיבו את השירות לציבור הממורמרים המתדפק על דלת ואין רואה דמעת העשוקים הזולגת מעיניו האדומות מחוסר שינה וממלחמות שווא שניהל, עד שנאלץ לפנות לעזרתם של בתי-המשפט.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
