שימוש בנשק כימי בסוריה: חציית קו אדום?

בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כי לישראל מידע על פיו, כוחות אסד השתמשו מספר פעמים בנשק כימי ממית מסוג סרין וכן בסוגי חל"כ (חומרי לחימה כימיים) מנטרלים כדי לפגוע במורדים. אמירה זו עוררה הדים בארץ ובעולם, כי זו פעם ראשונה שטענה כזו הועלתה על-ידי מקור ישראלי רשמי ורם דרג. ילאחר כיממה, אשרו גם מקורות אמריקנים, בדרג הבכיר ביותר, שיש תוצאות ראשוניות המצביעות על שימוש בחל"כ אולם נדרש לאמת זאת באופן מוחלט.

השאלות העולות הן מה היקף השימוש בחל"כ, אופי התקיפה ומטרתה, מי השתמש בנשק ומהן ההוכחות לכך?

בשנה האחרונה סוגיית מערך הנשק הכימי שבידי סוריה עלתה לכותרות. לסוריה מערך נשק כימי על כל מרכיביו ומערך מבצעי מלא כולל פצצות אוויר וטילים. החומר העיקרי בסד"כ הסורי הוא סרין, השייך לקבוצת חל"כ עצבים והוא נחשב כחל"כ ממית. על-רקע המלחמה המתחוללת בסוריה, העלו גורמים שונים תרחישים אפשריים לגבי שימוש במערך זה או הפעלתו. למשל, שימוש שיעשו כוחות אסד כנגד המורדים, העברת מרכיבי הנשק לידי ארגונים קיצוניים כמו חיזבאללה, ירי לעבר ישראל כצעד ייאוש של אסד, ועוד. בשנה האחרונה דווח בכמה מקרים שסוריה משנעת מרכיבים במערך הכימי בין הבסיסים, דובר על הכנות מבצעיות בבסיסים וקידום הכוננות. אירועים אלה הביאו מדינות שונות ובראשן ארצות הברית ואף רוסיה לשגר אזהרות חמורות לנשיא סוריה לבל יעז לעשות שימוש בנשק. יתר על כן, הנשיא אובמה ובכירים נוספים בממשל הצהירו, כי פעולות במערך הכימי וכמובן שימוש בנשק זה יהיה "קו אדום" או "גורם משנה כללי משחק" (game changer) ויחייב נקיטת אמצעים. הגדרת ה"הקו האדום" נשארה מעורפלת משהו משום שלא הוצבו קריטריונים ברורים לשימוש בנשק וכן לא פורטו הצעדים שיינקטו על-ידי ארצות הברית בתגובה. בינתיים, פורסמו ידיעות לפיהן הוכנו על-ידי ארצות הברית, בשיתוף מדינות ידידות ואזוריות, תוכניות להשתלטות צבאית על מאגרי הנשק ואבטחתם במצבים מסוכנים ואף להפציצם מהאוויר ולהשמידם.

בחודשים האחרונים הופיעו ידיעות על שימוש בפועל בנשק או חומרים כימיים. האירוע המשמעותי ביותר התחולל ב-19 במרס בחאלב (Aleppo). לפי הפרסומים, נהרגו כעשרים וחמישה אזרחים וכן היו נפגעים נוספים. בהקשר לאירוע זה נשמעו האשמות הדדיות כאשר ממשל אסד טען שהמורדים עשו שימוש בנשק כימי ואילו המורדים העלו האשמות הפוכות.

מה באמת קרה באירוע בחאלב והאם אכן נעשה שימוש מבצעי בנשק כימי? כדי לקבוע בוודאות ולאמת באופן חד-משמעי שנעשה שימוש בנשק זה, נדרשים נתונים בכמה מישורים:

1. עדויות אמינות וישירות של מי שנכחו בזמן התרחשות התקיפה ומיד לאחריה - עוברי אורח או ניצולים, שהיו שם, לגבי איך בוצעה התקיפה, כיצד פוזר החומר, מה צורתו, האם היה ריח אופייני, מהו גודל האזור הפגוע, תאור הנפגעים והסימנים הקליניים שלהם. יצוין, כי לסרין השפעה קטלנית ומהירה ביותר, תסמינים מופיעים תוך דקות ומוות תוך זמן קצר, בדרך כלל עד כמה שעות לאחר החשיפה.

2. גילוי וזיהוי בזמן אמיתי, באמצעות מכשירי גילוי וזיהוי אוטומטיים או ידניים, של סוג החומר שפוזר. חלון הזמן לכך קצר ביותר (בד"כ שעות לכל היותר כאשר מדובר בחל"כ נדיף מסוג סרין).

3. תאור הנפגעים המגיעים לטיפול רפואי במרפאות ובתי חולים, התסמינים הקליניים, סוגי התרופות המנטרלות הנדרשות. חלון הזמן שלאחר התקיפה - ימים עד שבועות.

4. אנליזה מעבדתית של דגימות קרקע, מים ומשטחים באמצעות אנליזה כימית הדורשת מכשור מתוחכם, ידע וניסיון רב בתחום. כאשר מדובר בחל"כ נדיף מסוג סרין חלון הזמן לזהות אותו באופן ישיר בדגימות שטח הוא די קצר. מאוחר יותר ניתן לזהות נגזרות של החומר המאפשרות אימות מלא או חלקי בלבד.

5. אנליזה של נוזלי גוף של נפגעים (דם, שתן, שערות, ביופסיה וכדומה). בדגימות אלה ניתן במשך שעות, ימים ואולי אף יותר לגלות שינויים בסימנים ביולוגיים או עקבות של חל"כ ותוצרי פירוק המעידים על חשיפה לרעל.

6. ניתוחים שלאחר המוות.

ככל שהבדיקות וההערכה ייעשו סמוך יותר למועד התקיפה, הסיכוי לקבל נתונים אמינים בכל ששת התחומים הנ"ל גבוה יותר וניתן יהיה לקבל אימות והערכה על התקיפה.