דוגמה רעה

עישון סיגר ריחני, ליקוק גלידת פיסטוק משובחת ושינה במטוס במיטה מעופפת הם, ביי הוק אונד ביי קרוק, סימני הזיהוי של בנימין נתניהו. הצרה היא שאורח-חיי הפנאי הנלוזים של ראש ממשלת-ישראל הפכו ללעג ולשנינה בעיני הציבור. הוא קץ בהם, ולו משום שמצופה ממנו במעמדו ובהיותו איש אמיד, לשלם עליהם מכספו.

הצרה היא שבדרכו הנלוזה בחר ראש הממשלה לסטות מדרך הישר וליהנות ממנעמי השררה על חשבון הציבור - זה שנאנק תחת עול הגזירות הקשות שהוטלו עליו, באמצעות שליחו ועושה-דברו, שר האוצר יאיר לפיד.

אחרי ככלות הכל, בנימין נתניהו הוא זה שנושא באחריות השילוחית למצב האומלל שנוצר במשק הישראלי עקב הגירעון העצום בתקציב המדינה. הדעת נותנת שבמצב שכזה אמור היה ראש הממשלה להנמיך פרופיל ולשמש דוגמה לציבור המאוכזב בניהול אורח-חיים צנוע יותר. אילו היה נוהג כך, סביר להניח שלא היה מאבד את אמון הציבור.

דרך המלך

מה לעשות, אבל ככל הנראה קורץ ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחומר אחר מזה שקורצו בו קודמיו - דוד בן-גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין ויצחק שמיר. אלה הרי בלטו באורח-חייהם הצנוע. ואולי, מן הסתם, נעוצה הפעם האשמה באשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. אומנם, במחילה מכבודה, לא זה המקום לדבר בה סרה, אבל השררה, אללי, היא זו שזועקת ממנה.

אם אכן המצב הוא כזה, הרי שסביר להניח שמה שהיה הוא גם מה שיהיה בעתיד. אחרי ככלות הכל משימה קשה היא לרסן תאוות שאינן נשלטות אצל מי שאמור לחולל את התפנית שכל כך מתבקשת ממנו.

אף כי הדברים אמורים בהוצאות שוליות, הבטלות בשישים לעומת הגרעון העצום בתקציב, הגיעה העת לצמצם אותן ככל שניתן. זוהי הדרך הנכונה לסטייה מן הדרכים הנלוזות בהן הלכו עד עתה, כשהמטרה היא ברורה: לעלות בהקדם על דרך המלך ולחדול מפגיעה במוראל הציבורי, המושפל וירוד כבר ממילא.