ככה לא מרפאים פצע. כך לא מתנהג "החלק האחראי והיציב בממשלה". הניסיון להתנהג בצורה שקולה אינו "פזילה לכיוון החרדים"; דווקא הניסיון לאיים בסנקציות פליליות ולחשוב שאפשר להיכנס בקומנדקרים ליישובים חרדיים ולכלוא אלפים - הוא פזילה לא אחראית לכיוון מלבי המתחים בעם, מחפשי
שלום עכשיו שהתחפשו לגיוס עכשיו. כמו במקרה השלום, הם ינחלו מפלה שתפגע בכולנו. היא כבר פוגעת. היו מרכיבים סבירים במסע הגיוס לכל, אבל אמש הם הידרדרו לטירוף מערכות.
בעשור האחרון הושגה התקדמות בגיוס חרדים. אלפים התגייסו. רעיון הגיוס החל לקבל לגיטימציה ברחוב החרדי. בשקט, בלי הצהרות מתלהמות, התחולל התהליך. זאת, במקביל לתהליכי עומק סוציולוגיים, תרבותיים, גיאוגרפיים ופוליטיים שעברה החברה החרדית בדרך להשתלבות בחברה הכללית.
ועדת פרי מסיגה אותנו לאחור. הסנקציות הפליליות נועדו לרושם חיצוני. הן תישארנה אות מתה בספר החוקים. "רווחים קלים" עושה פיל בחנות חרסינה החושב לכפות על החרדים מה שנראה בעיניהם איום על קיומם.
כי זה מה שהשיג קמפיין הגיוס האגרסיבי חסר החמלה: מבחינת החברה החרדית - והמתונים שבה אינם משפיעים כעת, באדיבות הקיצוניים אצלנו - לראשונה בהיסטוריה של ישראל, סוגיית הצבא מוצבת שלא בטובתנו כמנוגדת ללימוד התורה. אתם רוצים לפתור את הבעיה או לשחרר הצהרות פופוליסטיות על פירוק הממשלה?
יו"ר יש עתיד אמר שמי שחושב שמפלגתו תתקפל (אל תתקפלו; התגמשו, פעלו בחוכמה) לא מכיר אותם. גם מי שחושב שסנקציות אגרסיביות יקפלו את החברה החרדית, ממש - אבל ממש - לא מכיר אותה. הוא לא מכיר כיצד פועלות חברות אולטרה שמרניות בזמני מצוקה. יתרה מזו, בחוסר אחריות הוא מעמיד את הממלכה (המדינה) ראש בראש מול החברה החרדית, ובמקום לקרבה לעבר השתלבות, דוחה ומעכב את התיקון. זאת אינה ציונות אלא כוחנות. הליכוד והבית היהודי צריכים לגלות אחריות היסטורית - להסתייג מפתרונות קסם ולתמוך בתהליכים ארוכי טווח. בינתיים, במקום להתמקד בחרדים, יש לתגמל את המשרתים.