פוסק הדור או פסיק הדור

מעריציו הרבים של הרב עובדיה יוסף נוהגים להכתיר לו את הכתר של "פוסק הדור", אך למרבה הצער נראה כי בערוב ימיו שכח הרב את אחד מכללי היסוד החשובים והעקרוניים ביותר במשפט העברי והוא: האיסור החמור להלבין פניו של אדם. עד כדי כך החמירו חכמי התורה לדורותיהם בעניין זה עד שאמרו: "המלבין פני חברו אין לו חלק לעולם הבא".

כיוון שאני מאמין כי בעיניו של הרב עובדיה המונח "העולם הבא" הוא ממשי לחלוטין, אני מאחל לו בכל לבי שכאשר ייאסף אל אבותיו, לאחר ימים רבים וטובים, הוא יזכה להגיע אל מחוז חפצו. אבל מנקודת הראות האישית שלי, חטא אחד שחטא הרב עובדיה מטיל ספק מהותי על האפשרות שיזכה לשבת בישיבה של מעלה למרגלות הדום רגליו של בורא עולם. והחטא הזה מתמקד באימרה שבוודאי מוכרת לרב עובדיה: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".

עד לפני זמן לא רב לא צלל הרב עובדיה אל תוך מסע ביזוי מעמד הרבנות שאותו הביא לעולם הקמפיין הפוליטי של בחירת הרבנים הראשיים. וטוב שנהג כך. אולם בדרשת סוף השבוע האחרונה שלו, הנחית הרב עובדיה מהלומת גרזן מילולית אלימה על ראשו של הרב דוד סתיו, יו"ר צהר (איגוד הרבנים האורתודוקסיים מהזרם הציוני) המתמודד על כהונת רב ראשי אשכנזי.

"רשע" ו"לא ראוי להיות כלום", כינה המנהיג הרוחני של שס את הרב סתיו. והוסיף הרב עובדיה, המוגדר בתואר "הגדול בתורה" על-ידי עדת ההולכים אחר הגותו הרוחנית, כי הרב סתיו, "אין לו יראת שמיים בכלל", וכי "האיש הזה מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה". וסיים הרב עובדיה בביזוי שכמעט אין חמור כמותו ביהדות כאשר השמיע את הטיעון שמנקודת הראות המשפטית יש בו הוצאת דיבה, כי להכניס לתפקיד הרב הראשי "אדם שהוא לא הגון" פירושו "להכניס צלם בהיכל".

בהקשר הזה ראוי להזכיר לרב עובדיה דברים שאולי שכח - דברי רבי שמעון בר יוחאי שפסק: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים", כאשר ברור כי מעשה הלבנה כזה הוא בבחינת "ייהרג ואל יעבור".

אינני יודע כמה אנשים שמו לב לאמירה אישית אחת של הרב עובדיה בדרשתו השבועית בה תקף בדרך לא ראויה את הרב סתיו. הרב עובדיה ביקש מציבור מאזיניו שיתפללו בעבורו כדי שהכאבים הבלתי פוסקים שבהם הוא נתון יחלפו ויפסיקו להציק לו. מסתבר כי גם הרב עובדיה הוא רק בשר ודם ובהחלט ייתכן כי הכאבים הבלתי פוסקים הללו פגמו בשיקול דעתו. מן הטעם הזה לפחות ראוי שהרב עובדיה יבקש סליחה ומחילה מהרב סתיו, כדי שלא ידון את עצמו ליפול בכבשן האש שבו נענשים המלבינים פני חבריהם ברבים. ואם לא כך יעשה, הרי ייתכן מאוד כי בדברי הימים ייזכר הרב עובדיה לא כ"פוסק הדור" אלא כ"פסיק הדור".